3 סוגי Roadmaps שכל מנהל מוצר חייב להכיר

מאמר זה יציג, שלב אחר שלב, את תהליך יצירת ה-roadmap, כך שתוכלו להשפיע על כל אדם בארגונכם.

לא קל ליצור roadmap למוצר. כל חברה דורשת סוג אחר וכל מנהל מוצר הוא בעל סגנון שונה. מאמר זה יציג, שלב אחר שלב, את תהליך יצירת ה-roadmap, כך שתוכלו להשפיע על כל אדם בארגונכם.


מהו roadmap של מוצר?

Roadmap של מוצר הוא כלי בו משתמש מנהל המוצר לתקשר את ה״מה״ וה״למה״ של המוצר. roadmap מעולה עוזר למנהל המוצר כדי:

להבטיח שצוות המוצר מבין לאן הוא חותר, על ידי יישור קו בין המוצר לבין מטרות החברה לטווח הקצר והארוך.

לאפשר הקצאה אפקטיבית של זמן, כסף וכוח אדם, על ידי תקשור הציפיות, סדר העדיפויות ולוחות הזמנים.

לקבוע בסיס לדיוני תעדוף ולמקד את החברה.

Roadmap ממוקם בשלב אסטרטגיית המוצר

ראשית, יש להבדיל היטב בין מפת המוצר לבין עתודת המוצר. מפת המוצר מגדירה ״למה״ אנו עושים זאת, בעוד שעתודת המוצר מגדירה ״מה אנחנו בונים״.

Roadmap הוא אחד מהכלים החשובים ביותר שעומדים לרשות מנהל המוצר בבואו להשפיע על בעלי העניין. משלב הרעיון, דרך שלב הפיתוח ועד להשקה, לאיטרציה, לשלב היציבות ולדעיכה – ה- roadmap ישמש אתכם לכל אורך מחזור החיים של המוצר.
על מנת להשפיע על מחלקות אחרות בחברה ליישר קו עם חזון המוצר, יש צורך במפת מוצר ברורה וקלה לעיכול, שתכלול את כמות המידע הנכונה.

קדימה, לעבודה: 3 צעדים ליצירת roadmap אפקטיבי

נתחיל מטיפ של מקצוענים: roadmap אינו רק ״פעולת יצירת המפה״. תחת זאת, הדרך לגיבושו חשובה לא פחות מהתוצר עצמו.

צעד 1: הבנת המטרות וסדר העדיפויות של החברה

הנה הדרך לעשות זאת:

א. קבעו פגישה אחד-על-אחד עם כל בעלי העניין הבכירים, המנכ״ל, המנהלים הכלליים ומובילי הצוותים
ב. בפגישות הללו בררו איתם מהם המטרות העליונות שלהם לשנה הנוכחית
ג. השתמשו ביעדים ובהישגי המפתח (OKRs) או במטרות ה-SMART (מטרות ספציפיות, מדידות, ישימות, רלוונטיות וקצובות בזמן) כמסגרת העבודה שבאמצעותה תחלצו מהם את מטרותיהם.
ד. ציינו את העובדה שתקבעו את סדר העדיפויות ביחד עם צוות ההובלה הרחב בשבועות הקרובים.
ה. תעדו את המטרות בכלי ליצירת roadmap, כדוגמת Aha, ProductBoard, Product Plan או Trello.

עכשיו, כשמצויים באמתחתכם הרעיונות והמטרות של כולם, לצד עתודה מלאה ביוזמות מעולות, הגיע הזמן לתעדף.

התוצאה? יצירת roadmap של היוזמות/נושאים שלכם. זה מה שעליכם לעשות:

1- קבעו עם צוותי ההובלה שלכם זמן שבו תערכו תעדוף של מטרות לחודשים הקרובים.
2- שתפו עמם לפני הפגישה את המטרות והיוזמות הדורשות תעדוף. ודאו שכולם מבינים אותן – אנשים אינם אוהבים הפתעות.
3- לכל יוזמה שלכם צריכות להיות מצורפות מטרות SMART ברורות או OKRs.
4- יצרתם את ה- roadmap של היוזמות שלכם? מעולה. כעת עליכם לגשת ליצירת roadmap למוצר.

צעד 2: תעדוף מוצרים וקביעת חזון ו-OKRs

בהתבסס על מטרות ויוזמות החברה, ייתכן ויהיו לנגד עיניכם כמה וכמה מוצרים ופיצ׳רים שיכולים להשיג אותן. הנה הצעדים הבאים שבהם עליכם לנקוט:

אשרו את כל רעיונות המוצרים, בהתבסס על מידע ותובנות. הדבר שווה פוסט בפני עצמו, אך הסרטון Customer Development של סטיב בלאנק נוגע בסוגיה בצורה מצלחת למדי.

ברגע שתיקפתם את כל הרעיונות, עבדו עם צוות ההובלה בשנית, על מנת לתעדף את המוצרים בהתבסס על הסבירות שישיגו את המטרות המוגדרות ב- roadmapהיזמי שלכם.

כמה נקודות חשובות נוספות שיהיו שימושיות עבורכם בבניית ה-roadmap:

קישורים למטרות היוזמות/הנושאים/החברה
עדכוני התקדמות (כמה משימות הושלמו – באחוזים או במספרים)
לוחות זמנים מקיפים
השפעה יחסית (גבוהה, בינונית או נמוכה)
בעלי היוזמות

את המוצרים הללו תפרטו לעתודות של פיצ׳רים, שמקומם ב- roadmap לשלב ה-release של המוצר. כעת תצטרכו:

1- לעבוד עם צוות ה-delivery בכדי לפרק את המוצרים לסטים של פיצ׳רים (באופן התלוי במסגרת העבודה של ה-delivery שבה אתם משתמשים – אג׳ילית Agile, מתודת ״מפל מים Waterfall״ או שיטה מעורבת).
2- לבחון את הפיצ׳רים של המוצרים. ישנן דרכים רבות לעשות זאת, אך שיטה נפוצה בה משתמשים צוותים אג׳יליים לפירוק העבודה לרכיבים היא מפת פיצ׳רים ותעדוף פיצ׳רים.
3- לבסוף, מרגע שנוצרה עתודת הפיצ׳רים, יהיה עליהם לקבוע עבורם לוח זמנים בתוך ה- roadmap של ה-release, בהתבסס על סידור הפיצ׳רים לפי ״גודלם״ ועל כמות המפתחים בצוות. עבדו על כך עם ה-tech lead.

וכך נקשרים כל האלמנטים הללו יחדיו:

Roadmap למיזם = מטרות גדולות וציוני דרך שהחברה שואפת להשיג
Roadmap למוצר = המוצרים שיסייעו לחברה להשיג את מטרותיה
Roadmap להשקה = לוחות זמנים כלליים בנוגע לצפי השחרור של כל מוצר אל השוק

אחרון-אחרון חביב, כמה טיפים וטריקים לשליטה מופלאה ב- roadmap שלכם:

1- אל תתחייבו לתאריכים – פיתוח תוכנה הוא עסק בלתי צפוי. השתמשו במסגרות זמנים רחבות, כדוגמת ״Q3״ או ״2021״
2- הציבו את ה- roadmap במקום ציבורי, כדי שכל העובדים יוכלו לראות את סדר העדיפויות
3- כדי להוביל יש ללמוד: התמקדו ביוזמות ובאיטרציה
4- סקרו את מפת המוצר לאחר כל שחרור של פיצ׳ר חדש
5- נהלו עם הצוות פגישות על בסיס קבוע (אחת לחודש או אחת לרבעון), על מנת לסקור את ה roadmap יחדיו
6- ודאו שהמפה מאוזנת מבחינת פרויקטים ארוכי טווח וניצחונות קטנים
7- זו מפה. הסתגלו מהר לשינויים!


לסיכום, מאמר זה סקר בפניכם שלושה סוגים עיקריים של roadmaps המלווים מנהלי מוצר בדרכם המקצועית. שליטה בהם היא אבן יסוד להצלחתכם בתפקיד.


מהם היבטי המפתח של מסמך אפיון מוצר (PRD) מוצלח?

דרך טובה להתחיל בפיתוח מוצר היא באמצעות קביעת כל הדרישות, הרעיונות והצעדים האסטרטגיים במסמך PRD.

דרך טובה להתחיל בפיתוח מוצר היא באמצעות קביעת כל הדרישות, הרעיונות והצעדים האסטרטגיים במסמך אפיון מוצר, או דרישות מוצר, Product Requirement Document, נסביר על כך במאמר זה.


אסטרטגיה ללא ביסוס במסמכים היא הבטחת סרק. כל ניצחון בקרב מתחיל בתכנית מקוצרת, אך יציבה. ועם יד על הלב, איזה מנהל מוצר לא חלם להפוך לאסטרטג גדול…?
הבה ונתחיל מהגדרת הסיבות שבעטיין PRD מסייע להצלחת ניהול המוצר ומרכיבי המפתח שלו.

מהו PRD?

PRD הוא סוג של מסמך ויזואלי המכיל את הפונקציונאליות הבסיסית של המוצר הנמצא בפיתוח. המסמך מסייע גם למנהל המוצר להגדיר את סדר הפרויקט ואת כל תנאי המשימות השונות.

המשימות והעניינים העומדים לנגד עיניו של מנהל המוצר יכולים להפוך בקלות למעגל של בעיות סבוכות, שעלולות להוביל להשלכות איומות. לכן, מוטב להתחיל מ-PRD איכותי, על מנת להימנע מנפילה לרוטינה במשימות ניהול המוצר, ולהתמודד ביעילות עם בלבול.

יש לשים לב להבדל בין PRD ל-MRD, שהוא מסמך דרישות השוק, או Market Requirement Document. השוני הוא פשוט: MRD מתאר את ההזדמנות או את צרכי השוק, בעוד שה-PRD קשור למוצר, המתייחס להזדמנות או לצרכים.

מדוע PRD כה חשוב למנהלים?

הימצאותה של תמונה שלמה של ההתרחשויות היא תמיד דבר נוח. PRD הוא סקירה כללית של פרטי הליבה החשובים הדרושים לפיתוח פרויקט פוטנציאלי. המסמך כולל יעדי מפתח, מטרות, עקרונות יישום, תוצאות מיוחלות, מסגרת הזמן הנדרשת וכל דרישה טכנית נוספת. כאשר מנהלי מוצר מפרטים את דרישות המוצר במסמך, הם יכולים לצפות בעיות אפשריות ולמנוע מהן לצוץ.

מדוע מנהל מוצר מצליח זקוק ל-PRD? מכיוון שמטרתו העיקרית של PRD היא להגדיר את המוצר שרוצים ליצור – מתכליתו ועד לפיצ׳רים ולפונקציונאליות שלו. מסמך זה אינו רכושו הפרטי של מנהל המוצר, משום שעליו להיות משותף עם הצוותים הטכניים והעסקיים: מסמך PRD מעוצב היטב מספק הנחיות ברורות להשגת מטרות המוצר, ביצירתו הבנה משותפת בין הצוותים העסקיים והטכניים.

