3 סוגי Roadmaps שכל מנהל מוצר חייב להכיר

מאמר זה יציג, שלב אחר שלב, את תהליך יצירת ה-roadmap, כך שתוכלו להשפיע על כל אדם בארגונכם.

לא קל ליצור roadmap למוצר. כל חברה דורשת סוג אחר וכל מנהל מוצר הוא בעל סגנון שונה. מאמר זה יציג, שלב אחר שלב, את תהליך יצירת ה-roadmap, כך שתוכלו להשפיע על כל אדם בארגונכם.


מהו roadmap של מוצר?

Roadmap של מוצר הוא כלי בו משתמש מנהל המוצר לתקשר את ה״מה״ וה״למה״ של המוצר. roadmap מעולה עוזר למנהל המוצר כדי:

להבטיח שצוות המוצר מבין לאן הוא חותר, על ידי יישור קו בין המוצר לבין מטרות החברה לטווח הקצר והארוך.

לאפשר הקצאה אפקטיבית של זמן, כסף וכוח אדם, על ידי תקשור הציפיות, סדר העדיפויות ולוחות הזמנים.

לקבוע בסיס לדיוני תעדוף ולמקד את החברה.

Roadmap ממוקם בשלב אסטרטגיית המוצר

ראשית, יש להבדיל היטב בין מפת המוצר לבין עתודת המוצר. מפת המוצר מגדירה ״למה״ אנו עושים זאת, בעוד שעתודת המוצר מגדירה ״מה אנחנו בונים״.

Roadmap הוא אחד מהכלים החשובים ביותר שעומדים לרשות מנהל המוצר בבואו להשפיע על בעלי העניין. משלב הרעיון, דרך שלב הפיתוח ועד להשקה, לאיטרציה, לשלב היציבות ולדעיכה – ה- roadmap ישמש אתכם לכל אורך מחזור החיים של המוצר.
על מנת להשפיע על מחלקות אחרות בחברה ליישר קו עם חזון המוצר, יש צורך במפת מוצר ברורה וקלה לעיכול, שתכלול את כמות המידע הנכונה.

קדימה, לעבודה: 3 צעדים ליצירת roadmap אפקטיבי

נתחיל מטיפ של מקצוענים: roadmap אינו רק ״פעולת יצירת המפה״. תחת זאת, הדרך לגיבושו חשובה לא פחות מהתוצר עצמו.

צעד 1: הבנת המטרות וסדר העדיפויות של החברה

הנה הדרך לעשות זאת:

א. קבעו פגישה אחד-על-אחד עם כל בעלי העניין הבכירים, המנכ״ל, המנהלים הכלליים ומובילי הצוותים
ב. בפגישות הללו בררו איתם מהם המטרות העליונות שלהם לשנה הנוכחית
ג. השתמשו ביעדים ובהישגי המפתח (OKRs) או במטרות ה-SMART (מטרות ספציפיות, מדידות, ישימות, רלוונטיות וקצובות בזמן) כמסגרת העבודה שבאמצעותה תחלצו מהם את מטרותיהם.
ד. ציינו את העובדה שתקבעו את סדר העדיפויות ביחד עם צוות ההובלה הרחב בשבועות הקרובים.
ה. תעדו את המטרות בכלי ליצירת roadmap, כדוגמת Aha, ProductBoard, Product Plan או Trello.

עכשיו, כשמצויים באמתחתכם הרעיונות והמטרות של כולם, לצד עתודה מלאה ביוזמות מעולות, הגיע הזמן לתעדף.

התוצאה? יצירת roadmap של היוזמות/נושאים שלכם. זה מה שעליכם לעשות:

1- קבעו עם צוותי ההובלה שלכם זמן שבו תערכו תעדוף של מטרות לחודשים הקרובים.
2- שתפו עמם לפני הפגישה את המטרות והיוזמות הדורשות תעדוף. ודאו שכולם מבינים אותן – אנשים אינם אוהבים הפתעות.
3- לכל יוזמה שלכם צריכות להיות מצורפות מטרות SMART ברורות או OKRs.
4- יצרתם את ה- roadmap של היוזמות שלכם? מעולה. כעת עליכם לגשת ליצירת roadmap למוצר.

