עעיצוב מוצר

מדוע הטיקטוק כה ממכר: ניתוח עיצוב מוצר ו-UX

ה-TikTok ״תופס״. כשמקליקים על האייקון וצוללים פנימה, האפליקציה לופתת והזמן חומק מבין האצבעות, עד שפתאום מבינים ש״רגע, עברה כבר שעה…!״.

ה-TikTok ״תופס״. כשמקליקים על האייקון וצוללים פנימה, האפליקציה לופתת והזמן חומק מבין האצבעות, עד שפתאום מבינים ש״רגע, עברה כבר שעה…!״. 

כמו קרייבינג לסוכר, שמגביל את כמות החטיפים שהוא קונה במכולת כדי שלא להקיף את עצמו בפיתויים, כך נראים הניסיונות להימנע מה-TikTok זולל-הזמן.

מרבית האנשים חווים בעיה דומה עם רשתות חברתיות אחרות, כגון Twitter, Instagram ו-Snapchat, אבל נראה שב-TikTok ישנו דבר מה ממכר במיוחד. הבה וננתח את עיצוב המוצר ואת חוויית המשתמש, על מנת לראות אילו חומרים ממכרים-דיגיטלית מרכיבים את היצור הזה.

מוצרים טובים מכבדים את הזמן ואת המאמץ של המשתמש

אחד הדברים הבולטים בחוויית האונבורדינג של TikTok הוא המהירות המדהימה שבה מתקבלת הסחורה, כלומר התוכן. כפי שניסח זאת סטיב קראג, מחבר הספר Don’t Make Me Think, Revisited: A Common Sense Approach to Web Usability, ״על דברים חשובים להיות תמיד במרחק שאינו עולה על שתי הקלקות.״

ב-TikTok לא ניתן לראות כל תוכן לפני יצירת חשבון, אך ישנן אפשרויות הרשמה רבות בקליק אחד, על ידי שימוש בחשבון קיים, למשל ב-Facebook, ב-Google או ב-Twitter, ומרגע שאתם בפנים – אין אונבורדינג. אין צורך בהעלאת תמונת פרופיל, בבחירת תחומי עניין או במעקב אחר משתמשים TikTok אקראיים. במקום זאת, האפליקציה משתמשת באלגוריתם שמוצא באופן אוטומטי תוכן שתאהבו מבלי שתצטרכו לומר זאת מפורשות. מרגע שנכנסתם, כבר יתחיל להתנגן סרטון. התוכן של TikTok מוצג במסך מלא, במרחק של קליק פוטנציאלי אחד.

לשם השוואה, יצירת חשבון Instagram מצריכה 8 הקלקות לפחות, לפני שתוכלו לחזות בפוסט הראשון. תדרשו ליצור שם משתמש וסיסמה, להעלות תמונת פרופיל, לספק תאריך לידה ולעקוב אחר חשבונות שיוצעו לכם. במקום זאת, אפשר לפנות לעמוד ה-Discover, אך גם הוא אינו זמין לעד להקלקה השביעית.

מוצרים טובים הם קלים ללימוד ועקביים בשימוש

בעובדה ש- TikTok הוא מוצר חדש גלום יתרון: היכולת להעתיק את שהשיגו לפניו פלטפורמות גדולות ומבוססות, בכל הנוגע לתבניות עיצוב בצירי הזמן של הרשתות החברתיות. אין זה אומר שדרכה של TikTok נטולת מלכודות, אך המצאת הגלגל מחדש היא טעות נפוצה שלעתים קרובות מסתיימת ב-friction מיותר באימוץ.

ג׳ושוע פורטר, יוצר הדוח היומי What to Wear ומפרסם Bokardo.com, מעודד את הצבת המוצר מול המוצרים האחרים, על מנת לבנות תחושת מוכרות: ״האופן שבו תמצבו את האפליקציה, הדרך שבה תדברו עליה, איך שתתארו אותה, הצורה שבה תשוו אותה לאחרים – כל אלה יתנו לאנשים את המסגרת להבין אותה… אנשים לומדים דרך השוואה עם משהו שכבר מוכר להם.״
ומשתמשי TikTok יקבלו מדיה חברתית: ״יש לה פילטרים, כמו ל-Instagram״. ״יש לה סרטונים קצרים, כמו ב-Snapchat״.  

לגולש האינטרנט הממוצע יש חשבונות ביותר מ-8 פלטפורמות שונות של מדיה חברתית. נראה ש-TikTok מחבקת את העובדה הזו, בכך שהמחוות שלה לא תועות הרחק מהקונבנציות שכבר מוכרות ואהובות על ידי המשתמשים, למשל הקלקה כפולה לסימון ״לייק״ לסרטון והחלקה למעלה בכדי לעבור לסרטון הבא בפיד. למשתמשים נלהבים של פלטפורמות אחרות הדבר ייראה טבעי.

מוצרים משבשים נראים כמו צעצועים

לבסוף, נתבונן בפעולת יצירת הסרטונים עצמה ב- TikTok. פורטר מסביר: ״מוצרים שלבסוף מתגלים כמשבשים, פעמים רבות מתחילים את דרכם כשהם עושים רושם של צעצוע. הם לא עושים רושם גדול, אבל מה שיש להם הוא קצה שבדרכים מסוימים הוא שימושי יותר מהמוצרים הפופולריים כרגע. הם… פשוטים יותר לשימוש.״

מעת לעת שומעים על ״סבתת TikTok״ שצברה מאות אלפי עוקבים, הישג מרשים, ולא בכדי. זה לא שכל הסבתות סובלות מ״אנאלפביתיות טכנולוגית״, ועדיין – גם אנשים עם תואר במדעי המחשב מפוחדים לעתים מהמחשבה על הקלטה עצמית ועריכה ב-TikTok.

בשביל אפליקציה שמציעה אפשרויות עריכת וידאו מורכבות, כמו הוספת קול, פילטרים, טיימרים ואפקטים, מפתיע לגלות עד כמה לא-מאיימת תחושת השימוש בכל הפונקציות הללו. אופציות העריכה המתקדמות הן צנועות ביחס לכפתור ה״הקלט״ האדום הגדול, כמו כדי לומר ״ששש… אל חשש, פשוט תקליט משהו בלי לדאוג מהשאר״. כאילו שזה כשלעצמו אינו מזמין מספיק, ממש מתחת לכפתור ההקלטה מצויה אופציית ה-Templates, שמאפשרת דרך מהירה אפילו יותר להשיג תוצר שיהיה מוכן להעלאה.

כל הנתונים הללו מסתכמים למצב שבו מי שיוצר ב-TikTok מתוודע ליכולות העריכה צעד-צעד.

מסקנות: לא על האלגוריתם לבדו

אז לא, לא רק האלגוריתם אשם באופי הממכר של TikTok. אם ה-UX של TikTok היה קשה ומסובך, אזי מראש לא היו תכנים שהיו מביאים להתמכרות… TikTok משרת הן את הצורך המוחשי לקבל ממשתמשים תוכן במהרה והן את הצורך הלא-מוחשי לספק מקום כיפי להסתובב בו ברשת.

TikTok הוא מקרה בוחן מעניין לאופן בו עיצוב מוצר ו-UX עושים את ההבדל בין מוצר שמיש למוצר ממכר.

עעיצוב מוצר

UX Prototyping: כיצד למזער סיכון למוצר

UX Prototyping הוא צעד חיוני לפני שחרור המוצר

בין אם תחשבו עליו כגרסת בטא של תוכנה, כעדכון גדול ל iOS או כטיוטה גולמית שמגיעה לפני הטיוטה האחרונה, UX Prototyping הוא צעד חיוני לפני שחרור המוצר.

כולנו מחזיקים בגרסה של ״Look & Feel״ של המוצר שלנו, אבל במסע עיצוב ה UX ייתכן קושי בהמשגה מלאה של המוצר עד לשלבי הפיתוח האחרונים. רגע לפני השלבים הסופיים הללו מצויה נקודת הזמן שבה נכנס אל התמונה הצעד המכריע של ה UX פרוטוטייפינג. 

במקום להמתין לשלבי הפיתוח האחרונים, מה תוכלו לעשות על מנת לקבל לאורך הדרך תחושה של המוצר הסופי ושל התנהגותו? וכמעצבים, כיצד תוכלו לצפות מצוות העבודה שלכם לתת אמון בחזון שלכם אודות האפליקציה או האתר שעליו אתם עובדים, אם אין להם את היצירה ״ביד״?

שלבי עיצוב המוצר

1 מחקר
2 שרטוט מסכים UX
3 עיצוב הרעיון (Ideation) – כאן נמצא שלב הפרוטוטייפינג
4 כתיבת הקוד / פיתוח
5 השקת המוצר

ככל שתכנסו עמוק יותר אל תהליך העיצוב, כך יגברו הסיכון והמחירים. למשל, כאשר אתם רק מבצעים מחקר אודות המוצר, שוק היעד והמתחרים, אינכם משקיעים זמן או כסף רבים במוצר עצמו. מאידך, כאשר אתם מגיעים לשלב שרטוט המסכים, הדבר מחייב עלות כספית. עוד חשוב לשים לב לכך שכמו מרבית הדברים בחיים – גם תהליך זה אינו תמיד מתרחש באופן ליניארי. פעמים רבות חוזרים אל השלב הקודם על מנת לערוך שינויים, לפני שממשיכים הלאה. זאת ועוד, למרות שנראה כי קיימת זרימה בין שלבי עיצוב המוצר, כל שלב בפני עצמו הוא ארוך למדי. במילים אחרות, יש לכסות מרחק גדול בכל שלב.

אם אתם תוהים איפה בשלבים הללו נכנסים המוקאפים, התשובה היא שטכנית הדבר מתרחש בין שלב 2, של שרטוט המסכים, לשלב 3, של הפרוטוטייפינג.
מכיוון שפעמים רבות מבלבלים בין שרטוט מסכים, מוקאפים ופרוטוטיפים, נצלול כעת אל ההבדלים בין השלושה, אחד העיקריים שבהם הוא רמת הנאמנות (Fidelity).