יתרונות וחסרונות ה-PRD

מנהלים מדגישים את היתרונות הברורים שביצירת PRD איכותי. ואולם, יש כאלה שמציינים כמה חסרונות הגלומים בדבר. הנה הם:

יתרונות ה-PRD

-משלב בין כל הצעדים בתמונה השלמה של המוצר, ביחד עם האפשרות לכלול או להשמיט פיצ׳רים ולזהות מבעוד מועד בעיות פוטנציאליות
-ממחיש כמה זמן יהיה דרוש לתהליך פיתוח הפרויקט
-מסייע להבנת התקציב הנדרש לפיתוח הפרויקט
-מפתח הבנה הדדית מקיפה בין הלקוחות לבין צוות הפיתוח

חסרונות ה-PRD

-צורך מזמנו של המנהל, לשם זיהוי ורישום כל הדרישות לפרויקט
-צורך כסף לפיתוח מסמך מפורט הכולל את כל האפיון

מה דורשת תבנית PRD איכותית?

להלן רשימת רכיבים שעל כל PRD לכלול, כאשר כל חלק בתבנית זו חשוב בדרכו שלו. שכל אלה יוצרים שלם מלוכד, התוצאה עשויה לשנות את מהלך העבודה של ניהול המוצר:

-מטרות
-רכיבי מפתח
-User Flow
-פרטים אודות כל צעד ב User Flow
-אנליטיקה
-פיצ’רים עתידיים

כיצד ליצור PRD מעולה?

הטיפים הבאים כוללים צעדים שאינם פשוטים לביצוע, אך בהחלט יסייעו לכם ליצור מסמך ניהול מוצר אפקטיבי. מובן שכל נקודה תלויה במוצר שלכם ובמורכבותו, אך היו סמוכים ובטוחים שכל צעד ניתן להתאמה לצרכיכם.

הקדמה (מטרות ויעדים): הצעד הראשון בהחלט בדרך ליצירת מסמך צריך להיות קשור למטרותיכם. זהו המקום בו אתם מציעים לקוראים אינפורמציית רקע, שתעזור להם להבין מהו המוצר.
שאלו את עצמכם: מיהו קהל היעד של המוצר שלכם? מהי הבעיה הגלובלית שאתם מנסים לפתור? מהן מטרות המוצר? וכן הלאה. כאן אסור להציג שום ספק, רק הבנה ברורה של הצורך ושל האופן בו המוצר נותן לו מענה.
באפשרותו של מנהל המוצר לייצר הצעת ערך ברורה ותמציתית, שתתקשר בקלות עם כולם – חברי הצוות, מנהלים ביצועיים, לקוחות, מנהלי מכירות ועוד.

רכיבים: בשלב זה, עליכם לרשום את חלקי המפתח של הפיצ׳רים של המוצר. הדבר יספק לקורא תמונה בנוגע לדברים בהם יתרכז ה-PRD בהמשך.

תיאור ה User Flow: זהו השלב בו תגדירו את דרכם של הלקוחות צעד אחר צעד. על שלב זה לכלול פרטים אודות האופן בו משתמשים יעברו כל שלב בדרך.

פרטים אודות כל צעד ב User Flow: לאחר הגדרת המטרות, הרכיבים וה-user flow, הגיע הזמן לקבוע את מאפייניו של כל עמוד. עליכם לשרטט את האלמנטים של כל פיצ׳ר שעליו אתם עובדים ואת כל המצבים השונים שעשויים להתקיים.

אנליזה: שיתוף פעולה בקרב חברי הצוות הוא חיוני במהלך כתיבת ה-PRD. חשוב גם להבין מה המשתמשים עושים, על מנת לשפר את הפיצ׳רים. עליכם לעבוד עם סוגים שונים של שאלות והיפותזות על מנת לנתח את המוצר שלכם.

פיצ’רים עתידיים: על ידי הגדרת הפיצ׳רים העתידיים, הצוות יבין כיצד המוצר יכול להתפתח עם הזמן. כמנהלי מוצר, יש לכם לבטח יותר תובנות אודות המוצר מאשר לאחרים. לכן, עליכם לחלוק את הידע הזה עם הצוות, כדי לסייע לו לפעול במהירות רבה יותר.

כיצד ליצור PRD מעולה?

ניתן להפיץ את המסמך על כל שלביו באמצעות Google Doc פשוט או אפילו בקובץ אקסל. ואולם, במאה ה-21 צעדים גלובליים ואסטרטגיים רבים נעשים באמצעות כלים ושירותים ידידותיים.  

Roadmap יכסה את כל הצרכים הניהוליים שכם, ויקל על הדרך ללכידת אסטרטגיית ודרישות המוצר ולתקשורת עם הצוות. לא משנה אם בכלי האסטרטגי הזה משתמש מנהל מוצר אג׳ילי או אם מדובר ב-roadmap שיווקי – הפונקציונליות שלו תספיק ליישום אסטרטגיות ארוכות טווח ותוכניות יומיות כאחד.


מסקנות

ככל שתעבדו באופן מפורט יותר על ה-PRD, כך תתארו טוב יותר את המוצר שאתם בונים. הדבר יסייע לצוות שלכם, כמו גם למחלקות המכירות והשיווק, לחבר את הפאזל לכדי תמונה אחת.
אל תהססו להקדיש זמן ליצירת PRD איכותי, כמפורט במאמר זה. הדבר ללא ספק יהיה לכם לעזר.


איך לבנות מערכת עיצוב בעלת התאמה מושלמת?

מתחבטים בנוגע לשאלה איזו מערכת עיצוב תתאים כמו כפפה ליד לחברה או לצוות שלכם? המאמר הבא מיועד לכם.

מתחבטים בנוגע לשאלה איזו מערכת עיצוב תתאים כמו כפפה ליד לחברה או לצוות שלכם? המאמר הבא מיועד לכם.


מערכות עיצוב הן דוגמאות מהוללות ונוצצות לבשלות עיצובית של ארגון. הן מספקות חוויות קונסיסטנטיות ומוכחות ותורמות ליעילות המעצבים, המהנדסים והצוותים.
כל זאת הוא אמת לאמיתה, והאור הוורוד שבו נצבעו בשנים האחרונות מערכות עיצוב ממקם אותן גבוה בסולם העדיפויות של חברות וצוותים. קל ללמוד על מערכות העיצוב הטובות ביותר הקיימות, לרדת לעומק הדוקומנטציה שלהן, לחקור את רכיביהן ולהתענג על יופיין.

באותה מידה, קל גם לחשוב שארגונכם או הצוות שבו אתם פועלים זקוק למערכת עיצוב בשלה. במציאות, מרביתנו אינם עובדים ב-Google, ב-IBM או ב-Shopify, אלא פועלים בחברות המונות פחות מ-10 אנשים או בצוותי עיצוב המונים פחות מ-5 חברים. חלקנו אפילו מעצבים יחידים בארגון.

כל זאת מתנקז לשאלה אחת שיש לשאול בתחילת מסע מערכת העיצוב שלנו: ״מה תהיה הבחירה הכי נכונה עבורי/עבורנו/עבור הארגון?״

הנה התובנות שיש לנו לתרום בנושא:

הגדירו את המטרות החשובות ביותר

מהן הבעיות בעדיפות הגבוהה ביותר שמערכת העיצוב אמורה להעניק להן מענה? גם פה, התשובה תהיה תלויה בארגון הספציפי, ובשלב הראשון יניעו אותה מחלקת העיצוב או ה-CEO. 
הגדרת העדיפויות באופן ישירה עשויה לסייע לקבוע חזון ועקרונות למערכת. ניקח, למשל, סדר עדיפויות כזה:

1 – קונסיסטנטיות. לדוגמה, כאשר יש למזג כמה אפליקציות מוכרות לתוך אחת חדשה, ובמקביל נבנית אחת נוספת, ועוד אחת מצויה בשלבי תכנון. צוותים שונים עובדים על האפליקציות שעל הפרק ועליהם ליישר קו זה עם זה. 
2 – יעילות, או הצורך לשפר את שיתוף הפעולה בין צוותי העיצוב וההנדסה ואת מהלך העבודה.

התחילו מהמינימום

לאחר שהוגדרו העדיפויות, התחילו על הגרסה קלת המשקל ביותר שממנה תוכלו להתחיל. בשלב זה עליכם להגדיר את ה-MVP (מוצר בר-קיימא מינימלי) של מערכת העיצוב. הדבר יועיל לכם במיוחד אם אתם עמוסים בעבודה יומיומית ועלכם לדחוס זאת ״בין לבין״.

בדוגמה שניתנה בנקודה הקודמת, גרסה ראשונית יכולה להסתכם בבחירת גופנים ו-Design Tokens (סט תכונות העיצוב העיקריות של אפליקציה או אתר) עבור:

-גודלי דפוס
-צבעים
-ריווח
-הצללות

לאחר מכן, על פי הגדרת ה-MVP, ניתן להגדיר גם את המשקל, הצימוד, הרשת, סט האייקונים, אינפוט הטפסים, הכפתורים ועוד.
ייתכן, למשל, שבמקור ה-MVP כלל גם מענה לעניינים נוספים, כמו רכיבים בסיסיים, flow, תכניות ארגוניות למערכת עיצוב, דוקומנטציה, שטף עדכונים ועוד. מה שמוביל אותנו אל הנקודה החשובה ביותר…

היו גמישים

כדאי שנזכיר לעצמנו מעת לעת שאנו עובדים בעולם האמיתי. סדר העדיפויות מתחלף, משאבים משתנים ובאופן כללי – מצבים הם נזילים, מה שאומר שלעולם אין לנו שליטה מלאה. וטוב שכך! מדוע? משום שזה דוחף אותנו קדימה, אל שיתוף פעולה מוצלח יותר ואל מהלך עבודה ייחודי שעשוי להיות נכון עבור החברה או הצוות הפרטיקולריים.

כך קורה לעתים שצירי זמן וגורמים אחרים בצוותים השונים ידרשו חשיבה מחודשת על מה שתוכנן וצמצום של התכנית המקורית. זה לא אידיאלי, אבל כאן יש לבחון את הדברים מנקודת המבט של המטרות העיקריות שהוגדרו. אם נצמד אל הדוגמה שלנו, השאלות יהיו ״האם האפליקציות עדיין יהיו קונסיסטנטיות?״ ו״האם עדיין נהיה יעילים יותר מבחינת שיתוף הפעולה?״. אם התשובות הן ״כן״, זה בסדר גמור, ואפשר להמשך קדימה בהתלהבות.

גמישות אין פירושה לאבד את הפוקוס על המטרות ארוכות הטווח והחזון. במקום זאת, לפעמים הכוונה היא פשוט לשנות מעט את הדרך להגיע אליהם.