צעד 2: תעדוף מוצרים וקביעת חזון ו-OKRs

בהתבסס על מטרות ויוזמות החברה, ייתכן ויהיו לנגד עיניכם כמה וכמה מוצרים ופיצ׳רים שיכולים להשיג אותן. הנה הצעדים הבאים שבהם עליכם לנקוט:

אשרו את כל רעיונות המוצרים, בהתבסס על מידע ותובנות. הדבר שווה פוסט בפני עצמו, אך הסרטון Customer Development של סטיב בלאנק נוגע בסוגיה בצורה מצלחת למדי.

ברגע שתיקפתם את כל הרעיונות, עבדו עם צוות ההובלה בשנית, על מנת לתעדף את המוצרים בהתבסס על הסבירות שישיגו את המטרות המוגדרות ב- roadmapהיזמי שלכם.

כמה נקודות חשובות נוספות שיהיו שימושיות עבורכם בבניית ה-roadmap:

קישורים למטרות היוזמות/הנושאים/החברה
עדכוני התקדמות (כמה משימות הושלמו – באחוזים או במספרים)
לוחות זמנים מקיפים
השפעה יחסית (גבוהה, בינונית או נמוכה)
בעלי היוזמות

את המוצרים הללו תפרטו לעתודות של פיצ׳רים, שמקומם ב- roadmap לשלב ה-release של המוצר. כעת תצטרכו:

1- לעבוד עם צוות ה-delivery בכדי לפרק את המוצרים לסטים של פיצ׳רים (באופן התלוי במסגרת העבודה של ה-delivery שבה אתם משתמשים – אג׳ילית Agile, מתודת ״מפל מים Waterfall״ או שיטה מעורבת).
2- לבחון את הפיצ׳רים של המוצרים. ישנן דרכים רבות לעשות זאת, אך שיטה נפוצה בה משתמשים צוותים אג׳יליים לפירוק העבודה לרכיבים היא מפת פיצ׳רים ותעדוף פיצ׳רים.
3- לבסוף, מרגע שנוצרה עתודת הפיצ׳רים, יהיה עליהם לקבוע עבורם לוח זמנים בתוך ה- roadmap של ה-release, בהתבסס על סידור הפיצ׳רים לפי ״גודלם״ ועל כמות המפתחים בצוות. עבדו על כך עם ה-tech lead.

וכך נקשרים כל האלמנטים הללו יחדיו:

Roadmap למיזם = מטרות גדולות וציוני דרך שהחברה שואפת להשיג
Roadmap למוצר = המוצרים שיסייעו לחברה להשיג את מטרותיה
Roadmap להשקה = לוחות זמנים כלליים בנוגע לצפי השחרור של כל מוצר אל השוק

אחרון-אחרון חביב, כמה טיפים וטריקים לשליטה מופלאה ב- roadmap שלכם:

1- אל תתחייבו לתאריכים – פיתוח תוכנה הוא עסק בלתי צפוי. השתמשו במסגרות זמנים רחבות, כדוגמת ״Q3״ או ״2021״
2- הציבו את ה- roadmap במקום ציבורי, כדי שכל העובדים יוכלו לראות את סדר העדיפויות
3- כדי להוביל יש ללמוד: התמקדו ביוזמות ובאיטרציה
4- סקרו את מפת המוצר לאחר כל שחרור של פיצ׳ר חדש
5- נהלו עם הצוות פגישות על בסיס קבוע (אחת לחודש או אחת לרבעון), על מנת לסקור את ה roadmap יחדיו
6- ודאו שהמפה מאוזנת מבחינת פרויקטים ארוכי טווח וניצחונות קטנים
7- זו מפה. הסתגלו מהר לשינויים!


לסיכום, מאמר זה סקר בפניכם שלושה סוגים עיקריים של roadmaps המלווים מנהלי מוצר בדרכם המקצועית. שליטה בהם היא אבן יסוד להצלחתכם בתפקיד.


מהם היבטי המפתח של מסמך אפיון מוצר (PRD) מוצלח?

דרך טובה להתחיל בפיתוח מוצר היא באמצעות קביעת כל הדרישות, הרעיונות והצעדים האסטרטגיים במסמך PRD.

דרך טובה להתחיל בפיתוח מוצר היא באמצעות קביעת כל הדרישות, הרעיונות והצעדים האסטרטגיים במסמך אפיון מוצר, או דרישות מוצר, Product Requirement Document, נסביר על כך במאמר זה.


אסטרטגיה ללא ביסוס במסמכים היא הבטחת סרק. כל ניצחון בקרב מתחיל בתכנית מקוצרת, אך יציבה. ועם יד על הלב, איזה מנהל מוצר לא חלם להפוך לאסטרטג גדול…?
הבה ונתחיל מהגדרת הסיבות שבעטיין PRD מסייע להצלחת ניהול המוצר ומרכיבי המפתח שלו.