מה זה נאמנות Fidelity ?

בהבחנה בין שרטוט מסכים, מוקאפים ופרוטוטיפים, אנו משתמשים פעמים רבות ב״נאמנות״ שכל אחד מהם הגיע אליה או או מסוגל להגיע אליה. צוותי מוצר בוחרים בין נאמנות נמוכה לגבוהה, בהתבסס על מטרות הפרוטוטייפינג, שלמות העיצוב והמשאבים הזמינים.

לפי Adobe, נאמנות הפרוטוטיפ מתייחסת לאופן בו הוא מעביר את ה Look & Feel של המוצר המוגמר. במהותה, אם כן, הנאמנות מתארת את מידת ההצלחה של הפרוטוטיפ בחיקוי המוצר הסופי,  בהשתמשו ברמה מסוימת של פירוט וריאליזם.

פרוטוטייפינג ברמת נאמנות נמוכה (Low-fi) הוא דרך מהירה ופשוטה לתרגם את העיצוב הגבוה לחפץ מלאכותי ומוחשי. ואולם, נאמנות נמוכה אינה מעניקה לנו מושג ברור בנוגע למה עובד ומה לא עובד במהלך בחינת הפרוטוטיפ, והיא מתאפיינת באינטראקטיביות נמוכה.

מן העבר השני, נאמנות גבוהה (hi-fi) נראית ומתנהגת באופן דומה ככל הניתן למוצר האמיתי שיושק. ועדיין, בהשוואה לפרוטוטיפים עם נאמנות נמוכה, כאלה עם נאמנות גבוהה דורשים עלות גבוהה יותר הן במונחים של זמן והן במונחים של כסף.

שרטוט מסכים vs. מוקאפים vs. UX פרוטוטייפינג 

שרטוט מסכים Wireframing הוא נאמנות low-fi להצגת טיוטה של המוצר, המראה את מבני המתווה והתוכנית. שרטוט כזה הוא ייצוג ויזואלי בסיסי של העיצוב, ולמרות שהוא אינו נוטה להתמקד בפרטים, הוא מסייע לחברי הצוות בניסיונם לרכוש הבנה טובה יותר של הפרויקטים בפניהם הם עומדים.

מוקאפים Mockups הם דיאגרמות עיצוביות סטאטיות ברמת נאמנות ״חצי-גבוהה״, שעליהן להמחיש את מסגרות המידע בהצגה אחידה של תוכן ופונקציות. מוקאפ כבר דומה יותר למוצר המוגמר ביחס לשרטוט המסכים, אך עדיין אינו מהווה מוצר חי ונושם מלא, או פרוטוטיפ: הוא אינו אינטראקטיבי ולא ניתן להקליק בו.

פרוטוטיפים Prototypes הם כלי ברמת נאמנות גובהה, שהוא ההעתק הקרוב ביותר לאופן בו ייראה ויתנהג המוצר, לכשיהיה מוגמר. באמצעות פרוטוטיפ מדמים תהליכים, בוחנים אינטראקציות משתמשים ומקבלים מהם פידבק.

UX פרוטוטייפינג הוא הצעד הראשון להצלחה

פרוטוטייפינג מוקדם מביא לחיסכון משמעותי בעלויות ובמשך זמן הפיתוח, מפחית סיכונים ומסייע לחברה להשיק את המוצר במהירות, על ידי זיהוי פוטנציאל שימושיות ובעיות טכניות.

פרוטוטייפינג עוזר גם להגדיר את הכיוון העיצובי, מה שמאפשר לצוות המוצר להיות יעיל יותר בהימנעות מפיתוח פיצ׳רים לא רצויים, ולחסוך את משאב החיים היקר והמוגבל ביותר: זמן. בפשטות, פיתוח פרוטוטיפ מאפשר לכם לאסוף תובנות וללמוד לפני שתשקיעו ים של כסף במשהו שבהתנהלות אחרת יהיה ירייה באפילה.

יש סיכוי טוב שבהיעדר פרוטוטיפ לא תצליחו ליצור מוצר ידידותי למשתמש. אלה הם היתרונות העיקריים של פרוטוטיפ לתהליך העיצוב:

להראות רעיונות
להסביר את המודל העסקי לאחרים
לתקף הנחות
לזהות בעיות לפני שהן מבזבזות זמן וכסף

פרוטוטיפ קוד vs. פרוטוטיפ עיצוב

אלה הם ההבדלים

1 קוד יקר יותר = סיכון גבוה יותר, אמינות גבוהה יותר
2 עיצוב מהיר וזול יותר = פחות סיכון, פחות אמינות
3 אופן יצירתם (שפת תכנות מול כלי עיצוב)
4 קוד מגשר על פערים בין עיצוב לפיתוח

פרוטוטיפ קוד עושה שימוש בשפות תכנות אמיתיות, בדיוק כמו המוצר המוגמר. באופן התלוי בפלטפורמה שעליה ישב הפרוטוטיפ, יעשה שימוש ב:

Web:
React.js
HTML/CSS/JS) JavaScript)

מובייל:
React Native (מקור פתוח – פותח על ידי Facebook)
ל-Google יש את Flutter (חדש ביותר)
iOs Objective-C או Swift (אחד חדש)
Android) Google)

פרוטוטיפ עיצוב נעשה בכלי עיצוב:
Figma, Adobe XD, Sketch, Framer ואחרים

באיזה סוג פרוטוטיפ עליכם להשתמש?

התשובה תלויה במאפיינים ספציפיים של המוצר שלכם. זאת ועוד, רמת האמינות הדרושה תלויה בסוג הפידבק לו אתם זקוקים ממשתמשים.

אם הפרוטוטיפ מציע חוויה ליניארית שלא תהיה תלויה בהרבה התניות בנוסח ״אם כך אז כך״, אזי פרוטוטיפ עיצוב עשוי להוות את האלטרנטיבה המשתלמת ביותר לאיסוף פידבק מקהל היעד. לרוב, פרוטוטיפי עיצוב מתאימים יותר לשלבים המוקדמים של פיתוח המוצר, כאשר עדיין יש צורך לתקף את הנחות הליבה ולהגדיר את הפיצ׳רים החשובים ביותר של המוצר.

מצד שני, אם המוצר נשען משמעותית על מחוות ולוגיקה, דבר לא יהיה ריאליסטי יותר מפרוטוטיפ קוד, משום שהוא יאפשר למשתמשים להכניס מידע אמיתי ולקבל תגובה המבוססת על האינפוט שלהם. זאת ועוד, לרוב פרוטוטיפי קוד יתאימו יותר לשלבי פיתוח המוצר האחרונים, בהם הפיצ׳רים החשובים ביותר של המוצר כבר אושרו.

מחשבות אחרונות על UX Prototyping 

פרוטופיפ הוא משהו שנראה, מרגיש ומתנהג כמו מוצר אמיתי. למעשה, הפרוטוטיפ הוא הכי קרוב שניתן להגיע למוצר האמיתי. לכן, הוא הופך לסימולציה של מוצר אמיתי שמסייעת לפשט את תהליך קבלת ההחלטות בזמן העבודה על עיצוב המוצר.

ישנם שני סוגי פרוטוטיפים, השונים זה מזה בעלויות, במומחיות הנדרשת ליצרם וברמת הנאמנות שאליה הם מגיעים. מאמר זה סקר את סוגי הפרוטוטיפים השונים ואת סימולציות המוצר האפשריות, על מנת להעניק לכם כלים למזעור הסיכון למוצר בתהליך העיצוב.

תתבניות שימושיות

4 תבניות שימושיות מ״החיים האמיתיים״ לריאיון לקוח באימייל

מאמר זה יציג 4 רכיבי מפתח ו-4 תבניות לכתיבת אימיילים אפקטיביים לקבלת משוב לקוחות.

מאמר זה יציג 4 רכיבי מפתח ו-4 תבניות לכתיבת אימיילים אפקטיביים לקבלת משוב לקוחות.

תקשורת היא מיומנות חיונית עבור מנהלי מוצר, הם משקיעים זמן רב במחשבה על הדרך הטובה ביותר להוציא אל הפועל את ה-roadmaps שלנגד עיניהם, בהעברת פרזנטציות, בניהול ישיבות אפקטיביות וביישור קו עם בעלי עניין. אלא שבמציאות, אמצעי התקשורת בו אנו משתמשים בתדירות הגבוהה ביותר הוא האימייל.

למרות שכיום התקשורת הפנים-ארגונית מבוססת על פלטפורמות לשיתוף פעולה כמו Slack או Microsoft TEAMS, האימייל עדיין מהווה את שיטת הקומוניקציה האוניברסלית לתקשורת עם לקוחות, ואימייל לצורך ריאיון לקוח היה ונשאר הפורמט בעל הערך הגבוה ביותר ל״חליבת״ פידבק מהמשתמש.

מנהלי מוצר אינם יכולים לבצע את עבודתם בצורה אפקטיבית ללא הבנת צרכי הלקוח ואומדן שביעות רצונו בנוגע להיצע הנוכחי. בעוד שבעולם מושלם היינו יושבים עם כל לקוח על כוס קפה כדי לשוחח על האופן בו הוא חווה את המוצר, בעולם האקטואלי זה אינו מודל ישים.
ואולם, באמצעות פנייה למשתמשים דרך האימייל ברגעים ספציפיים במסע הלקוח, מנהלי מוצר יכולים קבל הצצה אל מה שהמשתמש חווה ומרגיש, כשההתנסות עדיין טרייה בראשו.

האימיילים הללו חשובים, משום שמשוב משתמשי הוא ״סם החיים״ של כל ארגון ממוקד-לקוח, כזה החושף הזדמנויות מרגשות ותובנות כואבות. עם זאת, אם האימיילים שתשלחו לא יציתו תגובה – לעולם לא תדעו מה פספסתם.

4 רכיבי מפתח לאימייל אפקטיבי לבקשת משוב לקוחות

מכיוון שהלקוח לא ביקש מכם לשאול את חוות דעתו, עליכם להפוך את האימייל לבעל ערך עבורו. אם תכללו כל אחד מהרכיבים הבאים בתבנית האימייל שלכם, תגדילו את שיעור התגובה ואת איכות המידע שתקבלו.