חבקו את טבע השיפור המתמשך של מערכות העיצוב

כולנו יודעים שמערכות עיצוב אינן ״גמורות״ לעולם, והן מתפתחות ומתעדנות תדיר. אם זוכרים זאת, הדבר מקל עלינו להבין שבמקרה שלהן אין ״מידה אחת״ שמתאימה לכולם או לכל מצב. שחררתם גרסה של מערכת עיצוב שמתאימה לכם ברגע זה? מצוין, אך איש אינו מבטיח שהיא עדיין תתאים לצרכיכם ברבעון הבא או בשנה הבאה. אלא שזה בדיוק חלק מסוד קסמן של המערכות הללו.

ההתחלה מגרסה קטנה וקלת משקל מאפשרת לנו להעניק מענה לצרכים עכשוויים, להעביר ערך באופן מידי ואז לבצע התאמות, אם נדרש.


מה לוקחים מפה?

מערכות עיצוב הן כלי רב עוצמה, אך הן עלולות ״להציף״, בעיקר כאשר מדובר בחברות קטנות. פעמים רבות צוותים בחברות קטנות נוטים להשוות את מערכותיהם לאלה של גופים כמו IBM ולחשוב שהם זקוקים למערכת ברמה דומה.

קחו צעד אחורה, העריכו את הצרכים שלכם וחבקו את העובדה שמערכות עיצוב מגיעות בכל הגדלים והצורות. עבור התסריט שלכם, הגדרת tokens לבדה עשויה להספיק כדי לתת מענה לצרכים שעל הפרק. לאחר מכן, המשיכו לשערך את המטרות שלכם באופן מתמשך ולגדול לפי הצורך. העצות המצויות במאמר זה יוכלו להדריך אתכם בדרך למערכת העיצוב המתאימה ביותר לחברתכם ולצרכיה.


הם לא מבינים את תפקידכם כמוביל מוצר. האם אתם מבינים אותו…?

מאמר זה יאיר את האחריות האמיתית של מוביל מוצר, על מנת שלא יהיה עוד בגדר סוד.

תפקיד מוביל המוצר צופן בחובו הרבה יותר מניהול מחלקת המוצר. למרבה הצער, במרבית החברות לא יאמרו לכם זאת, פשוט משום שטרם נתקלו בתפקיד. מאמר זה יאיר את האחריות האמיתית של מוביל מוצר, על מנת שלא יהיה עוד בגדר סוד.


מרבית המנכ״לים יודעים שתפקיד מוביל המוצר הוא חשוב מאוד, אך רבים מהם אינם מבינים לחלוטין באיזה אופן. מנכ״לי סטארט-אפים שזוהי הפעם הראשונה שלהם בתפקיד מועדים במיוחד לחשוב שמדובר שתפקיד שמהותו UX ושרטוט מסכים בלבד.
למרות שמדובר בהיבטים חשובים של המוצר (חרף העובדה שמוצר ו-UX הם תפקידים שונים), התפיסה הזו רחוקה מלשקף את תחום האחריות המלא של מוביל המוצר. אלא שגם אם בתור מובילי מוצר אתם עושים הרבה מעבר ל-UX, החברה עדיין יכולה שלא להבין מהי האחריות העיקרית שלכם במסגרת התפקיד.

מדוע זה כך?

ניהול מוצר הוא תפקיד ייחודי בהמון מובנים. אחד מהם הוא שאין לו ״הוראות הפעלה״ ברורות והגבולות שלו מטושטשים. הוסיפו לכך את העובדה שמרבית העבודה מתבטאת בחשיבה ובדיבור, ושעל מנת לקבל תוצאות אמיתיות – מנהלי מוצר צריכים שאחרים יבצעו את העבודה המוטלת עליהם, וכעת מתברר מדוע במבט מהצד קשה לתפוס מה בדיוק מנהל המוצר עושה.

בהערכת סטראט-אפ, המייסדים עושים תחילה את מה שהם יכולים לעשות, ו״חושבים ומדברים על המוצר״ בהחלט כלול בקטגוריה הזו. מתי הם מרגישים שהם כבר אינם עושים זאת בעצמם? כשמגיעים לתוצרי העבודה הממשיים שמנהלי מוצר מעבירים: שרטוטי מסכים וסיפורי משתמש. בערך באותו זמן העבודה מול ה-R&D (מחקר ופיתוח) מתחילה להיות אינטנסיבית יותר, כך שדרושה פעילות מאומצת מצד ניהול המוצר.

רושם ראשוני אפשר לעשות רק פעם אחת, ולכן אין הפתעה בכך שמנכ״לים רבים רואים את תפקיד המוצר בעיקר כתפקיד ביצועי לשם קבלת תוצאות קונקרטיות. 
כשזה מגיע למוביל המוצר (בקרב סטארט-אפים בשלבים מוקדמים מדובר אפילו באותו אדם שהוא מנהל המוצר בפועל), המנכ״לים עדיין רואים את חשיבות התפקיד במונחים של ״הוצאת המוצר אל הפועל״. הם יאמרו שזהו תפקיד אסטרטגי, אך במקרים רבים כל מה שהם יחשבו עליו במונחים של אחריות יהיה קשור להוצאה אל הפועל.

הגדרת מוצר כשלעצמה, אינה אסטרטגיה

מדוע, אם כן, מנכ״לים אומרים שמדובר בתפקיד אסטרטגי חשוב? לרוב הם יטענו זאת משום שכחברת מוצר האדם שמגדיר את המוצר הוא בעל השפעה עצומה על יכולת החברה להצליח. זה הגיוני לחלוטין.

אבל מהי בדיוק הגדרת המוצר? רבים רואים זאת כ-UX של המוצר והתנהגותו. אין ספק שזהו חלק מההגדרה, אבל זהו החלק הטקטי. לכן, ניתן לכלול אותו תחת אחריות של מוביל המוצר הנוגעת להוצאה אל הפועל. אין זה אומר, אגב, שזוהי עבודה קלה או שהיא אינה חשובה ליכולת החברה להצליח. אבל הבעיה מתחילה כאשר האחריות של מוביל המוצר עוצרת שם.
הגדרה אמיתית של המוצר כוללת הרבה דברים אחרים, כמו אילו בעיות הוא פותר ועבור מי, הערך שהוא מציע ומדוע הוא הגיוני מבחינה עסקית, בהתחשב בכל נקודות המבט הרלוונטיות, כולל אלה של הלקוחות, של השוק ושל החברה עצמה.

בחנו את עצמכם: כמובילי מוצר, האם אתם עוסקים בדברים הללו, או שמא אתם רק עוקבים אחר הוראות ההנהלה הבכירה ומנסים לבנות מוצר שיוציא את המיטב מההנחיות? עד כמה גדולה חופש המשחק שיש לכם להגדרה אמיתית של המוצר?

אם אינכם עוסקים בהיבטים האסטרטגיים של הגדרת המוצר, כדאי להתחיל בכך בהקדם האפשרי. דרך אחת לעשות זאת היא כחלק מה-CPO Bootcamp, שם המשתתפים לומדים את ההיבטים העמוקים של אסטרטגיית מוצר ומקבלים הדרכה מפורשת בבניית אסטרטגיה למוצריהם שלהם.

גם העסקים הם העסק שלכם

כמובילי מוצר, האחריות העיקרית שלכם היא להנהיג את הצלחתה העסקית של החברה דרך מוצריה. על מנת לעשות זאת, יש להתחיל בראש ובראשונה ממעורבות והבנה בכל ההיבטים העסקיים של המוצר, כולל המטרות העסקיות של החברה וההנמקות שמאחוריהן.

במהדורה הראשונה של ספרו “Inspired”, מרטי קגן טוען שעל מנת שמוצר יצליח הוא חייב להיות בעל ערך, שמיש וישים. רק במהדורה השנייה, שהתפרסמה ב-דצמבר 2017, הוא הוסיף שהמוצר צריך גם להיות מעשי מבחינה עסקית. כמעט 10 שנים לקח לקגן להתייחס להיבט החשוב הזה בהובלת מוצר, כך שלא מפתיע שמובילי מוצר רבים אינם מבינים שהדבר מהווה חלק מתפקידם. למרבה הצער, מכיוון שמרבית המנכ״לים אינם מובילי מוצר מנוסים בעצמם או שלא עבדו בעבר עם כאלה, אין ביכולתם לומר למוביל המוצר שהדבר בתחום אחריותו, ודאי שלא להדריכו כיצד לעשות זאת.

מומלץ שלא להמתין לקבלת האחריות באופן מפורש מאדם אחר, משום שבמרבית המקרים היא לא תגיע לעולם. במקום זאת, התחילו לחשוב מנקודת המבט הזו והשתתפו בדיונים שמעוררים מחשבה של אחרים על הנושאים הללו. זהו אחד מהדברים שמבינים עד כמה הם היו חסרים רק אחרי שמתחילים לעשותם.

תפקידו הכפול של מוביל המוצר

כאשר מתבוננים בתפקיד מוביל המוצר, או ה-CPO, בהשוואה לעמיתיו (CMO, CTO, CRO, CFO), תפקידו בולט. כל התפקידים הללו, כולל זה של ה-CPO, הם בעלי תחומי אחריות ביצועיים, כל אחד באגף שלו, וכולם הם מעין רשות מבצעת בתוך חברה, מה שאומר שהם חלק מהחלטות הקשורות לחברה, אפילו אם הן מחוץ לאחריותם הישירה. לכל בעלי התפקידים הללו יש תחומי אחריות אסטרטגיים בתוך הנישה שלהם, אך האחריות האסטרטגית של מוביל המוצר הולכת עד לרמת החברה וחוצה את כל שאר התחומים.

אסטרטגיית המוצר בחברת מוצר אינה האסטרטגיה של מחלקת המוצר, אלא הרבה יותר קרובה לאסטרטגיית החברה, מבחינת רוחב היריעה שלה. למעשה, מה שמוביל המוצר יצטרך לעשות הוא לקחת את אסטרטגיית החברה ולהוריד אותה כמה רמות על מנת להבטיח שהיא הגיונית אפילו כאשר מוסיפים לה פרטים. אם לא, זו אחריותו של מוביל המוצר לעורר דיונים שסביר להניח שיסתכמו בעדכון אסטרטגיית החברה.

זה אינו תפקיד פשוט, לא מנטלית ולא מעשית. קשה לבוא עם אסטרטגיה טובה, ולעשות זאת כשאיש אינו מבין שזו האחריות שלכם – רק מקשה על כך.
ועדיין, ישנם דברים רבים שניתן לעשות כדי להקל על המשימה. הראשון שבהם הוא להבין שזוהי אחריותכם, אפילו אם איש לא אמר לכם זאת מפורשות. אל תחכו שינחו אתכם לכך – התחילו עכשיו. הרגישו בנוח לפתוח בדיונים שמחוץ לתחום המוגדר של המוצר, ושאלו שאלות קשות.