מהו PRD?

PRD הוא סוג של מסמך ויזואלי המכיל את הפונקציונאליות הבסיסית של המוצר הנמצא בפיתוח. המסמך מסייע גם למנהל המוצר להגדיר את סדר הפרויקט ואת כל תנאי המשימות השונות.

המשימות והעניינים העומדים לנגד עיניו של מנהל המוצר יכולים להפוך בקלות למעגל של בעיות סבוכות, שעלולות להוביל להשלכות איומות. לכן, מוטב להתחיל מ-PRD איכותי, על מנת להימנע מנפילה לרוטינה במשימות ניהול המוצר, ולהתמודד ביעילות עם בלבול.

יש לשים לב להבדל בין PRD ל-MRD, שהוא מסמך דרישות השוק, או Market Requirement Document. השוני הוא פשוט: MRD מתאר את ההזדמנות או את צרכי השוק, בעוד שה-PRD קשור למוצר, המתייחס להזדמנות או לצרכים.

מדוע PRD כה חשוב למנהלים?

הימצאותה של תמונה שלמה של ההתרחשויות היא תמיד דבר נוח. PRD הוא סקירה כללית של פרטי הליבה החשובים הדרושים לפיתוח פרויקט פוטנציאלי. המסמך כולל יעדי מפתח, מטרות, עקרונות יישום, תוצאות מיוחלות, מסגרת הזמן הנדרשת וכל דרישה טכנית נוספת. כאשר מנהלי מוצר מפרטים את דרישות המוצר במסמך, הם יכולים לצפות בעיות אפשריות ולמנוע מהן לצוץ.

מדוע מנהל מוצר מצליח זקוק ל-PRD? מכיוון שמטרתו העיקרית של PRD היא להגדיר את המוצר שרוצים ליצור – מתכליתו ועד לפיצ׳רים ולפונקציונאליות שלו. מסמך זה אינו רכושו הפרטי של מנהל המוצר, משום שעליו להיות משותף עם הצוותים הטכניים והעסקיים: מסמך PRD מעוצב היטב מספק הנחיות ברורות להשגת מטרות המוצר, ביצירתו הבנה משותפת בין הצוותים העסקיים והטכניים.

יתרונות וחסרונות ה-PRD

מנהלים מדגישים את היתרונות הברורים שביצירת PRD איכותי. ואולם, יש כאלה שמציינים כמה חסרונות הגלומים בדבר. הנה הם:

יתרונות ה-PRD

-משלב בין כל הצעדים בתמונה השלמה של המוצר, ביחד עם האפשרות לכלול או להשמיט פיצ׳רים ולזהות מבעוד מועד בעיות פוטנציאליות
-ממחיש כמה זמן יהיה דרוש לתהליך פיתוח הפרויקט
-מסייע להבנת התקציב הנדרש לפיתוח הפרויקט
-מפתח הבנה הדדית מקיפה בין הלקוחות לבין צוות הפיתוח

חסרונות ה-PRD

-צורך מזמנו של המנהל, לשם זיהוי ורישום כל הדרישות לפרויקט
-צורך כסף לפיתוח מסמך מפורט הכולל את כל האפיון

מה דורשת תבנית PRD איכותית?

להלן רשימת רכיבים שעל כל PRD לכלול, כאשר כל חלק בתבנית זו חשוב בדרכו שלו. שכל אלה יוצרים שלם מלוכד, התוצאה עשויה לשנות את מהלך העבודה של ניהול המוצר:

-מטרות
-רכיבי מפתח
-User Flow
-פרטים אודות כל צעד ב User Flow
-אנליטיקה
-פיצ’רים עתידיים

כיצד ליצור PRD מעולה?

הטיפים הבאים כוללים צעדים שאינם פשוטים לביצוע, אך בהחלט יסייעו לכם ליצור מסמך ניהול מוצר אפקטיבי. מובן שכל נקודה תלויה במוצר שלכם ובמורכבותו, אך היו סמוכים ובטוחים שכל צעד ניתן להתאמה לצרכיכם.