1 נסחו כוונה ברורה
בהירות ודיוק הם המפתח. אמרו ללקוח מדוע אתם פונים אליו: האם משום שממש עכשיו הוא ניסה פיצ׳ר חדש? האם מכיוון שמזה זמן מה הוא לא השתמש במוצר? כשסיבת הפנייה מנוסחת בבהירות, הלקוח אינו חושב שמדובר בספאם גנרי שנשלח לכל הלקוחות.

2 אמרו את רצונכם
בקשה פתוחה לפידבק נראית אולי כאופציה הכי פחות חודרנית ומגבילה, אך היא עשויה להבהיל משתמש שאינו רגיל להציע משוב, ולגרום לו להציף אתכם בתגובות לא רלוונטיות מסוגים שונים. היו ספציפיים אך לא מובילים מדי בבקשתכם, סטייל ״אנחנו רוצים לשמוע על החוויה שלך״ להבדיל מ״אמור לנו מה עלינו לעשות טוב יותר״.

3 בקשו תשומת לב, אך כבדו את זמנו של הלקוח
אם האימייל כולל בקשה להשתתפות בשיחת טלפון, במפגש אונליין או בפגישת מעקב, היו כנים בנוגע למשך הזמן שהדבר יגזול.
במקרה זה less is more, כך שכדאי לתכנן ביעילות את פגישות הפידבק שאתם מקיימים, עם פוקוס מוגבל שיאפשר לדחוס אותן בחלון זמן קצר ככל הניתן. אם, למשל, תאמרו ללקוח שהדבר ידרוש רק 15 דקות מזמנו, הדבר עשוי להגביר את שיעור ההיענות ולהוות פחות נטל על לוחות הזמנים של שני הצדדים.

4 היו אמיתיים
זכרו, אתם מבקשים מהלקוח ״לעשות לכם טובה״ – הוא אינו חייב לכם דבר! לכן, כדאי להשתמש בשפה טבעית ולא להתפרש כשתלטניים או דורשניים מדי. ככל שהאינטראקציה תהיה אנושית ואורגנית יותר, כך יגדל הסיכוי שהלקוח ירצה להגיב.

4 תבניות לאימייל בקשה למשוב לקוח

להלן 4 סוגי תבניות לבקשות משוב, שיעזרו לכם לעצב אימיילים שימושיים. השתמשו בהן כנקודות התחלה והתאימו אותן לאופי המוצר, למידע שיש לכם אודות הלקוח ולקונטקסט הספציפי של בקשתכם.

התבניות הללו נועדו לקביעת שיחה טלפונית או פגישה, אך בדיוק באותה המידה ניתן להשתמש בהן לעידוד הלקוח לענות על שאלון או לתת משוב ישיר באימייל חוזר. זכרו, כל דבר שתוכלו לעשות על מנת לייצר תחושה של אינטראקציה בינאישית אמיתית ולא ממוכנת – ישפר את הסיכויים לקבלת תגובה חיובית.

בקשה לפידבק על פיצ’ר חדש

״היי [שמו הפרטי של הלקוח],

אני רואה שניסית לאחרונה את ה[שם הפיצ׳ר]. ישמח אותי מאוד לשמוע איך חווית את ה[נושא ספציפי לפיצ׳ר]. האם תוכל לפנות בשבוע הבא 30 דקות לשיחה קצרה?

תודה רבה, מצפה לתגובתך,
[שמכם]
[תפקידכם בארגון @ שם החברה]״

שיחה על חווית הלקוח

״היי [שמו הפרטי של הלקוח],

רצינו להודות לך על שרכשת לאחרונה את [שם המוצר]. אנחנו סקרנים לדעת יותר על התהליך שהוביל אותך להחלטה לקנות את המוצר, ועל החוויה שלך עד כה. בייחוד מעניינת אותנו דעתך על [נושא כלשהו]. האם תוכל לפנות בשבוע הבא 15 דקות לשיחה קלילה?

תודה רבה, מצפה לתגובתך,
[שמכם]
[תפקידכם בארגון @ שם החברה]״

מפגש תיקוף פיצ’ר

״היי [שמו הפרטי של הלקוח],

ראיתי שאתה משתמש ב[פיצ׳רים מסוימים]. בהתבסס על חווייתך, יעניין אותי מאוד לקבל ממך משוב בנוגע לפיצ׳ר אפשרי חדש, שאנו שוקלים להוסיף. האם תוכל לפנות זמן לשיחה בשבוע הבא? יהיה נהדר אם תוכל להקדיש לי 45-60 דקות מזמנך, כדי שאוכל לבדוק איתך את הפיצ׳ר החדש. 

תודה רבה, מצפה לתגובתך,
[שמכם]
[תפקידכם בארגון @ שם החברה]״

סקירת חווית שירות

״היי [שמו הפרטי של הלקוח],

ראיתי שלאחרונה יצרת קשר עם שירות הלקוחות שלנו בנוגע לבעיה שחווית עם [נושא מסוים]. יעניין אותי מאוד לקבל ממך משוב על חוויית השירות שקיבלת, ולוודא שהבעיה אכן נפתרה במלואה. 

יהיה נהדר אם תוכל לפנות בשבוע הבא 15 דקות לשיחה קצרה בנושא.

תודה רבה, מצפה לתגובתך,
[שמכם]
[תפקידכם בארגון @ שם החברה]״

לנוחיותכם, ניתן להוריד את כלל התבניות בקובץ PDF, תהנו!

תבניות-אימיילהורד

התכוננו לתגובה

בהסתמכות על תבניות, על רצף פעולות אוטומטי ועל שגרה מתכוננת, מנהלי מוצר יכולים ליצור לופ מתמשך של משוב על ידי עידוד לקוחות לתת אינפוט. היות והמטרה היא שהלקוח יגיב ותיקבע שיחה עמו, עליכם לדאוג ללו״ז פנוי יחסית לפני שתירו את האימיילים הללו לכל כיוון.

חשוב גם שהחוויה תהיה טרייה בראשו של הלקוח – אחרת האינטראקציה הראשונה שלנו עם המשתמש עלולה לאבד מעוקצה. כדאי להכות בברזל כל עוד הוא חם ולא לדחות את השיחה לתאריך רחוק מדי. אם תהיו אגרסיביים מדי ותשלחו כמות בקשות שלא תאפשר לכם להעניק להן מענה בשל קוצר זמן – תפספסו. 

בפגישות הפידבק הללו, המשוב שמקבלים מנהלי המוצר עשוי להביא לתובנות מבהילות, להבנות כואבות או לביקורת בונה ומועילה, זאת במידה ושואלים שאלות מעולות לפני שמתרווחים בכיסא ומאזינים. מבלי לשאול, לא תוכלו לדעת מה באמת עובר במוחו של המשתמש. ככל שתקבלו יותר נקודות מבט, כך יהיו החלטותיכם מבוססות יותר. על מנת להימנע מתגובת יתר לכל פיסת פידבק, על צוות המוצר להגדיר מערכת ללכידת, לארגון, לתיקוף ולסיכום הדברים שמגיעים לאזניהם. לאחר שהתוצאות יוכנסו על ידי הצוות להקשר המתאים, יש לערות בהן את בעלי העניין, שבאופן זה יוכלו ללמוד על המתרחש בשוק באמת ולהתאים את תכניותיהם והאסטרטגיות שלהם לנתונים.

קחו אתכם לדרך

אל תשכחו לעולם לסגור את הלופ מול הלקוחות שהקדישו מזמנם לשם מתן פידבק. ידעו אותם כאשר בקשותיהם ממולאות, וגם כשלא. זהו המעט שתוכלו לעשות על מנת להודות להם על שיתוף הפעולה.

השתמשו בנקודות המפורטות במאמר זה לבניית תבניות נכונות, שימקסמו את שיעור המענה לבקשות המשוב שתשלחו ואת התועלת שתוכלו להפיק מהפידבקים שתקבלו.

UUX/UI

Dashboard UI ההמלצות הכי חמות

בואו ונבחן את אתגרי עיצוב ה-UI לדשבורד ונסקור כמה טיפים מעולים לפיצוח נכון שלו.

עיצוב UI לדשבורד מעניק למשתמש מבט כולל על סביבת העבודה שלו ומאפשר לו לבחור במהרה בנתיב פעולה. עיצוב ממשק משתמש לדשבורד מספק גם מעין מפה של האפליקציה, המסייעת למוח לייצר מודל של אופן פעולת המוצר. בואו ונבחן את אתגרי עיצוב ה-UI לדשבורד ונסקור כמה טיפים מעולים לפיצוח נכון שלו.

מפשילים שרוולים: זהו האתגר העיקרי בעיצוב UI לדשבורד

דשבורדים נוטים לדחוס המון אינפורמציה בחלל מינימלי. התוצאה? ״מישמש״ מבורדק שעלול להציף את המשתמש במידע.

מרבית הלקוחות יבקשו לכלול בדשבורד כמה שיותר אינפורמציה, מבלי להבין שבשל יכולתו המוגבלת של האדם לעבד מידע – ״יותר מידע״ אינו תמיד עיקרון שישחק לטובת המוצר והארגון.

זיכרון במוחנו יכול להכיל רק כמות מסוימת של אינפורמציה, ומרגע שנתפסה מלוא הקיבולת – אנו מתחילים לשכוח דברים. להוציא מהכלל אנשים עם זיכרון פנומנלי, קיבולת זיכרון העבודה נמוכה באופן יחסי, ועל פי מחקרים עומדת על 7-9 פריטים שניתן לזכור בו-זמנית בו זמנית. כמות המידע שה-UI דורש מהמשתמש לזכור מכונה ״עומס קוגניטיבי Cognitive Load״, ובהקשר זה תהיה מטרתו של עיצוב ה-UI להפחית את העומס הקוגניטיבי ולשחרר את המוח להתמקד במשימה העומדת בפניו, במקום לכלות את האנרגיה שלו על הניסיון להבין כיצד הממשק עובד.