מסקנות

בין אם תעשו זאת בעצמכם או כחלק מה-CPO Bootcamp, זכרו שתפקידכם כמובילי מוצר אינו להוביל את המוצר של החברה, אלא להוביל את החברה דרך מוצריה, וזהו הבדל עצום. מאמר זה נועד לשפוך אור על מהותו האמיתית של התפקיד מוביל המוצר, שנוטה להיתפס כמצומצם בהרבה ממה שצפון בו באמת.


זיהוי בעלי העניין להצלחת מוצר שלכם

לבניית מוצר טוב יותר ולמען תהליך לקיחת החלטות חלק יותר, חשוב מאוד להבין היטב מיהם בעלי העניין בשלב מוקדם מאוד של הפרויקט.

לבניית מוצר טוב יותר ולמען תהליך לקיחת החלטות חלק יותר, חשוב מאוד להבין היטב מיהם בעלי העניין בשלב מוקדם מאוד של הפרויקט. מכיוון שלבעלי עניין שונים יש סדרי עדיפויות שונים וציפיות שונות, הבנה עמוקה של בעלי העניין היא משמעותית ביותר להצלחת או לכישלון המוצר.


במהלך השלבים השונים של מחזור חיי המוצר, מנהלי מוצר נדרשים לתקשר באפקטיביות את חזון המוצר, את ה-roadmaps האסטרטגיים שלו ורעיונות אחרים לבעלי עניין מגוונים. האתגר הוא לזהות עם מי יש לשתף עדכוני פרויקט ומוצר, מכיוון שבעלי העניין עשויים להתחלף במהלך חיי המוצר. 

לאור כל אלה, בנוגע לכל פרויקט חדש כדאי להשקיע זמן ומאמץ על מנת לפענח מי בעל עניין בו, את מי צריך לנהל ואת מי צריך רק ליידע. זיהוי בעלי העניין וההבנה כיצד יש להביא את הדבר לידי ביטוי במפת בעלי העניין הוא כלי התומך בעבודתו של מנהל המוצר.

ראשית, יש לזהות מי בעל עניין במוצר. התשובה לכך היא: כל אדם בתוך או מחוץ לארגון שיש לו עניין במוצר ובהצלחתו ויכול להשפיע על החלטות הקשורות למוצר. בעלי עניין מושפעים מהמוצר בעקיפין או ישירות.

שנית, עליכם להבין מתי תדרשו להקדיש זמן לזיהוי בעלי עניין. כאשר מדובר בחברת סטארט-אפ, ייתכן ואין צורך בשרטוט מפת בעלי עניין מפורטת, משום שבמרבית המקרים מנהל המוצר יהיה מקושר היטב וינהל ישיבות עדכון על בסיס קבוע בנוכחות כל בעלי העניין הרלוונטיים, כמו ה-CEO או VP התפעול השיווקי. לעתים, בעסקים קטנים יותר, מנהלי המוצר משיגים את צרכיהם באמצעות כתיבת פרסונות או פרופילי משתמש, ואין להם צורך במיפוי בעלי עניין.
אבל כשארגון גדל ומתרחב, הצורך בפגישות קבועות עם בעלי העניין הרלוונטיים עשוי להציב בפני מנהל המוצר אתגר. לעתים קרובות מנהלי מוצר אחראיים לתהליך התקשורת סביב מחזור חיי המוצר ונדרשים לוודא שכל האנשים הרלוונטיים נמצאים ב״לופ״ התקשורת שלהם, בעיקר בנוגע לתהליך פיתוח המוצר, שדורש אישורים מבעלי העניין המתאימים.

זיהוי של בעלי עניין יכול להיות מאתגר ואינו תמיד נחשב לעבודתו המקובלת של מנהל המוצר, אבל ראוי שייחשב לחלק מהתפקיד באופן סטנדרטי, בכדי לשרטט תכניות בצורה שתביא להצלחת המוצר ועל מנת ליישר קו באפן קבוע בין מחזור פיתוח המוצר למטרות הארגון.

ייתכן וכבר חוויתם ישיבה גדולה בנוכחות אנשים רבים (20-25, לערך) הנחשבים לבעלי עניין, אשר הסתכמה בניהול תקשורת מורכבת. במקרים כאלה, רשימה ברורה של בעלי העניין מעניקה למנהלי מוצר הזדמנות לקבוע צוות ליבה וצוות מורחב, לניהול ישיבות אפקטיביות יותר ועל מנת להבטיח שהאנשים הנכונים נוכחים בישיבה, במקום לבזבז את הזמן על נוכחים נוספים. קבוצה קטנה מאפשרת את הסברת המצב לבעלי העניין באופן המוביל לתקשורת דו-כיוונית טובה יותר.

הדבר השלישי שיש להבין הוא יתרונות הבהירות מול בעלי העניין. תקשורת אפקטיבית וקבלת אישורים מבעלי העניין הנכונים תעזור לזרז את הפרויקט ותתמוך בהקצאת המשאבים, כשיהיה בכך צורך. בדיקות מול האנשים הנכונים הם המפתח עבור מנהל המוצר לבניית הסכמה ולקבלת אישורים לצעדים קדימה, בכיוון הנכון ובמהירות.

למשל, בפרויקט ניהול מוצר מומלץ ליישר קו בשלב מוקדם בנוגע להצהרת הבעיה (Problem Statement), לאחר מכן ליישר קו בנוגע לפתרונות העסקיים המוצעים ולבסוף ליישר קו בנוגע לפתרון המוצר. מכיוון שעל הארגון לקבל אישור של בעלי העניין בנוגע לכל שלושת השלבים הקריטיים הללו, יש ערך לשקיפות מלאה ביחס לגורמים שמהם יש לבקש אישורים להבאת מוצר לשוק, משום שהדבר יהפוך את תהליך המוצר לחלק הרבה יותר.

זיהוי בעלי עניין – התהליך לזיהוי בעלי העניין האמיתיים

צעד ראשון – סיווג צוות המוצר: פרקטיקה טובה היא להתחיל מלפצל את כל שיתופי הפעולה שלכם במסגרת הפרויקט באופן שיוצג מיד, מה שיסייע לכם להקטין את הפגישות המונות 20 איש ומעלה לקבוצות קטנות בנות פחות מ-10 משתתפים:

מסייעים/מקלים: משתפי פעולה שמקלים על הפרויקט, למשל מנהלי פרויקטים, אנשים שיסייעו למנהל המוצר להשיג גישה קלה למועצת המנהלים או כאלה שיעזרו בנוגע לישיבות ההנהלה.

אנשים שעובדים על הפרויקט: כאלה שעובדים על הפרויקט באופן מעשי, כמו מפתח תוכנה, מנהל מוצר, בודקי QA וטכנאים.

בעלי עניין: כל האנשים שיש להם עניין במוצר, כפי שפורט בתחילת המאמר – פנימיים וחיצוניים כאחד, ובהם משתמשים, לקוחות, VP ומנהלי C-level.

בעלי עניין מרכזיים: חברי סגל המחזיקים בדרגה הגבוהה ביותר של סמכות ועניין במוצר. אנשים אלה הם מקבלי החלטות.

צעד שני – צלילה פנימה: הבחנה בין בעל עניין לבעל עניין מרכזי

סקרו את רשימת כל האנשים מצוות הפרויקט לאחר שסווגו, והתמקדו ברשימות בעלי העניין ובעלי העניין המרכזיים בפרויקט.
רשמו את שמותיהם ואז שאלו את עצמכם – מי מהם לא יוכל לישון היטב בלילה אם הפרויקט ייכשל? התשובה צריכה לכלול מספר מוגבל מאוד של בעלי עניין (5-8) וזוהי שאלת המפתח שעליה צריכים מנהלי מוצר להשיב לטובת הצלחת הפרויקט.
ערוץ התקשורת לבעלי העניין המרכזיים צריך תמיד להיות פתוח, ויש לתת לו את מירב תשומת הלב משך כל מחזור חיי המוצר.

עם התקדמות המוצר שלכם, ישתנו בעלי העניין ובעלי העניין המרכזיים כאחד. למשל, בשלבי הפיתוח המוקדמים, סביר יותר להניח שה-CTO יהיה בעל עניין מרכזי, ובשלב המסחור – צוות ההובלה השיווקית ידרוש הרבה יותר בדיקות קבועות ותמיכה מצד מנהל המוצר, על מנת להתאים את המשימות סביב אפקטיביות המוצר.

המפתח להצלחתכם הוא לזהות את בעלי העניין המרכזיים ולהגדיר בשלב מוקדם את מטריצת ההצלחה האישית שלהם. בעולם אידיאלי, ההערכה תבוצע בסדרה של ראיונות עם כל בעלי העניין שברשימתכם, על מנת להבין את מחשבותיהם אודות האלמנטים הבאים:

כיצד הם מגדירים את הצלחת המוצר.
כיצד נראית בעיניהם ההצלחה, במבט של 6-12 חודשים קדימה.
מהו העניין שלהם במוצר.

במהלך הראיונות, על מנהל המוצר לקבל תחושה בנוגע למטריצת ההצלחה של כל אחד מבעלי העניין, 6-12 חודשים קדימה. ואולם, על מנת שהמוצר יצליח ויהיה מיושר קו עם מטרות בעלי העניין, כדאי להוסיף שערוך – בייחוד בנוגע למטריצת ההצלחה – כעבור 6-12 חודשים, לפחות מול בעלי העניין המרכזיים, שכן מטריצה זו יכולה להשתנות בחלוף הזמן.


מסקנות

זיהוי בעלי העניין על ידי מנהל המוצר הוא חיוני להצלחת המוצר, ומאמר זה מסביר כדי ניתן לזהותם ולהפיק מהם את מירב התועלת עבור המוצר.


UX התמחויות

מאמר זה יסייע לכם להבין את ההבדלים בין ההתמחויות השונות בתחום עיצוב ה-UX, ויעזור לכם למצוא את ההתאמה המושלמת עבורכם.

אם אתם מעצבי UX, אתם ודאי מכירים את הלך הרוח בתעשייה: מרבית מעצבי הוויז׳ואל מכנים את עצמם ״מעצבי UX/UI״ רק על מנת לשרוד בשוק העבודה.


לאור זאת, אולי הגיע הזמן להזניק את הקריירה שלכם מכללית להתמחות. מאמר זה יסייע לכם להבין את ההבדלים בין ההתמחויות השונות בתחום עיצוב ה-UX, ויעזור לכם למצוא את ההתאמה המושלמת עבורכם.

אלה הן ההתמחויות המוכרות ביותר בתחום העיצוב:

1 מעצבי UX/UI
2 חוקרי UX
3 אדריכלי UX
4 מעצבי Visual
5 מעצבי אינטראקציה
6 מפתחי UX/UI
7 מעצבי Motion
8 כותבי UX
9 מנתחי שימושיות

אם אתם מרגישים שכמה מאלה אינם באמת חלק מתהליך עיצוב ה-UX – סמכו עלינו, הם כן.