אז זוהי המטרה העיקרית בעבודה על עיצוב UI לדשבורדים: להגיע לאיזון אופטימלי בין המידע השימושי ביותר לבין עומס קוגניטיבי נמוך. כיצד קובעים את כמות המידע האופטימלית?

קבלו 3 טיפים מעולים לעיצוב UI אפקטיבי לדשבורדים:

היררכיית מידע

אחת הדרכים הפשוטות ביותר לזיהוי אלמנטים בסביבתנו היא באמצעות גודלם היחסי בתוך הקונטקסט. את הנתון הזה ניתן למנף בעיצוב UI לדשבורד על מנת לכוון את עיני המשתמש אל האלמנטים החיוניים ביותר, ובכך ליצור היררכיה יחסית.

״אם הכל חשוב, דבר אינו חשוב״ אמר פטריק לנציוני, וזו בדיוק הנקודה: הסידור ההיררכי מסייע למשתמש לנווט בדף מהר יותר ולהתמקד באופציות מועטות, אלה המצויות הכי גבוה בהיררכיה. לאחר שמצא את המידע המתאים, הוא יוכל לצלול לעומק הקטגוריה הרלוונטית לו.

חלל לבן

בני אדם מעבדים מידע דרך ניגוד, או על בסיס יכולתנו האבולוציונית להכניס היגיון בסביבתנו על ידי הבחנה בין צורות ביחס לרקע שלהן.

העיניים שלנו אוהבות לחקור את העמוד המלא הניצב מולן. חלל לבן, מצדו, משדר להן ״אין מה לראות פה״ ושולח אותן בכיוון אחר, כמו מעקי בטיחות לצד הדרך. חללים לבנים יוצרים הנגדה סביב האלמנטים שבדף ומגדירים אותם בצורה שתקל על ראייתם.

מידע זה חשוב במיוחד לעיצוב הדשבורד, מכיוון שהדבר מסייע למשתמש למצוא במהירות את הדבר בו עליו להתמקד ולזהות את האלמנטים השונים בעמוד.

Less Is More

באנגלית זה נשמע טוב יותר, אבל בכל שפה העיקרון הוא אחד: כוונו אל המינימום ההכרחי, או אל כמה שפחות אינפורמציה הנדרשת להעביר את המסר. לעתים קרובות זה הרבה פחות ממה שאנו משערים, ולכן כה חשוב לבדוק את עיצוב ה-UI לדשבורד על משתמשים אמיתיים. 

משתמשים הם חכמים, והם גם לומדים מהר: אין צורך להדביק תוויות מילוליות על כל כפתור ותרשים. למעשה, מילים הן הדבר הקשה ביותר לעיבוד בממשק – חסכו בהן!

בדקו את האפשרות להוספת אייקונים, צבעים ומיקרו-אינטראקציות להעברת הפונקציונליות, במקום תיאורים ותוויות. כל אלה יהיו נוחים יותר לעיבוד במוח, הרבה יותר ממילים. חוץ מזה, הדבר יחסוך לכם המון מקום בעמוד.

עוד כמה מחשבות קטנות

הכללים הללו הולכים נהדר ביחד. למשל, באמצעות תעדוף מדוקדק של האלמנטים שאתם בוחרים להראות – תבנו היררכיה של מידע, ועל ידי הקפת מושגים קשורים תחת אותו חלל לבן – תצרו ״גושים״ של מידע, או קבוצות של רעיונות רלוונטיים, בצורה שתקל על עיבודם (חשבו, למשל, על קטגוריות בתפריטי מסעדות). 

אם תעקבו אחר שלושת ההמלצות המתוארות במאמר, תיווכחו בשיפור דרמטי בעיצוב ה-UI של הדשבורד. מי שעושה זאת לאורך שנים, יודע שבמבחן התוצאה – זה פשוט עובד.

לללא קטגוריה

4 מיתוסים נפוצים בניהול מוצר

קל להיתקע בין כל סבך הפרטים והמידע כשמבקשים לעשות צעדים ראשונים בעולם המוצר, והמיתוסים הרבים שאופפים את ניהול המוצר רק מוסיפים לבלבול.

קל להיתקע בין כל סבך הפרטים והמידע כשמבקשים לעשות צעדים ראשונים בעולם המוצר, והמיתוסים הרבים שאופפים את ניהול המוצר רק מוסיפים לבלבול. קחו פטיש, ובואו ננפץ כמה מיתוסים, כדי שתבינו טוב יותר אם ניהול מוצר נועד לכם.

מיתוס 1: מנהלי מוצר חייבים להיות בוגרי תואר בתחום מדעי המחשב

המיתוס הזה נובע מהתפיסה השגויה לפיה כל מי שעובד בתעשיית ההייטק חייב להיות בעל הבנה טכנולוגית עמוקה. אלא שכמו בכל תעשייה, הטכנולוגיה משגשגת על מצע מגוון של כוחות ושחקנים, כל אחד מהם בעל יכולות, חוויות וכישרונות אחרים. אפילו חברות הטכנולוגיה הבסיסיות ביותר יזדקקו לאגף משאבי אנוש, לצוות שיווק, למעצבים גראפיים ולמעצבי UX/UI. כל אלה תפקידים שדורשים, לכל היותר, עניין בטכנולוגיה, אך מובן שלא הבנה עמוקה של ידע מעשי בבניית אפליקציה.

ובכל זאת, רבים נמנעים מקריירת ניהול המוצר שעליה הם חולמים, רק משום שאין באמתחתם תואר בתחום מדעי המחשב. מיתוס זה הוא ככל הנראה השכיח ביותר בתחום, אולי משום שבכל זאת יש בו גרעין של אמת. בואו נסתכל לעובדות בעיניים:

תואר מסוג זה אינו דרוש לכל תפקידי ניהול המוצר, משום שהתפקידים ותחומי האחריות בענף ניהול המוצר אינם כוללים בניית דברים בפועל.

למנהלי מוצר רבים יש רקע במדעי המחשב. עבור אנשים שתמיד התעניינו בטכנולוגיה ובפיתוח תוכנה, תואר במדעי המחשב הוא המסלול הטבעי. לכן, ישנם כיום מנהלי מוצר רבים עם רקע במדעי המחשב, אשר בשלב מאוחר יותר עשו את המעבר לתפקיד האופנתי שהופיע על בימת הטק.

רקע במדעי המחשב שימושי עבור מנהלי מוצר. ככל שתדעו יותר אודות הטכנולוגיה שעליה אתם עובדים, הדבר יסייע לכם לקחת החלטות מודעות, לתקשר ביעילות רבה יותר עם הצוות הטכנולוגי, ואפילו להתקדם אל תפקיד מנהל מוצר טכני.

ומה אם אין לי תואר במדעי המחשב?

ללא ספק תוכלו עדיין לעבוד בתחום! כמה מאנשי המקצוע המצליחים והמוערכים ביותר בענף מעולם לא למדו לתואר במדעי המחשב. אחרי הכל, תכנית העבודה של המוצר אינה נכתבת בקוד…

מי שאין לו ביד תואר במדעי המחשב, פשוט מחפש אחר תפקידי מוצר שאינם דורשים כזה. פירוש הדבר הוא הימנעות מכל מודעת דרושים שכותרתה כוללת את המילה ״טכני״, וככלל אצבע – גם כל מודעה בתחום שפורסמה מטעם Apple או Google. אם אתם מצויים ממש בתחילת הדרך, חפשו תפקידים בחברות קטנות ובסטארט-אפים, שם יעריכו יותר את כישוריכם הלא-טכניים.

אם תבקשו להגדיל את הידע שלכם במדעי המחשב או בקוד, ישנו מגוון עצום של קורסים שתוכלו ללמוד בזמנכם הפנוי. למידה היא השקעה לטווח ארוך עם מחשבה קדימה, ושווה להקצות זמן לכך, אפילו אם לא מדובר ברכישת תואר רשמי.

מיתוס 2: מנהלי מוצר הם מנכ״לים של המוצר שלהם

בעבר, כשתחום ניהול המוצר היה יחסית חדש בשטח, המונח אכן היה פופולרי מאוד, משום שאיש עוד לא ידע כיצד להסביר במדויק את מהות התפקיד. הכוונה בשימוש במונח ״מנכ״ל״ הייתה שמנהלי מוצר הם אנשי החזון המפקחים על צוותים רבים ויש להם ראייה שסוקרת את התפתחות המוצר בכללותה.

אלא שבתפקיד המנכ״ל יש רכיב חשוב שלמנהל המוצר אין כל נגיעה אליו: סמכות. מנהל מוצר מתחיל אינו אחראי בשום צורה על גיוס ופיטור חברי צוות ואין לו את הכוח להקצות משאבים או להחליט על הכיוון בו תפנה החברה.

כל אדם הפועל בתחום המוצר יסכים שהמיומנות רבת הערך ביותר עבור מנהל מוצר היא היכולת ״להשפיע ללא סמכות״, היות ומנהל מוצר צריך לומר לחברי הצוות מה לעשות, מבלי שיש לו את הסמכות לכפות עליהם את רעיונותיו.

אז איך משפיעים ללא סמכות…?

אמרה ידועה בקרב מנהלי מוצר היא טוויסט מחוכם על משפט ידוע של ״ספיידרמן״: ״לאחריות גדולה לא נלווה שום כוח״… מעשית, נראה שהדרך הטובה ביותר להשפיע ללא סמכות היא על ידי הנמקה מוצלחת של מה שעומד מאחורי ההנחיות וגיבוי כל החלטה בנתונים. ללא נתונים, מנהל המוצר הוא רק אדם עם דעה. מנהל מוצר מתחיל חסר את המוניטין והאמון הנדרשים להובלת צוות, אך למרבה המזל אנשים בוטחים בידע, ומספרים מדברים בעד עצמם.

מיתוס 3: עבודתו של מנהל המוצר מסתיימת עם השקת המוצר

הייתם מתים… או במילים אחרות: מיתוס מוחלט. לאחר ההשקה, צוות המוצר מתחיל לאסוף את המשובים המתקבלים אודות המוצר ששוחרר, יהא זה מוצר בר-קיימא מינימלי (MVP) או האיטרציה ה-200 שלו… לא רק שאסטרטגיית המוצר אינה מסתיימת ברגע שהוא עובר לידי הלקוח, אלא שרבים יטענו שבשלב הזה רק מתחילה עבודתו האמיתית של בעל המוצר!

אז מה מנהלי מוצר עושים אחרי ההשקה?

מנהלי מוצר מצליחים נסמכים הן על יכולתם לאסוף משוב ממשתמשים והן על הידע כיצד לפעול לאורו, והם נדרשים לאזן בין ידיעה מה המשתמש רוצה לבין מה שהוא צריך.

בשלב זה, מנהל מוצר ינפה את הפידבקים על מנת להבין מה בעצם הלקוח אומר, ויבחן את הנתונים שיצביעו על התנהלות המשתמש בפועל. לאחר מכן הוא יציג תובנות בנוגע לדרכים לשיפור המוצר ויחל בתכנון מפת הדרכים אל עבר גרסת המוצר הבאה.

אחריות נוספת המצויה בידי מנהל המוצר היא לשקף את טיב עבודת הצוות המשותפת בספרינט האחרון. עליו להתבונן בתוצאות ולהתמקד בתקשורת ובמהלך העבודה, על מנת למצוא מקומות שבהם יש ״כיסים״ מבודדים וצווארי בקבוק, ולהימנע מהם בשלב הבא של מחזור חיי המוצר.

מיתוס 4: ניהול מוצר זהה בכל חברה

ניהול מוצר רחוק מלהיות דבר מה סטטי ובלתי משתנה. אדרבא – כל חברה, וכל מוצר בתוך חברה, זקוקים לדברים שונים ממנהל המוצר. מספר גורמים יכולים להשפיע על תפקוד ניהול המוצר בתוך חברה:

גודל החברה: בסטארט-אפ קטן מנהל המוצר עשוי להיות היחיד בתפקידו, בעוד שבענקיות כמו Facebook ו-Google הוא יהיה אחד מני רבי, בתוך מבנה היררכי שכולל מנהלי מוצר בכירים, מנהלי מוצר קבוצתיים, דירקטורי מוצר ועוד.

התעשייה: ישנן תעשיות, כמו תעשיית אבטחת הסייבר והפינטק, שהן בעלות דרישות ייחודיות שמנהלי מוצר בתעשיות אחרות אינם חווים בעבודתם.

תרבות החברה:  יש חברות המאופיינות בשיתוף פעולה וצוות פיתוח בעל חירויות של ארגון עצמי, בעוד שבחברות אחרות, מסורתיות יותר, המטרות ולוחות הזמנים יוכתבו מהחלונות הגבוהים.

ובכל זאת, ישנן כמה דוגמות ניהול מוצר שנשמרות בכל קונסטלציה: מנהלי מוצר חייבים תמיד להסתמך על נתונים ולהתמקד בלקוח. הדבר מהווה חדשות נהדרות: אם בבסיס אתם בעלי כל המיומנויות הנדרשות ותשוקה לניהול מוצר – יש שם בחוץ משרה שתפורה עבורכם. אם העיניים שלכם בורקות כשמוזכר צמד המילים ״ניהול מוצר״, עזבו את המיתוסים שזה עתה ניפצנו וצאו אל הדרך.

    שם מלא

    טלפון

    אימייל

    נושא

    תקציב






    לקביעת שיחה
    UUX/UI

    UX Flow: איך ליצור חוויית משתמש רציפה

    הכתבה הבאה מיועדת למי ששואף ליצור חוויית משתמש רציפה וחלקה יותר.

    הכתבה הבאה מיועדת למי ששואף ליצור חוויית משתמש רציפה וחלקה יותר.
    שתי שאלות מפתח בדרך ליציאה והטמעה של UX Flow אופטימלית:

    מהי זרימת משתמש ב UX? מדוע היא חשובה?

    עיצוב UX טוב כולל מגוון של טכניקות המסייעות ללקוח לנווט ולהשתמש במוצר שלכם. זרימת UX מהווה חלק חשוב מתהליך הפיתוח, והיא מאפשרת למעצבים להעריך היטב כל שלב בחוויית המשתמש.

    מה הוא UX Flow ?

    UX Flow, או זרימת משתמש, היא מונח המתייחס למסלולים בהם עובר המשתמש בנווטו באתר או באפליקציה. המסלולים הללו כוללים נקודת כניסה אחת ומכסים את מגוון הצעדים שיש על המשתמש לעשות על מנת להשלים פעולה מסוימת. משתמשים עשויים לעבור מסלולים שונים בכדי להגיע לאותה תוצאה, ולכן פעמים רבות נדרש תרשים הממחיש את המסלולים הללו. מלבד זאת, מוצרים רבים מאפשרים נקודות כניסה מרובות, כך שעבור מפה מלאה של מסע המשתמש במוצר יש צורך לקחת בחשבון כל נקודת כניסה וכל מסלול אפשרי שבו יעבור המשתמש.

    ניתוח ה UX Flow מאפשר למצוא מקומות בהם לקוחות עשויים למצוא קושי. זרימת UX מעניקה את האופציה לפשט את חוויית המשתמש ולאפשר למעצבי ה-UX לבטל צעדים, ובכך ליצור מסלולים קצרים יותר.

    מדוע כדאי להשתמש בתבנית זרימת UX ?

    תבנית זרימת UX מציגה באופן ויזואלי את נתיבי המשתמש. תבנית כזו כוללת את כל האינטראקציות שיכולות להיות למשתמש באתר, באפליקציה או ב-SaaS, מה שמסייע למעצבי ה-UX להתייחס לצרכי המשתמש ולקצר עבורם את הדרך למציאת הפיצ׳רים שהם מחפשים.

    UX Flow מוצלח מוביל ל:
    ויזואליזציה עבור בעלי עניין
    תקשורת משופרת בין חברי הצוות
    יעילות מוגברת של עיצוב ה UX
    ניתוח אפקטיבי של זרימת המשתמש

    לצד התועלות הללו, יצירת תבנית או תרשים זרימת UX מסייעת לשיפור שביעות רצון הלקוח ושימור המשתמשים ולחיזוק ״השורה התחתונה״ של המוצר. לעתים קרובות, תרשימים משורטטים כבר בשלב תכנון המוצר של מחזור הפיתוח, על מנת לארגן את האינטראקציות שיהיו זמינות בממשק המשתמש הסופי. תרשימי זרימת משתמש מעניקים למעצבי ה-UX מתווה של שלב העיצוב בתוך מחזור הפיתוח.

    קביעת צרכי המשתמשים

    הצעד הראשון בשרטוט תרשים זרימת UX הוא קביעת צרכיהם של המשתמשים. לשם כך, עליכם להציג לעצמכם שאלות הנוגעות למוצר ולמשתמש, כגון:
    מה המשתמש מנסה להשיג?
    מהי המוטיבציה שלו?
    כיצד המוצר מסייע לו להשיג את מטרתו?
    באילו בעיות עלול המשתמש להיתקל?

    השאלות הלו מאפשרות לנתח את הסיבות העיקריות שיביאו את הלקוח להשתמש באפליקציה. לאחר סקירת מטרות המשתמשים והמסלולים שבהם ינקטו להשגתן, יש לשקול כיצד המוצר יסייע להם לענות על צרכיהם. זכרו לנסות ליצור את המסלול הפשוט ביותר.

    קביעת צרכי המוצר

    מה בעצם, אתם מבקשים להשיג באמצעות המוצר, מלבד מענה לצרכי הלקוח? מהם הצרכים של הארגון ושל בעלי העניין? הציבו למוצר מטרות ויעדים מדידים, שיאפשרו הטמעת אסטרטגיות בתהליך הפיתוח, כאלה שיסייעו להשגת המטרות הללו.

    למשל, אם המטרה היא להגביר את מספר העסקאות פר לקוח, ניתן להשתמש בתרשים זרימת ה-UX על מנת למצוא מקומות שבהם ניתן להציע לו לשדרג את המוצרים שבכוונתו לרכוש או להוסיף אל הקנייה פיצ׳רים או שירותים נלווים. להגברת שיעור השימור, ניתן להתמקד ביצירת מסלול הלקוח היעיל ביותר.

    יצירת פרסונות משתמש מרובות

    רכיב נוסף של זרימת UX כולל פרסונות משתמש, שלרוב נוצרות כטכניקות שיווקיות על מנת להבטיח שהמוצר ימשיך לתת מענה לצרכי המשתמשים. פרסונות משתמש מסייעות לחיזוק המשתמש במוצר והאופן בו יעשה בו שימוש.

    במרבית המקרים, דמוגרפיית הליבה תכלול קבוצת משתמשים בעלי מגוון של צרכים ומניעים. על מנת לספק מענה לקהל רחב, יש ליצור פרסונות משתמש מרובות. פרסונת משתמש היא פרופיל קצר של לקוח פיקטיבי, אשר נועד לייצג את הלקוח הממוצע. בדרך כלל הפרופיל יכלול ביוגרפיה ורשימה של דברים שהמשתמש אוהב ולא אוהב, תחומי עניין והרגלים, כמו גם פרטים דמוגרפיים, כגון גיל, מגדר, רמת הכנסה ומיקום גאוגרפי.

    מיפוי מסעו המלא של הלקוח

    לפני יצירת תרשים זרימת UX, יש למפות את מסע הלקוח מרגע המודעות לרכישה ועד לשימוש במוצר. יש לערוך את המיפוי עבור כל פרסונה, על מנת להגיע לתובנות אודות המניעים של משתמשי המוצר הטיפוסיים.

    על מפת המסע לכלול ציר זמן של פעולות שונות, לרבות מודעות התחלתית ורכישה, ולרוב גם מחשבות ורגשות המניעים כל אינטראקציה של הלקוח.