מעצב UX/UI

אם אתם קוראים את המאמר הזה, פירוש הדבר או ששמעתם על התפקיד הזה הרבה יותר מפעם אחת, או שאתם פשוט מעצבי UX/UI בעצמכם.

כמעצבי UX/UI, אתם מצופים לקחת חלק מכל פעילויות ה-UX – ממחקר המשתמש ועד למבחן השימושיות. אתם אחראים לאספקת פרסונות המשתמשים, למיפוי המסע, לארכיטקטורת המידע, ל-task flows, לשרטוט מסכים, לעיצוב הממשק, לפרוטוטייפינג, למבחני השימושיות וכן הלאה.

Mobile application designers plan together in the office.

עבור כל פרויקט נתון, התוצרים למסירה יכולים להיות מוגדרים על ידי מטרת הפרויקט (ריענון העיצוב, עיצוב מחדש, הערכת שימושיות ועוד) וסוג המוצר שבכוונתכם לבנות.

תחומי האחריות של מעצב ה UX/UI כוללים:

ביצוע מחקר משתמש להבנת הפסיכולוגיה שלו
יצירת פרסונות דרך מחקר משתמש ומידע
מציאת דרכים יצירתיות לפתרון בעיות UX (למשל שימושיות ונראות [Findability])
פיתוח Task Flows וארכיטקטורת מידע
הגדרת המודל הנכון לאינטראקציה ולהערכת הצלחתו
פיתוח שרטוט מסכים, UI ופרוטוטייפינג סביב צרכי הלקוח
ביצוע מבחני שימושיות ואיסוף פידבק
שיתוף פעולה ותקשור של רעיונות עיצוביים ופרוטוטיפים עם מפתחים, על מנת ליצור מוצרים אינטואיטיביים וידידותיים למשתמש

מרבית הסטארט-אפים או הסוכנויות מתמקדים יותר בעשיית כסף ואינם באמת מאפשרים מקום למומחה עבור כל שלב בעיצוב ה-UX. חברות מוצר רואות את המוצר בזווית רחבה יותר ומבינות את הצורך במומחה על פני ״עובד כללי״. הבה ונתבונן בכמה תפקידים של מומחים.

חוקר UX

מתמחה בביצוע מחקר משתמש. באמצעות טכניקות מחקר איכותניות וכמותניות, הוא אוסף את המידע ומתרגם אותו לפורמט מובנה. מידע זה משמש בסיס לשאר תהליך העיצוב.

בהתבסס על יעדי המחקר, חוקרי UX משתמשים בסט מוגדר של מתודולוגיות מחקר ואוספים את נתוני המחקר, שעוזרים להם לקחת החלטות עיצוביות רבות עוצמה, המגובות במידע. בין המתודולוגיות הללו מצויות:

1 ראיונות משתמשים
2 סקרים (אונליין)
3 ראיונות עם קבוצת מיקוד
4 תצפיות
5 מחקר של מסמכים או תיעוד
6 מקרי בוחן

לעתים, אם הדרישה מכוונת לעיצוב מחדש של מוצר קיים, מתודות המחקר יכולות לכלול הערכה היוריסטית, בחינת ״הקליק הראשון״, ניתוח משימות ועוד. 

תחומי האחריות של חוקר ה UX כוללים:

תכנון ויישום אסטרטגיות ומתודולוגיות מחקר משתמש
ביצוע מחקר משתמש עיקרי ומשני
ביצוע והערכת מחקר איכותני וכמותני
ביצוע מחקר שוק ואתנוגרפיה
ביצוע ניתוח מתחרים
עבודה בצמוד לצוותים בקשת תפקודים, לזיהוי והערכת נושאי מחקר
הגנה על הממצאים באוזני קהלים שונים באמצעות מצגות כתובות ובעל פה
ביצוע מחקר שימושיות עם צרכנים
שאילת שאלות, איסוף מידע וניתוח מידע
שימוש בסט מגוון של כלי מחקר UX, כמו SurveyMonkey, UserTesting.com, Google  Analytics, Hotjar ועוד

אדריכל UX

דומה מאוד למעצב UX, מכיוון שלאף אחד מהם אין דעה בנוגע לעיצוב החזותי. האדריכל מבצע מחקר, ראיונות וסקרים ומתרגם את הנתונים לארכיטקטורת מידע (IA), מפות אתר, user flows, שרטוט מסכים, פרוטוטיפים ועוד.

אדריכל ה-UX אחראי על השלמת משימות מורכבות במינימום צעדים, מבלי להשפיע על חוויית המשתמש מהמוצר.

תחומי האחריות של אדריכל ה UX כוללים:

ביצוע מחקר משתמש להבנת הפסיכולוגיה שלו
יצירת פרסונות דרך מחקר משתמש ומידע
מציאת דרכים יצירתיות לפתרון בעיות UX (למשל שימושיות ונראות [Findability])
פיתוח Task Flows וארכיטקטורת מידע
הגדרת המודל הנכון לאינטראקציה ולהערכת הצלחתו
פיתוח שרטוט מסכים, UI ופרוטוטייפינג סביב צרכי הלקוח
ביצוע מבחני שימושיות ואיסוף פידבק
שיתוף פעולה ותקשור של רעיונות עיצוביים ופרוטוטיפים עם מפתחים, על מנת ליצור מוצרים אינטואיטיביים וידידותיים למשתמש

מעצב ויז׳ואל

בכל פעם שרואים ב-dribbble משהו שמדגדג לכם בעין, מדובר באלמנט שעוצב על ידי מעצב ויז׳ואל. מעצב ויז׳ואל הוא איש הקריאייטיב שעוסק בצבע, באייקונים, בפונטים, במערכים, ברכיבי UI, בקומפוזיציות UI, באילוסטרציות ועוד. מעצבי ויז׳ואל עובדים על כל סוגי הפלטפורמות, כגון אפליקציות מובייל, אתרים, מיתוג, פרינט ועוד.

ממעצבי ויז׳ואל מצפים להגיש למשתמשים עיצוב שיענג אותם, יעודד אותם למעורבות וירגש אותם.
עיצוב ממשק משתמש (UI) הוא אחד מהסטים הרבים של מיומנויות הנמצאות באמתחתו של מעצב הוויז׳ואל, ועליו להיות מסוגל להפוך את שרטוטי המסכים לממשק משתמש צבעוני ובעל משמעות. על הממשק לכבד את ההחלטות שנלקחו בשלב שרטוט המסכים ולהגביר את החוויה ככל הניתן.

תחומי האחריות של מעצב הוויז’ואל כוללים:

הצגה ויזואלית של ממשק המשתמש כך שהמידע הכלול בו יהיה נוח לקריאה, נוח להבנה ונוח למציאה
ייצור רעיונות, קונספטים ועיצובים ברורים של נכסים יצירתיים, לכל אורך הדרך
פירוש ה-storyboards לשם סיפור סיפורים ויזואליים שיתמכו בלמידה
עבודה בשיתוף פעולה עם מעצבים אחרים להבטחת תפיסה וחוויית משתמש קונסיסטנטיות, משולבות ורציפות
שיתוף פעולה חוצה-צוותים הכולל מהנדסים ומנהלי מוצר לשם יצירת תוכנה פשוטה וקלה לשימוש
תרגום הדרישות העסקיות של הלקוח, צרכי המשתמש ודרישות טכניות לעיצובים מפתים ויזואלית, קלים לשימוש ושובי לב
הישארות ב-loop והיצמדות לסטנדרטים, לשינויים ולטרנדים החדישים ביותר בעולם עיצוב הוויז׳ואל

מעצב אינטראקציה

מה יקרה אם אלחץ פה?
איך המערכת תגיב לפעולות משתמש?
איך לאסוף עוד מידע מבלי לפגום בחוויה? וכן הלאה.
אלה הן חלק מהשאלות שעולות לנו בראש במהלך בניית מוצר. בתחום ה-UX יש תפקיד שעוסק בדיוק בסיטואציות הללו.

כמעצבי אינטראקציה, עליכם להתמודד עם משימות מורכבות ולהפוך אותן לעיצובים אינטואיטיביים, נגישים ופשוטים לשימוש עבור מיליארדי אנשים ברחבי העולם, ממשתמשים מתחילים ועד למומחים.
השגת מטרה זו דורשת שיתוף פעולה עם צוותים ומעצבים, חוקרים, מהנדסים ומנהלי מוצר משך כל תהליך העיצוב, החל מיצירת user flows ושרטוטי מסכים ועד לבניית מוקאפים ופרוטוטיפים של ממשקי משתמש.

תחומי האחריות של מעצב אינטראקציה:

ביצוע מחקר משתמש להבנת הפסיכולוגיה שלו
יצירת פרסונות דרך מחקר משתמש ומידע
מציאת דרכים יצירתיות לפתרון בעיות UX (למשל שימושיות ונראות [Findability])
פיתוח Task Flows וארכיטקטורת מידע
הגדרת המודל הנכון לאינטראקציה ולהערכת הצלחתו
פיתוח שרטוט מסכים, UI ופרוטוטייפינג סביב צרכי הלקוח
ביצוע מבחני שימושיות ואיסוף פידבק
שיתוף פעולה ותקשור של רעיונות עיצוביים ופרוטוטיפים עם מפתחים, על מנת ליצור מוצרים אינטואיטיביים וידידותיים למשתמש

מפתח UX/UI

זה כבר תפקיד היברידי למדי: חצי מעצב, חצי מפתח. לעתים מפתחי UX/UI אחראיים לעיצוב ולכתיבת הקוד לפרויקט, ולפעמים הם רק מגשרים בין מעצבים למפתחים. יש אפילו כאלה שמתייחסים אליהם כ״חדי הקרן״ של התעשייה.

תחומי האחריות של מפתח UX/UI:

כל מה שבתחומי האחריות של מעצב UI/UX
בניית ה-front-end של העיצובים באמצעות שפות תכנות שונות, כמו HTML, CSS, JS, Angular ואחרות
שימת לב לפרטים כמו אינטראקציות, אנימציות, מעברים ומשוב בנוגע לאלמנטים שונים של UI
תקשור ההיבטים הפונקציונאליים של עיצוב למפתחים אחרים
שיתוף פעולה ותקשורת של רעיונות עיצוביים ופרוטוטיפים באופן חוצה-צוותים, על מנת לסייע להם ליצור חוויות מוצר שניתן להיטמע בהן

מעצב Motion

מעצבי Motion מסייעים לגולל את סיפור המוצר, להדריך משתמשים, לשפר שימושיות ולהפוך את החוויה לרספונסיבית ומהנה.
כמעצבי Motion, תפקידכם הוא ליישם את תשוקתכם לאנימציה לטובת פישוט מורכבות של אינטראקציות ולפתרון בעיות עיצוב מאתגרות, כולל הנעת יצירה על פי ה-Best Practices, שיתוף פעולה עם מעצבי ויז׳ואל ואינטראקציה ועבודה עם צוותי מוצר אחרים.