    יצירת תרשים עבור כל נקודת כניסה

    לאחר מיפוי המסע יש לנתח אותו, על מנת למצוא נקודות כניסה או גישה מרובות למוצר או לשירות. עבור כל נקודה כזו יש לשרטט תרשים זרימת UX נפרד, על מנת להתוות את המסלולים השונים בהם יכול המשתמש לבחור.

    לעתים קרובות זרימת ה-UX משתנה בהתאם לנקודת הכניסה. למשל, אם משתמש חדש לגמרי נדרש למלא פרטי פרופיל במהלך השימוש הראשון במוצר, נקודת הכניסה שלו תהיה שונה מזו של משתמש קיים.

    שוני נוסף יכול לנבוע ממיקום גאוגרפי, כאשר משתמשים באזורים שונים עשויים להיות בעלי נקודות כניסה שונות, במידה והמוצר מספק פיצ׳רים ספציפיים למיקומם. אפשרויות הפרסונליזציה ללקוח עשויות להשפיע גם על זרימת ה-UX.

    ביחס כל נקודה כניסה, על התרשים לכלול את המסלולים הצדדים שיכולים להילקח, למשל תפריטים נוספים, גישה למאגר ידע או פיצ׳רים אחרים של האתר או האפליקציה. מלבד זאת, ייתכן ויהיה צורך בזרימות UX עבור שלבים שונים במסע הלקוח: זרימת המשתמש המובילה לרכישת המוצר שונה מזרימת המשתמש המובילה לשימוש במוצר.

    חיזוק התרשים באמצעות מרכיבים חזותיים

    תבנית זרימת UX מסייעת ליצירת מתווה קוהרנטי של מסלולי הלקוח בשימושו במוצר, אך ייתכן ובעלי עניין או חברי ההנהלה הגבוהה לא יבינו את התרשים לאשורו בהיעדר עזרים ויזואליים.

    דימויים חזותיים מסייעים להבהרת התרשים, אך הוספת אלמנטים רבים מדי תסיח את הדעת מהנתונים החשובים.  למרות הפיתוי הקיים לפעמים, אל תסחפו עם דימויים וצורות… שימרו על עיצוב נקי ופשוט של התרשים, עם צבעים בסיסיים ושימוש מינימלי בגרפיקה.

    עוד כמה מחשבות על זרימת UX…

    לחבר הכל ביחד – זרימת משתמש ב-UX היא תרשים מושלם של המסלולים שבהם הולך הלקוח העושה שימוש במוצר. מיפוי זרימת ה-UX של המוצר או השירות מעניק למעצבי ה-UX כלי עוצמתי להערכת  כל שלב במסע המשתמש. תרשים זרימת המשתמש יבטיח שהלקוח יקבל ממשק פשוט יותר, העונה לצרכיו.

    לשם קבלת תוצאות אופטימליות, צרו תרשימי זרימת UX עבור כל נקודת כניסה למוצר, והעריכו כל אינטראקציה שהמשתמש יכול להשלים באתר או באפליקציה. באמצעות על הצעדים המפורטים במאמר זה, תוכלו ליצור חוויית משתמש רציפה.

    UUX/UI

    איך לשכור את מעצב ה UX שאתם צריכים?

    הגיע הזמן להוסיף אל הצוות מעצב חווית משתמש? המאמר הנוכחי נועד להציג בפניכם את האלמנטים שאותם תהיו חייבים לקחת בחשבון בבחירת איש המקצוע.

    הגיע הזמן להוסיף אל הצוות מעצב חווית משתמש? המאמר הנוכחי נועד להציג בפניכם את האלמנטים שאותם תהיו חייבים לקחת בחשבון בבחירת איש המקצוע. מעצב UX יכול לסייע לכם להוציא אל השוק מוצר טוב יותר, ולעזור בתהליך התאמת הפי׳צרים למשתמשי הקצה. 

    אלא שלא תמיד קל למצוא את אנשי הצוות המדויקים לנו. במקרה של מעצב UX, כדאי להתחיל מהשוואה בין המועמדים, על בסיס רשימת שאלות מדוקדקת שתכינו מראש לראיונות, כמו גם מהבנה של הציפיות שלכם, או – מה, בעצם, אתם רוצים להשיג באמצעות צירוף המעצב החדש אל הצוות?

    5 צעדים התחלתיים:

    הגדירו את טווח הפרויקט שעל הפרק

    הציבו יעדים ולוחות זמנים

    מצאו מעצבי UX מוסמכים

    בחנו את הפורטפוליו של כל אחד מהם

    קבעו ראיונות, להתרשמות פנים אל פנים

    נתחיל מלדבר על ציפיות: הציפיות חייבות להיות ריאליסטיות, ותפקיד מעצב ה-UX חייב להיות מובן ומוגדר. תחום ה-UX הוא מצע פורה ללא מעט אי-הבנות, בעיקר מבחינה משום שרבים מניחים שהוא מתמקד רק ב-UI, כלומר בממשק משתמש. אמת, UX מכסה גם UI, אבל התחום רחב בהרבה וכולל גם אחריות הנוגעת לשרטוט מסכים, בניית אבטיפוס, ניתוחי לקוח, בדיקות, הוצאה אל הפועל ואנליטיקס. אחרי שמבינים את תחומי האחריות של המעצב ומה הוא מביא עמו אל הצוות, אפשר להתחיל לעקוב אחר הצעדים הבאים בבחירת איש ה-UX שיגויס.

    1. הגדרת טווח הפרויקט

    התחילו משרטוט צרכי הפרויקט. הגדירו את הטווח שלו ו-ודאו שהוא מובן לכל הנפשות הפועלות. על הטווח לכלול את הגדרת הבעיה שאתם מבקשים לפתור ואת התוצאה המיוחלת. כאשר יחלו הראיונות, המועמדים עשויים לשאול אתכם את השאלות הבאות, על מנת להבין בעצמם את טווח הפרויקט:

    מהו סוג האפליקציה או המוצר שעל הפרק?
    מהו תקציב הפרויקט?
    מיהו קהל היעד שלכם?
    באיזה סוג תכנים יעשה הפרויקט שימוש?

    אם תענו לעצמם על השאלות הללו מבעוד מועד, תוכלו לספק לעצמכם תמונה בהירה יותר של היעד והדרכים להשיגו.

    המטרה של מסמך Wireframe משתנה בהתאם ליוצרים ולמשתמשים שלו, הוא מאין דרך להעביר את המידע, החזון ומטרת המוצר.

    2. הצבת יעדים ולוח זמנים

    עוד דבר שייתכן ומועמדים לתפקיד יבקשו לדעת הוא מהם יעדי ולוחות הזמנים של הפרויקט. לו״ז מוגבל מדי או יעדים מעולם הפנטסיות עלולים למנוע מכם להשיג את התוצאות המקוות. לרוב, יעדים עבור עיצוב UX מתמקדים במדדים ספציפיים, למשל מכירות, דירוג שביעות רצון הלקוח והשתתפות המשתמשים. יעדים מדידים יסייעו להערכת ה-ROI (החזר ההשקעה) של הפרויקט, ונוסף על כל אלה תצטרכו לספק רשימת מטרות ספציפית לתהליך עיצוב ה-UX.

    דוגמאות ליעדים נפוצים לעיצוב מוצר הן מענה לצרכי המשתמשים, בניית ממשקים קלים לניווט, שימור UX עקבי במעבר בין פלטפורמות ובחינת השמישות באמצעות משתמשים אמיתיים. מטרות אלה מתוות למעצבי UX את הדרך, כדי שלא ישקיעו מאמץ בכיוונים עקרים. למשל, מעצב שיידע שמצופה ממנו לענות על צרכי המשתמש, יצטרך אולי לבצע מחקר משתמש נרחב.

    גם ממשק פשוט לניווט וקונסיסטנטיות בין-ממשקית הם מטרות שכיחות, ועדיין – אם לא יוגדרו במפורש, לא תוכלו לצפת מהמעצב להתמקד בהן. בחינת שימושיות, לעומת זאת, אינה מטרה של ממש, אבל היא מספקת דרך לקביעה עם עיצוב ה-UX פוגש יעדים אחרים. בכל שלב בתהליך, המעצב יכול לבדוק את האפליקציה באמצעות משתמשים אמיתיים, כדי להבטיח שהיא עונה על הצרכים שהוגדרו.

    3. מציאת מעצבי UX בעלי הכשרה מתאימה

    אחרי הגדרת טווח הפרויקט וקביעת היעדים, מגיע הרגע להפשיל שרוולים ולהתחיל לחפש מעצב UX, או לפנות לסוכנות עיצוב. ישנם אתרים שונים בארץ ובעולם שיכולים לצמצם את החיפוש ולהציג בפניכם תיקי עבודות של מעצבים שונים. מלבד זאת, מאתרים כמו Behance תוכלו לשאוב השראה בנוגע לסוג העיצוב שיתאים לפרויקט .

    חיפשתם, הסתכלתם והתרשמתם. בשלב הבא יש לגבש רשימת מועמדים, הכוללת פרטי התקשרות בסיסיים וכתובות אתרים. בהכנת הרשימה בצעו מחקר רקע על כל מועמד – הדבר מצריך רק חיפוש פשוט בגוגל, בפרופילים ברשתות החברתיות ובסקירות ודירוגים ברשת. תוכלו למצוא משובים מלקוחות שיעזרו לכם לגבש דעה כללית על התאמת המועמד לתפקיד.

    4. בחינת הפרוטופוליו של המועמדים

    בחינת הפרויקטים שביצע המועמד בעבר תעזור לכם לסנן ולצמצם את הרשימה שגיבשתם. מועמדים שכבר עבדו על פרויקטים דומים עשויים להתאים יותר לפרויקט שעבורו אתם מראיינים. ואולם, גם אם מצאתם ברשת מידע על פרויקטים שבוצעו על ידי המועמד, חשוב לשאול אותו לגביהם גם במהלך הריאיון.

    5. קדימה, לראיין!

    עם כל הכבוד לחיפושים בגוגל, אין כמו התרשמות פנים אל פנים. תוך כדי התהליך, יש לתקשר עם כל בעלי התפקידים בצוות עיצוב ה-UX ולשאול שאלות הנוגעות לתפקיד המועמד. הצגת שאלות טכניות ספציפיות ורלוונטיות בראיון היא בעלת חשיבות גבוהה.

    מתקשים למצוא שאלות מתאימות? הנה כמה טיפים:

    ראיון עם מעצב UX בכיר – פעמים רבות הריאיון ינותב ללוגיסטיקה של הפרויקט, למשל לוחות זמנים, דרישות וזמינות. שאלות רלוונטיות יהיו, למשל, ״האם עבדת על פרויקטים דומים בעבר?״, ״כיצד הצוות שלך מתקשר?״, ״מה רמת הזמינות שלך?״ ובקשה לסקור בכלליות את תהליך עבודתו.

    מוביל עיצוב – כדאי להתמקד בשאלות על פרטי הפרויקט, כולל הכלים ומהלך העבודה שאפיינו עבודות קודמות שהוביל, ושאלות טכניות שיתנו מושג על הניסיון והידע של המועמד. אפשר, לדוגמה, לשאול ״מהו אתגר ה-UX הגדול ביותר שניצבת מולו?״, ״כיצד אתה מטמיע עיצוב UX אוניברסלי?״, ״איך תשפר את עיצוב ה-UX של המוצר שלנו?״ ולבקש דוגמאות של עבודות שביצע בעבר. בקשת דוגמאות מקובלת בתהליך הריאיון, אך חשוב לא פחות ללמוד על שיטות, אסטרטגיות וטכניקות העבודה של המועמד.

    לגיוס מעצב ה-UX הנכון יש חשיבות גדולה, שכן עיצוב ה-UX משפיע ישירות על הצלחת האפליקציה או התוכנה. בכדי למצוא את המועמד המתאים ביותר למשרה, הצעדים הראשונים הם קביעת הצרכים והגדרת טווח הפרויקט ומטרותיו. המסגרת המוצעת במאמר זה נועדה להפוך את התהליך ליעיל ולכזה שיסתכם בגיוס מוצלח, שייקח את המוצר קדימה.

    ההרצאות Ted - ניהול מוצר

    Don’t listen to your customers, do this instead

    כיצד עיצוב התנהגותי יעזור לנו לבנות מוצרים שבאמת משפיעים?

    כיצד עיצוב התנהגותי יעזור לנו לבנות מוצרים שבאמת משפיעים?

    Don’t listen to your customers, do this instead

    מרצה: Kristen Berman

    קריסטין היא כלכלנית התנהגותית אשר תספר לנו מדוע סקרי משתמשים וקבוצות מיקוד הם לא רלוונטיים לאיסוף נתונים.
    למרות שאנו מוקפים ברשתות חברתיות, יותר אנשים מרגישים בודדים. אנחנו מוקפים באפליקציות ומכשירי כושר ועדיין שיעורי ההשמנה הולכים וגדלים.
    עיצוב התנהגותי יעזור לנו לבנות מוצרים שבאמת משפיעים על המשתמשים.

    הרצאות נוספות בתחום

    לללא קטגוריה

    המדריך: Product Roadmap

    מאמר זה מהווה מדריך הכנה לתכנון אפקטיבי ויעיל של roadmap למוצר.

    Roadmap של מוצר הוא כלי התקשורת האסטרטגי בארסנל של המנהל. מנהלי מוצר עובדים עם צוותים פנימיים ובעלי עניין לבניית מפת מוצר שתתקשר בבהירות את התוצרים והציפיות בנוגע לכיוון שאליו הולך המוצר ולמה.

    ידועה היטב חשיבותו של ה- roadmap למנהלי מוצר בבואם ליישר קו סביב תכנית באופן שיבנה אמון וביטחון מול בעלי העניין. בהתאם לכך, מדריך זה נוצר על מנת להכין אתכם לתכנון, לבניית ולשיתוף roadmap מעולה למוצר, כזה שיציג לצוותים שלכם באופן מיטבי אתכם ואת ההתקדמות שאתם עושים.

    מהו Roadmap מפת מוצר ?

    מפת מוצר הוא כלי תקשורת ויזואלי שמיישר חברה סביב אסטרטגיית מוצר מסדר גבוה. באופן התלוי בסוג הארגון, roadmaps יכולים לכלול פיצ׳רים ממשמשים ובאים ושיקולים טכניים, ולעתים קרובות הם מדגימים כיצד מוצר יתפתח עם הזמן. Roadmaps מתקשרים את התכלית של מה שהלקוח והתוצאות העסקיות המתוכננות ישיגו בתוך מסגרת זמן מסוימת.

    מפת המוצר היא גם כלי תיאום: הוא נותן לבעלי העניין ולחברי הצוות את המידע לו הם זקוקים על מנת להתמקד במטרותיהם ובעדיפויותיהם, הן מעניקות נראות לכל החלקים במערכת שיסייעו לצוותי המוצר לתאם ביניהם את מאמציהם, בהם טווח והקצאת משאבים (וה״למה״ שמאחורי ההחלטות הללו). היא הנכס שמתקשר את האופן בו כל החתיכות הללו מהוות את האסטרטגיה, בדרך שיכולה להיות מובנת לכל אחד מבעלי העניין.

    “A product roadmap is about communicating the why. It’s about the ultimate destination (the vision) and the major steps that the team intends to take along the way (goals to be reached, problems to be solved). A roadmap should not delve deeply into the what and the when. It should stay at the why level. It should inspire your teams to then develop a release plan, a delivery plan or a project plan for how to deliver that vision.

    — Bruce McCarthy, author of Product Roadmaps Relaunched

    מדוע Roadmaps חשובים?

    כאשר מנהלי מוצר מייסדים תהליך ותרבות בריאים לפיתוח מפת מוצר בארגון, הדבר מסייע להם להשיג כמה דברים: 

    Roadmaps -1 עוזרים ליישר קו וליצור התלהבות סביב אסטרטגיית מוצר, הוא הכלי המושלם ליצירת אוריינות ארגונית בנושא אסטרטגיית מוצר (וזהו הכלי המושלם להצגת אחיזה איתנה בהגה האסטרטגי בפני בעלי העניין!). כאשר יש לצוותים שלכם את ההבנה הבסיסית הזו בנוגע למה שחשוב לעסק וללקוחות, המצפן הפנימי שלהם ללקיחת החלטות טקטיות יהיה מעוגן בתכנית ובכיוון הללו, המשורטטים בסדר גבוה.

    2- נראות זו משחקת לטובתו של מנהל המוצר בכל ההיבטים. Roadmap הוא מוצר מעולה מאפשר למנהלים ביצועיים ולבעלי עניין אחרים נראות מלאה אל תוך כל מה שמתרחש, משתנה או מתקדם בגזרת האסטרטגיה. הדבר נועד ליצור ביטחון, כך שבעלי העניין שלכם ירגישו טוב ביחס להתקדמות החברה לעבר פתרון בעיות הלקוח שיניבו את ההשפעה העסקית הגדולה ביותר.

    Roadmaps –3 מפשטים את התיאום ואת הבהירות בשיתוף הפעולה חוצה התפקודים בצוות סביב העדיפויות שנקבעו. תהליך תעדוף המוצר מורכב כמו תהליך גיבוש ה-roadmap, ודורש דיאלוג מתמשך ושיתופי בין צוותים ובעלי עניין. Roadmap מוצר מעודד צוותים לצמצם את המיקוד לבעיות שיכולות להיפתר באמצעות המשאבים הזמינים – תרגיל בתעדוף בפני עצמו.

    Roadmap -4 של מוצר הוא ערוץ תקשורת עוצמתי. השיח המתמשך – אודות ה״למה״, ה״איך״ וה״מי״ של העבודה שיש לעשות – יוצר תרבות של יישור קו ושל הבנה עמוקה של חזון וכיוון ביחס למוצר.

    כיצד מתכננים מה יכנס לתוך מפת המוצר?

    קשה לתכנן מפת מוצר, אבל עם מעט פוקוס ותעדוף קשוח, תוכלו לנהל את מרבית הבעיות והקשיים שמגיעים עם התהליך. צמצמו את העדיפויות שבכוונתכם לתת להן מענה בתוך פרק זמן נתון, הגדירו מטרות מבוססות עדיפויות שמתמקדות בתוצאות ובפתרונות (ולא בתאריכי delivery של פיצ׳רים) והגדירו את אמות המידה להצלחה שתטמיעו (מטריקות ו-KPIs [מדדי ביצוע מרכזיים]).

    תכנון roadmap מתחיל בחלקים הללו של הפאזל. התחייבו לעשייתם נכונה ולתקשורם עם הצוותים. הדבר יעלה אתכם על הנתיב הנכון להצלחת ה-roadmapping.

    יצרו את המטרה, או המטרות, עבור תקופת זמן מוגדרת

    כפי שאמרנו מוקדם יותר, באופן אידיאלי אתם מתכננים roadmap עבור מספר חודשים או רבעונים קדימה. רק לעתים נדירות מנהלי מוצר יודעים מה יקרה בעוד שנה מהיום (שינויים בשוק, גילוי צרכים חדשים של המשתמש), כך שתכנון ציר זמן לשנה הוא לא מעשה הגיוני. הפרטים שאתם זקוקים להם נוגעים רק למי, למה ולאיך של החודש או הרבעון הקרובים, תוך כדי התמקדות בעבודה לעבר השגת מטרה או שתיים מסדר גבוה (לצוותים אג׳יליים וסטארט-אפים גם מסגרת הזמן הזו עשויה להיות בלתי הגיונית!).

    כיצד תקבעו מה צריכות להיות מטרות המוצר עבור הרבעון? לא משנה היכן אתם עומדים מבחינת מחזור החיים של החברה – בין אם אתם סטארט-אפ ״מטולא״ המונה 20 איש או חברה עמוסת מוצרים המעסיקה 2000 נפשות – הכל מתחיל בחזון המוצר.