תחומי האחריות של מעצב Motion:

עיצוב וייצור Motion Graphics מפתים עבור תוצרי וידאו (סרטונים תאגידיים, eLearning, אתרים, הדגמות שיווקיות ועוד)
הכנת תכנית, קונספט ומתווה לפרויקטי Motion Graphics
יצירת והעברת Motion Graphics במדיות שונות, כולל רשת, מובייל ועוד
עבודה עם צוותי הארט והקריאייטיב להבנת טווח הפרויקט ומטרותיו
סיוע בבחירת האודיו, הווידאו, הצבעים, האנימציה וכיוצא באלה עבור העיצוב הגרפי
עבודה עם עורכים, מפיקים ומעצבים אחרים לפתרון בעיות טכניות ו/או עיצוביות
עריכת קטעי וידאו גולמיים והוספת אפקטים/אלמנטים לשיפור ה-Motion Graphics
חקירה וניתוח של טכניקות העיצוב הטובות ביותר ופתרונות ליצירת Motion Graphics
סיוע בעיצוב וביצירת Storyboards
השתתפות במפגשי סיעור מוחות שמטרתם לשתף פרספקטיבות עיצוב ורעיונות חדשים
שימור ומעקב אחר ה-Best Practices של ניהול גרסאות, קונבנציות קביעת שמות וארגון קבצים גרפיים
תחזוקת ידע עדכני בנוגע לצעקות האחרונות בתחום טכניקות ה Graphic Design
הבטחת ציות לקווים המנחים של החברה ולסטנדרטי העיצוב

כותב UX

מילים הן קסם. לקוגניציה האנושית יש נטייה לכונן תקשורת עם כל מה שמסוגל לדבר בצורה אנושית. במילים אחרות, אנשים אוהבים לשמוע Oops! במקום Error:404… זה אך טבעי.

כותבי UX מסייעים להעניק צורה לחוויות מוצר באמצעות עיצוב מיומן של קופירייטינג שיעזור למשתמשים להשלים משימות.
הם עובדים עם מגוון בעלי תפקידים הקשורים לעיצוב UX, כולל חוקרים, מנהלי מוצר, מהנדסים, וצוותי שיווק ותפעול לקוחות, על מנת לסייע לייסד שפה מחברת וקול אחיד.

תחומי האחריות של כותב UX:

יצירת ועריכת חוויות המשתמש מקצה לקצה בכל הפלטפורמות הדיגיטליות, על מנת לשפר את האונבורדינג, את ההנחיות ואת הפיצ’רים, לתקן שגיאות ועוד
הנעה והגנה על שפת המוצר, על מנת לוודא נרטיב מלוכד
תיעוד האסטרטגיות באמצעות קווים מנחים שיבטיחו טון וקול קונסיסטנטיים
שיתוף פעולה חוצה-צוותים עם מעצבים, חוקרי משתמשים, צוותי משפט ושיווק, מנהלי מוצר ומהנדסים
נקיטת גישה מונחית-נתונים למחקר שימושיות, ואופטימיזציה של הקופירייטינג להגברת צמיחת המוצר
עמידה מול בעלי עניין על מנת לגרום להם להבין את ההחלטות שנעשו בנוגע לקופירייטינג
יכולת לבצע Storyboard ולדמיין את האידיאולוגיה שמאחורי כל נרטיב, ולהציג את אלה לכלל הצוותים

מנתח שימושיות

איך תדעו אם המתכון שלכם הצליח או לא?
נכון, חייבים לבדוק אותו. הזמן שהושקע עד כה בבניית יצירת המופת שלכם חייב לעבור הערכה באמצעות משתמשים אמיתיים, על מנת שתדעו מהי מידת כשירותו להיות משוחרר אל השוק. מבחן שימושיות מסייע לנו לאשר את החלטות העיצוב, את שימושיות המוצר, את ההיבטים הפונקציונליים והמטרות העסקיות של המוצר ועוד.

מבחן שימושיות מבוצע על ידי מומחים באמצעות הגדרת משימות שיושלמו על ידי משתמשים והערכת הזמן שלקח לביצוען, וההיבטים הרגשיים והתנהגות המשתמשים ביחס למוצר. אם משהו חוסם את הדרך, המוצר זקוק לאיטרציה לפני שיעזוב את המעבדה.

תחומי האחריות של מנתח שימושיות:

ניסיון בתכנון, בהערכה, בעיצוב, בהוצאה אל הפועל ובניתוח בחינות ביצועים
שירות לקוחות, מחקר ומיומנויות ניתוח לשם אנליזה של נתוני הבחינות ולקיחת החלטות עיצוביות שיסייעו לשיפור המוצר
תקשורת ומיומנויות כתיבה טובות, לשם ניהול ראיונות ותקשור התוצאות באמצעות דוקומנטציה
מעקב אחר הטכנולוגיות החדישות ביותר והטרנדים העכשוויים, על מנת לצפות את צרכי הלקוח
דמיון לחשיבה על דרכים לשיפור מוצרי החברה
יכולת ליישם את אסטרטגיית בחינת הביצועים הכוללת ולהוביל את ה-Best Practices והסטנדרטים הגבוהים ביותר


מסקנות

בתעשיית העיצוב יש פי שלושה מעצבי UX/UI ביחס למספרם בשנים שעברו. לא תמיד התעשייה היא זו שמשתנה, אלא אנחנו, שמחפשים צמיחה.


בהתאם למצב הנוכחי בשוק, יש סיכוי נמוך מאוד שמישהו יתעלם ממעצב. אם אתם מעצבים וארגון מפטר או מתעלם מכם, סט המיומנויות שלכם הוא המפתח לכך. הראו להם מהו הפוטנציאל האמיתי שלכם על ידי השלמת הפערים ולמידה של מיומנויות חדשות, והם כבר יחזרו לחפש אתכם. אין גבול ואין גיל ללמידה.


עקרונות מפתח לעיצוב אנימציות לוטי לאתרים ולאפליקציות

באמצעות עקרונות המפתח הללו תוכלו להתחיל ולהשתמש באנימציות לוטי בקלות.

מהי אנימציית לוטי (Lottie)?

לוטי היא פורמט קבצי אנימציה מבוסס JSON, בו ניתן להשתמש בכל פלטפורמה באותה קלות שבה משתמשים בנכסים סטאטיים. מדובר בקבצים קטנים שעובדים על כל מכשיר וניתן להגדיל או להקטין אותם ללא פיקסליזציה. כאילו שזה לא מספיק, החלק הטוב ביותר הוא שאנימציות לוטי אינן דורשות כל ידע בקוד! במאמר זה תחשפו לעקרונותיה וליתרונותיה של לוטי.

כיצד אנימציות לוטי יכולות להקל על חייכם?

באופן כללי, ניתן להשתמש בלוטי בכל פלטפורמה – רשת או מובייל. פירוש הדבר הוא שניתן לשלב את האנימציות הללו גם באפליקציות וגם באתרי אינטרנט באופן רציף.

אנימציות לוטי יכולות לשמש אפילו כמדבקות בפלטפורמות מסרים. בהשוואה לפורמטי GIF ו-PNG, קבצי JSON הם קטנים, כך שקבצי לוטי מגבירים משמעותית את מהירות ההורדה ומקטינים את שטח הדיסק שבו נעשה שימוש.

בלוטי ניתן לערבב בין וקטורים לאלמנטים של raster (תמונה המורכבת ממפת סיביות), וליישם טרנספורמציות בזמן הריצה. כל האנימציות הכיפיות בדפי נחיתה מקורן בקבצי לוטי.

איך לעצב אנימציות לוטי?

צעד 1 – לעצב

מתחילים מההתחלה: מגבשים את העיצוב ומכינים אותו לאנימציה. למשל, אם מדובר בבאנר אינטראקטיבי שבו מופיעה ילדה שמניעה את רגליה, יש צורך בשינוי התנוחה שלה. לאחר שמשנים את התנוחה, מנסים כמה אופציות של טקסטורות לשמלה שהיא לובשת, ולבסוף מחליטים איזה מהאופציות להנפיש.

הנה כמה דברים שיש לדעת, במידה מחליטים להנפיש עם טקסטורות:

1 מוטב להשתמש בטקסטורות וקטור, כי כך הקובץ הסופי יהיה קטן יותר.
2 כשמציירים את הטקסטורה, כדאי לזכור שככל שתורכב מפחות נקודות וחלקים – כך יהיה קל יותר להנפיש אותה. מלבד זאת, ככל שהטקסטורה תהיה פשוטה יותר, כך גודלו של קובץ האנימציה הסופי יהיה קטן יותר.
3 אם אפשר, מוטב שלא להשתמש במסכות באנימציה, משום שבדפדפנים מסוימים הדבר עלול לגרום לבאגים לצוץ.

צעד 2 – להנפיש

הצעד הבא הוא האנימציה. על מנת לקבל קובץ לוטי, עליכם להנפיש כמה אילוסטרציות ואז להמיר אותן ל-JSON. 

העצה הטובה ביותר עבור שלב זה היא לשמור על פשטות. הימנעו משימוש באפקטים והנפישו את המאפיינים העיקריים של ה-layers: פוזיציה, רוטציה, קנה מידה ואטימות. גם אנימציית path תעבוד באופן מושלם.

Dos and Don’ts

ישנה רשימה ארוכה של פיצ׳רים של After Effects שלוטי תומכת ולא תומכת בהם. תוכלו למצוא אותה כאן, אך בכנות – יש מעט מאוד דברים שתצטרכו לדעת לפני שתתחילו באנימציה.

ניתן להשתמש ב:

צורות מונפשות מכל סוג
צבעים, אטימות, שיפועים
אלמנטים של png/jpeg
Trim path
רפיטר (משחזר)

לא ניתן/מוטב שלא להשתמש ב:

מסכות
כל סוג של אפקטים מלבד מילוי (Fill)
Merge path

לבסוף מתקבלת האנימציה, בדוגמה שלנו – ילדה חמודה עם שמלה ותנועות רגליים עצבניות. מאוחר יותר, כאשר האנימציה תוטמע, היא תוכל לפעול ב-loop או פעם אחת בלבד. זכרו שאם אתם רוצים loop מושלם באתר/אפליקציה, עליכם לוודא שיש לאנימציה loop מושלם לפני שאתם מייצאים אותה מה-After Effects.

הנה קצת דוגמאות מעולות:

Source
Source

צעד 2 – לייצא אנימציות

לאחר שסיימתם את האנימציה, הגיע הזמן לייצא אותה. יש 2 דרכים לעשות זאת: פלאג-אין Bodymovin ופלאג-אין files Lottie.