    מהן המטרות העסקיות שלכם? עליכם לדעת אם בראש סדר העדיפויות של החברה ממוקמת המטרה לדחוף קדימה את מטריקות הרכישה (להתרחב בשוק ולהשיג לקוחות חדשים) או שמא לספק את המשתמשים העכשוויים (להפחית את שיעור הנשירה ולשפר את שימור הלקוחות). כאשר ידועות לכם המטרות העסקיות, אתם יכולים לעצב במיומנות את מטרות המוצר ואת ה-KPIs באותו כיוון.

    זהו את הבעיות שיכולות להיפתר

    מרגע שהמטרות העסקיות ברורות לכם ויש לכם אסטרטגיית מוצר שמעוגנת במטריקות מדידה ושיפור הקשורות למטרות הללו, זהו הזמן לנוע אל שלב גילוי הבעיות. אילו בעיות של המשתמש אתם יכולים לפתור על מנת להשפיע על המטריקות שהגדרתם? חפשו אחר הבעיות שתהיה לפתרונן את ההשפעה הגדולה ביותר על המטרות העסקיות.
    תוכלו להסיר רעש רב על ידי התמקדות באותות בערוצים הבאים:

    פידבק לקוחות: עליכם לשוחח עם המשתמשים תדיר. אי אפשר לתת את העצה הזו יותר מדי! בקשות לפיצ׳רים המגיעות מגזרת המכירות, הודעות CS/CX ופגישות עם הצוותים – כל אלה יכולים להיות ערוצים אינפורמטיביים להבנת בעיות הלקוח, אך כמנהלי מוצר עליכם להיות מעורבים עמוקות בשיחות עם משתמשים. חפשו אחר הבעיות הגדולות שיש להן את הפוטנציאל להיפתר במסגרת הזמן שהגדרתם עבור ה-roadmap.

    מידע אודות שימוש: זוהי הנקודה בה אתם מגלים בדיוק עד כמה המשתמשים שלכם מקיימים אינטראקציה עם המוצר והפיצ׳רים השונים. חפשו אחר הבעיות, המחסומים והטרנדים הרווחים בהתנהגות, שיש להם את הפוטנציאל להיפתר.

    ניתוח מוצר תחרותי: חשוב לשמור אצבע על הדופק בנוגע לתחומי הבעיות שהמתחרים פותרים, אפילו אם אתם לא רודפים אחריהם באופן אגרסיבי. לשם כך עליכם לחוות את מוצרי המתחרים, על מנת לקבל מסגרת התייחסות מקיפה יותר בנוגע למקום בו המוצר שלכם עומד בשוק לעומת המתחרים. ערכו ניתוח עומק, מדדו את החוויות ומדדו אותן ביחס למוצר שלכם.

    עומק כזה של מחקר וגילוי בעיות במהלך שלב תכנון ה-roadmap הוא חיוני להבנת הבעיות הנכונות שתהיו מחויבים לפתור בתקופת הזמן שתגדירו. מחקר זה הוא הראיה שבה תשתמשו במהלך דיוני יישור קו להצדקת הימצאותם של פיצ׳רים ויוזמות מסוימים ב-roadmap.

    ישרו קו עם הצוותים ובעלי העניין הפנימיים שלכם

    תכנון ה-roadmap צריך להיעשות בשיתוף פעולה מנקודת ההתחלה ועד לנקודת הסיום. אם לצטט בחופשיות את טרסה טורס, אשפית דפוס החשיבה Continuous Discovery, כל צוות שמשקיע את מרצו בפתרון בעיות הלקוח, צריך להתאסף לצורך סיעור מוחות בנוגע לנתיבים האפשריים שיכולים להילקח על מנת להשיג תוצאה (נתיב = מטרות מוצר פוטנציאליות עבור כל רבעון נתון).

    צוותים שעובדים מול הלקוח הם נקודות מגע בעלות ערך עצום למנהלי מוצר במהלך תהליך תכנון ה-roadmap. חשבו על כך באופן הבא: אצבע על הדופק על הצרכים שמבטאים הלקוחות היא קריטית על מנת להבטיח שאתם לוקחים החלטות מונחות-שוק. יותר מ-70% מהמשיבים לסקר שערך ה-Pragmatic Institute ב-2019 טענו שהם מבלים פחות מ-5 שעות בחודש בעיבוד משובי לקוחות. למרבית מנהלי המוצר אין את הזמן למחקר משתמש מתמשך ומקיף, מה שמהווה משוכה גדולה בדרך לזיהוי הבעיות ששווה להשקיע בפתרונן.

    כיצד ניתן לבנות את מערכות היחסים הללו עם הצוותים במהלך שלב תכנון ה-roadmap? הדבר מתחיל בניהול שיח מתמשך, על בסיס קבוע, עם לקוחות וצוותים העובדים מול לקוחות. השיחות הללו יכולות להיות שבועיות או רבעוניות, באופן התלוי בכמה הערכות מצב עליכם לעשות במהלך תהליך התכנון. גלו סקרנות בנוגע לאינפוט שלהם ביחס לפתרון שמוצע: כאשר אתם משוחחים עמם, נסו לזהות את הטרנדים בבעיות ובבקשות לפיצ׳רים, כך שתוכלו לעגן את התכניות שלכם בפידבק אמיתי.

    כיצד ניתן לבנות את מערכות היחסים הללו עם הצוותים במהלך שלב תכנון ה-roadmap? הדבר מתחיל בניהול שיח מתמשך, על בסיס קבוע, עם לקוחות וצוותים העובדים מול לקוחות. השיחות הללו יכולות להיות שבועיות או רבעוניות, באופן התלוי בכמה הערכות מצב עליכם לעשות במהלך תהליך התכנון. גלו סקרנות בנוגע לאינפוט שלהם ביחס לפתרון שמוצע: כאשר אתם משוחחים עמם, נסו לזהות את הטרנדים בבעיות ובבקשות לפיצ׳רים, כך שתוכלו לעגן את התכניות שלכם בפידבק אמיתי.

    תכנון roadmap מוצר לא נועד לומר ״הנה מה שיש לי בראש, ואני רק שומר אתכם מיודעים״, אלא להביא את הצוותים לשיחות שבהן מעורבותם גדולה יותר. הובילו את נקודות המגע שלכם עם הצוותים המטפלים בלקוחות באמצעות שאלות כמו:

    -אילו בעיות אתם חשים שהן דחופות? תוכלו להסביר מדוע אתם חשים כך?
    -על אילו ראיות אתם מבססים זאת?
    -מה לדעתכם תהיה ההשפעה של פעולה/חוסר פעולה בנוגע לפידבק הספציפי הזה?

    הגדירו מטריצות להצלחה ו KPIs עבור היוזמות שבמפת המוצר

    מהי הדרך הטובה ביותר לכמת את השפעת המטרות שיש להשיג והבעיות שיש לפתור בפרק הזמן הנתון? על ידי כך שתבטיחו שה-roadmap מחובר ל-KPIs מוגדרים היטב.

    אחת מהשיטות הפופולריות המסייעות לצוותי המוצר להשיב לשאלות הללו היא OKRs (יעדים והישגי מפתח). OKRs הם מסגרת מעולה להצבת יעדים, משום שהם לוקחים חזון מסדר גבוה ופורטים אותו ליעדים ניתנים לניהול.
    יעדי OKR תחומים בזמן, ניתן לפעול להשגתם והם מעוררי השראה, במובן זה שהם נותנים לצוות השראה להפשיל שרוולים ולפעול עצמאית להוצאת היעדים אל הפועל. הישגי מפתח, מן העבר השני, לוקחים את ההיבט האיכותני של היעדים והופכים אותו לאבני דרך ניתנות לכימות. לדוגמא:

    יעד: לשלש את ממוצע הסשנים השבועיים במובייל עד לסוף פברואר.
    הישגי מפתח:
    KR1- בדיקת איכות QA לכל פונקציות המובייל
    KR2- שיפור זמן הטעינה ב 40%
    KR3- הוספת אינטגרציה חדשה לגרסת המובייל

    כיצד לתעדף את Roadmap המוצר?

    החלטות מוצר מעולות נובעות מהבנה עמוקה של צרכי המשתמש, ביחד עם הבנה שווה בעומקה של מה שניתן להשיג באמצעות המשאבים המצויים בידי החברה.

    כאן נכנסת לתמונה מסגרת התעדוף במהלך שלב תכנון roadmap המוצר. התחילו בלשאול שאלות: אילו יוזמות יצרו את ההשפעה הגדולה ביותר? מהו הדבר הדחוף ביותר שיש לתת לו מענה? מהו טווח המשאבים שלנו (זמן, מאמץ, טכנולוגיה)? משם, המשיכו אל דרכים לכימות התשובות הללו, באופן שיאפשר לכם להשתמש בכך להחלטות תעדוף. בין היתר, ישנן שתי שיטות ציון משוקלל מומלצות שיכולות לסייע למדוד את ה-epics או הפיצ׳רים הפוטנציאליים מול מטרות המוצר:

    RICE – ראשי תיבות של Reach, Impact, Confidence ו-Effort. זוהי שיטת ציון משוקלל לכימות הערך הפוטנציאלי של פיצ׳רים, רעיונות לפרויקטים ויוזמות. ציון RICE עוזר למנהלי מוצר לכמת את הערך המוערך של פיצ׳ר או רעיון לפרויקט באופן שיהיה קל לסווג אותו כאשר יגיע הזמן להחליט על סדר הביצוע. שון מקברייד, מפתח שותף לתעדוף RICE בתפקידו כמנהל מוצר ב-Intercom, מסביר בקישור זה מהי הדרך הטובה ביותר לשימוש בשיטת תעדוף זו.

    Value vs. Effort – דרך פופולרית וקלה לתקשור להתחלת תעדוף רעיונות היא להשוות בין הערך שיושג מרעיון מול המאמץ שיידרש להשלמתו. על ידי שימוש בניקוד סטנדרטי מ-1 עד 5, מנהל מוצר או צוות מוצר יכול לקחת החלטות במהירות ובקלות. בקישור זה תוכלו למצוא פירוט של הגורמים המגדירים ערך ומאמץ.