פלאג-אין Bodymovin

1 פתחו את Bodymovin ומצאו את הקומפוזיציה שעליכם לרנדר.
2 התאימו את ההגדרות. סמנו את אופציית Glyphs במידה והאנימציה כוללת טקסט ו-Include assets in JSON אם אתם משתמשים בתמונות png/jpeg באנימציה.
3 לחצו על Render ו-זהו!
4 צפו בתצוגה מקדימה של האנימציה ב-Bodymovin או באתר files Lottie.
5 אם ברצונכם להראות את האנימציה למישהו שלוטי אינה מוכרת לו, פשוט לחצו על Demo ב-Render. באופן זה לא רק יהיה לכם קובץ JSON, אלא גם HTML שבו כל אחד יוכל לצפות בדפדפן.

פלאג-אין Lottie files

עם קבצי לוטי תוכלו לעשות בדיוק את אותו הדבר, אך לפלאג-אין זה יש יותר פיצ׳רים ביחס ל-Bodymovin. נוסף על כך, אין צורך להעלות את הקבצים לאתר לוטי בדפדפן. באמצעות פלאג-אין Lottie files תוכלו לצפות בתצוגה מקדימה של אנימציות ב-After Effects כפי שהן בלוטי.

הצעדים לרינדור עם פלאג-אין לוטי כמעט זהים, אך יש לה פיצ׳רים נוספים:

1 תצוגה מקדימה מלאה שעובדת היטב, בדיוק כמו באתר לוטי.
2 העלאת אנימציות ישירות לאתר לוטי.
3 ספרייה עם אנימציות לוטי חינמיות (ניתן לבחור את האנימציה שרוצים ולהוריד קובץ aep ישירות דרך הפלאג-אין).

יש לציין גם שפלאג-אין ה-Lottie files חכם בהרבה מזה של Bodymovin. אין צורך לדאוג להגדרות רינדור, כמו רינדור אלמנטים של png/jpeg או אופטימיזציה של ביטויים. איכשהו הפלאג-אין מבין בעצמו מהי הדרך הטובה ביותר לרנדר אותם.
לבסוף, לפלאג-אין Lottie files אין רק יתרונות, אלא גם חיסרון אחד גדול – הרינדור בו איטי למדי בהשוואה לפלאג-אין Bodymovin. 


דברי סיכום

כעת האנימציות שלכם מוכנות לשימוש בכל מקום בו תצטרכו אותן. תוכלו להשתמש בקבצי לוטי ב-iOS, ב-Android, ברשת וב-React Native ללא שינויים. באמצעות עקרונות המפתח הללו תוכלו להתחיל ולהשתמש באנימציות לוטי בקלות.


האתגרים המשמעותיים בניהול אפליקציות ארגוניות

מאמר זה יציג בפניכם את 5 האתגרים הבולטים בניהול מוצר תוכנה ארגוני, ואת האופנים שבהם ניתן לנהל את האתגר.

מאמר זה יציג בפניכם את 5 האתגרים הבולטים בניהול מוצר תוכנה ארגוני, ואת האופנים שבהם ניתן לנהל את האתגר.


ניהול מוצר הוא תחום מתפתח, מימי תוכנת הדסקטופ המוקדמים ועד למקום בו אנו עומדים היום. חברות רבות מציעות הכשרה בניהול מוצר, אפילו תעודת הסמכה, והן עושות עבודה מעולה בלימוד היסודות – פרסונות, הבנת הלקוח, בעיות השוק, דרישות ועוד.

ועדיין, תרגום ההכשרות וההסמכות הללו ליישום מוצלח בעולם האמיתי הוא מאתגר. ישנן אינספור קהילות שבהן מנהלי מוצר חולקים ידע ומחליפים ביניהם טיפים וטריקים, ואולם מנהלי מוצר של אפליקציות ארגוניות הם חבורה בודדה למדי. לעתים קרובות מדי ההצעות הרווחות אינן רלוונטיות לאפליקציות ארגוניות, שם הדינמיקה עשויה להיות שונה מאוד.

אלה האתגרים:

#1 לא תמיד הלקוח הוא המשתמש

פרסונות אינן דבר חדש לאיש בתחום ניהול המוצר, ומרבית אנשי ניהול המוצר מיומנים בהתמקדות בפרסונות משתמש. אך בעולם האפליקציות הארגוניות יש צורך לא רק בהכרת המשתמשים אלא גם בהבנה של המניעים או מערכת היחסים של המשתמשים עם הלקוח.

מדוע האתגר הזה חשוב? מכיוון שייתכן ולא תתאפשר גישה אל משתמשי הקצה לשם איסוף משוב, ובמקרים מסוימים המוצר מסופק כשירות למשתמשי הקצה על ידי הלקוח. הדבר דורש משנה זהירות בהשקת עדכונים לאפליקציה או בשינוי חוויית המשתמש באופן משמעותי, אפילו אם מדובר בשיפור. במצבים כאלה עדכונים שעומדת מאחוריהם כוונה טובה הופכים לשטף של שיחות טלפון למוקד התמיכה של הלקוח מצד משתמשים מבולבלים. שטף השיחות מסלים עד מהרה לכדי בעיה של מנהל המוצר.

איך מתמודדים עם האתגר?

1 במידה ואתם שוקלים שינוי בחוויית משתמש הקצה, ודאו שצוות ה UX שלכם יכול לבנות מוקאפים או מוקאפים אינטראקטיביים שניתן להראות אותם למדגם של משתמי קצה
2 נסו להבין את מערכת היחסים המסחרית בין הלקוח ללקוחותיו שלו, שכן הדבר עשוי לספק קונטקסט חשוב שיכול להיות לו ערך רב
3 שקלו להשקיע בהדרכה שטחית ואינטראקטיבית אודות המוצר. ישנם כלים ביניהם: Walkme, Pendo שיכולים לספק הדרכות קצרות למשמשי קצה כאשר אתם מציגים בפניהם שינוי

#2 לרכש לא אכפת עד כמה האפליקציה שלכם מדהימה

אחת הפרסונות הכי מפוספסות על ידי מנהלי מוצר המתעסקים לראשונה באפליקציה ארגונית היא מחלקת הרכש. לרוב, הרכש נכנס אל התמונה לאחר שהאפליקציה נבחרה, ואם חשבתם שזהו הרגע שבו הסתיימה העבודה הקשה – חשבו שוב… עבודת הרכש היא להבטיח שהחברה תשיג את המחיר הטוב ביותר האפשרי ולהגן על עובדיה באמצעות תנאים והסכמים שישחקו לטובתם.

מדוע הרכש עשוי להיות מאתגר? כיוון שעבודת צוות הרכש היא להבטיח את ביצוע העסקה הטובה ביותר עבור החברה, הם ישוו את האפליקציה שלכם לאחרות. אם מרחב של האפליקציה שלכם מוגדר היטב, לא תהיה כל בעיה והם ימצאו את המתחרים שלכם בקלות. אם לא, תהיה חשיבות קריטית לאופן בו תמצבו את האפליקציה שלכם, משום שלא תרצו להיות מושווים אל האפליקציות הלא נכונות.

איך מתמודדים עם האתגר?

1 ודאו שהחומרים השיווקיים שלכם מתמקדים בערכי הליבה שמבדלים אתכם מהמתחרים
2 נסחו רשימה קצרה של המתחרים ושקלו לספק אותה לצוות הרכש כסוג האפליקציות שאליהן יש להשוות את זו שלכם

#3 התייחסו אל צוות השירותים המקצועי שלכם כלקוח הראשון

באפליקציות ארגוניות נעשה תמיד שימוש בצוותים פנימיים או חיצוניים. תוכלו לבנות אפליקציה מהוללת, אך אם לא יהיו לכם משאבים הבקיאים באופן בו יש לפרוש ולקבוע את הקונפיגורציה עבור הלקוח, הסיכוי שהאפליקציה תאומץ נמוך.
עליכם להתייחס אל קבוצות השירותים המקצועיות כלקוח הראשון שלכם. ממש כאילו אתם עובדים על MVP (מוצר בר-קיימא מינימלי) מוקדם בעולם האפליקציות ה״רגילות״, בו הייתם יכולים לקבל פידבק רב מהלקוחות, בעולם האפליקציות הארגוניות עליכם לשכפל ולהרחיב זאת לפידבק מצוותי השירותים שלכם.

מדוע ההתעלמות מצוותי השירותים שלכם מאתגרת? פעמים רבות צוותים אלה מופנים כלפי הלקוח והם בעלי ידע עשיר בנוגע לאופן בו פועלים הלקוחות. ככל הנראה, פיתוח פונקציונאליות שחדשה להם לחלוטין או שאינה מבוססת על הידע הקיים שלהם יגרום להם להיאבק בניסיון ליישמה. מכיוון שמדובר במשאב שעבורו משלמים, סביר להניח שכל עיכוב ביישום יגרום להם לנסות ולקבל לעזרתם בצורת משאבי מוצר והנדסה. הוגן או לא, קל הרבה יותר לנדב ״בחינם״ זמן מניהול ההנדסה או המוצר מאשר לשכנע את הלקוח שעליו לשלם עבור יותר שעות.

איך מתמודדים עם האתגר?

1 התייחסו אל צוות השירותים שלכם כלקוח הראשון שלכם. למשל, ערבו אותם בשלב מוקדם במחקר השוק שלכם. נוסף על כך, הם יוכלו להצביע על לקוחות קיימים שעשוי להיות להם אינפוט בעל ערך לבעיה שבה אתם מתמקדים
2 במהלך העיצוב והפיתוח, כדאי לכלול אותם בתהליך הסקירה
3 תכננו מראש את הטכנולוגיה ואת הכשרת הסגל. כמו במקרה של קבוצות ההנדסה, גם לקבוצות השירותים יש כישורים וידע מגוונים

#4 האפליקציה שלכם היא רק חלק אחד בפאזל

לעתים קרובות אפליקציות ארגוניות מכוונות לפתרון בעיות עסקיות הנוגעות לתחומים רבים של החברה. למשל, על פניו אפליקציות CMMS (אחזקה ממוחשבת של מערכות ניהול) נוגעות לסדרי עבודה. הגדרת הנתונים המתאימים עבור העובדים מתורגם לאינטגרציה עם פתרונות משאבי אנוש שבהם משתמש הלקוח. מובן שהאינטגרציה יכולה להיות ידנית או ממוכנת, אבל כך או כך – זו עדיין דרישה.
הנקודה היא שהאפליקציה שלכם היא אחת מני רבות בנוף, ובמקרים מסוימים היא עשויה אפילו שלא להיות אפליקציית מפתח בעיניי הלקוח.

מדוע זה אתגר? טבע האדם הוא להאמין שהדברים שאנו עובדים עליהם הם בעלי חשיבות גבוהה. באופן דומה, מנהלי מוצר מרגישים שיש לאפליקציה שלהם חשיבות מרכזית והם יכולים להיאבק בניסיון לתקשר עם לקוח שעוסק במגוון אפליקציות. סביר להניח שחוסר הבנה בנוגע למקום אליו שייכת האפליקציה שלכם בנוף הרחב יגרום לכם לפספס דרישות מפתח באינטגרציה של APIs (ממשקים לתכנות מחשבים).

איך מתמודדים עם האתגר?

1 הבינו את מהלך העבודה: חשוב שתקנו לכם הבנה הולמת של מהלך העבודה של הלקוח. ניתן לעשות זאת על ידי פעילויות מחקר משתמש, כמו ראיונות קונטקסטואליים או מיפוי מסע לקוח
2 תכננו את העתיד והתמקדו בבניית APIs: הדבר יעניק לכם דרך להשתלבות עם אפליקציות אחרות
3 תכננו מתן גישה לנתונים: לקוחות ארגוניים אוהבים דאשבורדים מתוחכמים שמספקים נראות של KPIs (מדדי ביצוע מרכזיים) ועוד. ישנם לקוחות שהם גדולים מספיק להקדשת צוותים פנימיים למטרה זו, וגם אם לא – בניית אלמנט מוצלח של ויזואליזציה של הנתונים שלכם תהיה בכל אופן דבר שיועיל למוצר שלכם

#5 הבינו את מודל החדירה לשוק (Go to Market)

כאשר אתם שוכרים מנהלי מוצר חדשים אל צוות, עליכם להזכיר להם שוב ושוב שאפליקציות ארגוניות יכולות להיות מרובות-מסלולים מבחינת החדירה אל השוק, ומיצוב המוצר משחק תפקיד עצום בהצלחת ערוצי ה-go to market הללו.
הערוצים יכולים להיות שונים מאוד, אבל במאמר זה נצטמצם לסוגים הבאים:

מוכרים המספקים ערך מוסף (VARs)  – שותפים המוכרים את האפליקציה שלכם עם ערך מוסף או מומחיות מצדם.
ספקי טכנולוגיה או שירות – שותפים המוכרים את האפליקציה שלכם אך למעשה הם ספקים של החברות שלהם.
אינטגרטורים – חברות גדולות המנסות להציע פתרונות מוכנים לשימוש לחברות אחרות, באמצעות שילוב פתרונות של מוכרים שונים.

איך מתמודדים עם האתגר?

1 דברו עם עמיתיכם בצוות המכירות על מנת להבין את סוג השותפים הקיימים כיום ומהו סוג השותפים שדרכם החברה מחפשת למכור את המוצר. דרישות המוצר ישתנו בהתאם לסוג השותפים, ויש להיות מודעים לכך
2 קבעו מיצוב ברור. יש להבין שהשותפים אינם מומחים באפליקציה שלכם וההבנה שלהם אותה תהיה מבוססת על מידת החוזק של חומרי ההכשרה שתכינו עבורם (אם בכלל)
3 יסדו תהליכי תמיכה ואסקלציה ברורים. חשוב ביותר שתגדירו תהליכים ברורים לאופן שבו שותף מספק או מקבל תמיכה בנוגע למוצר, ולמקרים של אסקלציה. כמנהלי מוצר, יש לכם אינטרס לדחוף לקביעת התהליכים הללו, אפילו אם הם לא בתחום אחריותכם, משום שסביר להניח שהם יהוו הסחת דעת עבורכם בעתיד אם לא יוגדרו מראש


דברי סיכום

תפקיד מנהל המוצר במקרה של אפליקציות ארגוניות עשוי להיות מאתגר, אך בה בעת מתגמל מאוד. קנה המידה שבו הלקוחות הללו מתמודדים עם בעיות הוא מעורר השראה, והתחושה שכל יום אלפי אנשים עושים שימוש באפליקציה היא מתגמלת להפליא. מאמר זה נועד להדגיש את האתגרים שיש להיות ערים להם, ולספק דרכי התמודדות עמם.


7 סגנונות האנימציות המובילות בתחום סרטוני ההסברה

מעוניינים ליצור סרטון הסברה באנימציה לבית עסק ולא יודעים באיזה סגנון אנימציה לבחור? הגעתם אל המקום הנכון.

מעוניינים ליצור סרטון הסברה באנימציה לבית עסק ולא יודעים באיזה סגנון אנימציה לבחור? הגעתם אל המקום הנכון. המאמר הזה ישטח בפניכם את 7 סגנונות האנימציה הפופולריים ביותר כיום ואת הטרנדים הכי מדהימים בתחום.


אנימציה הפכה לאחת הדרכים האפקטיביות ביותר להגברת נאמנות הקהל ולקשירת קשר רגשי עם המותג. היא מסייעת להגדיל את מעורבות הלקוח ויוצרת באז סביב מוצרים, שירותים וחברות בעולם המקוון.

אנימציית סרט מצויר

הבחירה המושלמת לחברות שרוצות לבזוק גישה משעשעת ומבדרת יותר אל תוך פרסומיהן. הדגש הוא על ״פאן״ ועל הפיכת סרטון פרומו לסיפור אנימציה מרגש. לפני שמתחילים בייצור הסרטון, כדאי לחקור את פרסונת הלקוח, על מנת להבין את קהל היעד טוב יותר. הדבר יסייע לעצב במיומנות אנימציה שתהדהד בקרב הלקוח.

חברות רבות יוצרות דמויות שמשקפות את ה״מוזרויות״ ותחומי העניין של לקוחות אמיתיים. בסרטוני אנימציה בסגנון סרט מצויר, פעמים רבות הגיבורים מתמודדים עם אותן בעיות שחווים הלקוחות האמיתיים, ופותרים אותן באמצעות שימוש במוצרי ושירותי המותג. למרות שהדבר עלול להישמע ישיר מדי ומובן מאליו, גישה זו עובדת בצורה הטובה ביותר עבור עסקים באמצעות אנימציות סרט מצויר.
הנה כמה דוגמא כזאת, שנוצרה על ידי Fireart Studio.

אנימציית 3D

הודות לפופולריות ההולכת וגדלה של סרטי 3D כמו ״צעצוע של סיפור״, אנימציית 3D החלה להיות מיושמת לעתים קרובות בתחום העסקי.
אנימציית 3D כוללת יצירת דמויות ואובייקטים בסביבה תלת-ממדית. היתרון המשמעותי ביותר של אנימציית 3D הוא שדמויות וחפצים יכולים להסתובב ולנוע בכל כיוון.
סרטונים אלו מציעים הרבה יותר חופש ויצירתיות מסגנונות אנימציה אחרים, והם מאפשרים לדמיון לעוף הכי גבוה שניתן, שכן אן כל מגבלה על תנועת האובייקטים ועל יצירת האפקטים החזותיים.

אנימציית לוח מחיק (Whiteboard)

למרות שהן נראות פשוטות, אנימציות לוח מחיק נמצאות בפסגת תעשיית האנימציה כיום. אנימציות אלה מהוות סגנון ורסטילי שמתאים ממש לכל סוג עסק ותעשייה. אנימציית whiteboard היא לרוב קלה יותר ליצירה ואף זולה יותר. למרות זאת, היא רבת עוצמה בדיוק כמו אנימציית 3D או סרטון מצויר. חזותית, לרוב אנימציה כזו תיראה כמו יצירת אילוסטרציות על רקע לבן, עם כף יד שכביכול מציירת אותן.

הודות לעיצוב המינימליסטי, אנימציות לוח מחיק מסייעות לשמירת תשומת הלב של הצופה על מידע המפתח, מבלי להסיח את הלקוח הפוטנציאלי מהמסר המרכזי של המותג. אילוסטרציות המופיעות בזו אחר זו מסייעות להעברת מושגים עסקיים מסובכים יותר באופן כה פשוט, עד שנראה כי אפילו ילד יוכל להבינם.
דוגמה מעולה לכך הם סרטונים של אנימציות whiteboard שהופקו עבור חברת Toyota.

סרטוני Screencast

כפי שנרמז בשמם, סרטוני הסברה בסגנון screencast הם הקלטות וידאו המדגימות כיצד מוצר דיגיטלי עובד.
לרוב, סוג זה של סרטונים מציג רק משתמשי ממשק מבלי להוסיף אליהם כל גרפיקה. סרטון הסברה כזה מיושם פעמים רבות בפרסום וקידום של עסקי SaaS ואפליקציות מובייל. הם עובדים ככלי מכירתי מצוין, המדגים את כל תועלות מוצר התוכנה ואת יתרונותיו התחרותיים.
Video at Click, למשל, עשו זאת נהדר עבור Skillpowerment.

אנימציה רוטוסקופית Rotoscopic

אחד מסגננות האנימציה המתקדמים ביותר, שנראה כמו ציור של האנימטור על גבי קטע מוסרט אמיתי, פריים אחר פריים, תוך יישום כלים דיגיטליים להפיכת התנועות לריאליסטיות יותר בסרטון ההסברה הסופי.
טכניקה זו מאפשרת יצירת סרטונים ריאליסטיים ומובחנים יותר, אך בשל זמן ייצור ארוך יותר ומאמץ רב יותר שמעורב ביצירתם, הדבר עלול להיות יקר משמעותית מכל סגנון אנימציה אחר שהוזכר עד כה.
התוצאה הסופית שווה את זה, למרות שבשל העלות הגבוהה – סגנון זה פופולרי פחות מאחרים.

גרפיקת Motion

סגנון שנראה בוגר ורציני יותר מאנימציית סרט מצויר, ולכן בוחרים בו בתי עסק המבקשים לשמר תדמית רצינית וסמכותית.
סוג זה של אנימציה הוא הנפוץ ביותר בקרב מוסדות פיננסיים, ספקי שירותי בריאות, חברות בלוקצ׳יין, ארגונים בתחום הביטחון ועוד. על מנת לשוות לסרטון מראה משכנע ומושך אפילו יותר, ניתן לנסות לשלב בו סגנונות שונים, למשל אנימציית 3D, עיצוב דמויות וגרפיקת motion.

אנימציית Stop Motion

חביבה על מותגים מתעשיות שונות ומיוצרת באמצעות תנועות קצרות ושובות של הגיבור או של אובייקטים אחרים.
התמונות הללו ממוזגות לבסוף אל תוך סרטון אחד, המחקה את תנועתו האמיתית של אובייקט בחלל. מכיוון שהפקה מסוג זה דורשת מאמץ רב, עלותם של סרטוני אנימציה כאלה גבוהה יותר מעלותם של סרטונים בכל שאר הסגנונות. Stop Motion הוא אופציה מעולה עבור מי שמבקש ליצור משהו שיבלוט על פני המתחרים.


כמה מחשבות אחרונות

במאמר זה סקרנו את 7 הסוגים הפופולריים והאהובים ביותר של סרטוני אנימציה לעסקים. רוצים ליצור סרטון הסברה מגביר מעורבות, כזה שיסקרן את הלקוח ויטיס את ההמרות לשמיים? בחרו אחד מהסגנונות הללו וקנו לכם מקום בטופ של התחרות.
השאלה היחידה היא מהם מטרות העסק, החזון האישי, זמינות צוות האנימציה המקצועי והתקציב. אנו מקווים שהמאמר סייע לכם לבחור את סוג האנימציה שיהיה בעל מידת ההתאמה הגדולה ביותר לפרויקט שלכם.