הקדמה (מטרות ויעדים): הצעד הראשון בהחלט בדרך ליצירת מסמך צריך להיות קשור למטרותיכם. זהו המקום בו אתם מציעים לקוראים אינפורמציית רקע, שתעזור להם להבין מהו המוצר.
שאלו את עצמכם: מיהו קהל היעד של המוצר שלכם? מהי הבעיה הגלובלית שאתם מנסים לפתור? מהן מטרות המוצר? וכן הלאה. כאן אסור להציג שום ספק, רק הבנה ברורה של הצורך ושל האופן בו המוצר נותן לו מענה.
באפשרותו של מנהל המוצר לייצר הצעת ערך ברורה ותמציתית, שתתקשר בקלות עם כולם – חברי הצוות, מנהלים ביצועיים, לקוחות, מנהלי מכירות ועוד.

רכיבים: בשלב זה, עליכם לרשום את חלקי המפתח של הפיצ׳רים של המוצר. הדבר יספק לקורא תמונה בנוגע לדברים בהם יתרכז ה-PRD בהמשך.

תיאור ה User Flow: זהו השלב בו תגדירו את דרכם של הלקוחות צעד אחר צעד. על שלב זה לכלול פרטים אודות האופן בו משתמשים יעברו כל שלב בדרך.

פרטים אודות כל צעד ב User Flow: לאחר הגדרת המטרות, הרכיבים וה-user flow, הגיע הזמן לקבוע את מאפייניו של כל עמוד. עליכם לשרטט את האלמנטים של כל פיצ׳ר שעליו אתם עובדים ואת כל המצבים השונים שעשויים להתקיים.

אנליזה: שיתוף פעולה בקרב חברי הצוות הוא חיוני במהלך כתיבת ה-PRD. חשוב גם להבין מה המשתמשים עושים, על מנת לשפר את הפיצ׳רים. עליכם לעבוד עם סוגים שונים של שאלות והיפותזות על מנת לנתח את המוצר שלכם.

פיצ’רים עתידיים: על ידי הגדרת הפיצ׳רים העתידיים, הצוות יבין כיצד המוצר יכול להתפתח עם הזמן. כמנהלי מוצר, יש לכם לבטח יותר תובנות אודות המוצר מאשר לאחרים. לכן, עליכם לחלוק את הידע הזה עם הצוות, כדי לסייע לו לפעול במהירות רבה יותר.

כיצד ליצור PRD מעולה?

ניתן להפיץ את המסמך על כל שלביו באמצעות Google Doc פשוט או אפילו בקובץ אקסל. ואולם, במאה ה-21 צעדים גלובליים ואסטרטגיים רבים נעשים באמצעות כלים ושירותים ידידותיים.  

Roadmap יכסה את כל הצרכים הניהוליים שכם, ויקל על הדרך ללכידת אסטרטגיית ודרישות המוצר ולתקשורת עם הצוות. לא משנה אם בכלי האסטרטגי הזה משתמש מנהל מוצר אג׳ילי או אם מדובר ב-roadmap שיווקי – הפונקציונליות שלו תספיק ליישום אסטרטגיות ארוכות טווח ותוכניות יומיות כאחד.


מסקנות

ככל שתעבדו באופן מפורט יותר על ה-PRD, כך תתארו טוב יותר את המוצר שאתם בונים. הדבר יסייע לצוות שלכם, כמו גם למחלקות המכירות והשיווק, לחבר את הפאזל לכדי תמונה אחת.
אל תהססו להקדיש זמן ליצירת PRD איכותי, כמפורט במאמר זה. הדבר ללא ספק יהיה לכם לעזר.


זיהוי בעלי העניין להצלחת מוצר שלכם

לבניית מוצר טוב יותר ולמען תהליך לקיחת החלטות חלק יותר, חשוב מאוד להבין היטב מיהם בעלי העניין בשלב מוקדם מאוד של הפרויקט.

לבניית מוצר טוב יותר ולמען תהליך לקיחת החלטות חלק יותר, חשוב מאוד להבין היטב מיהם בעלי העניין בשלב מוקדם מאוד של הפרויקט. מכיוון שלבעלי עניין שונים יש סדרי עדיפויות שונים וציפיות שונות, הבנה עמוקה של בעלי העניין היא משמעותית ביותר להצלחת או לכישלון המוצר.


במהלך השלבים השונים של מחזור חיי המוצר, מנהלי מוצר נדרשים לתקשר באפקטיביות את חזון המוצר, את ה-roadmaps האסטרטגיים שלו ורעיונות אחרים לבעלי עניין מגוונים. האתגר הוא לזהות עם מי יש לשתף עדכוני פרויקט ומוצר, מכיוון שבעלי העניין עשויים להתחלף במהלך חיי המוצר. 

לאור כל אלה, בנוגע לכל פרויקט חדש כדאי להשקיע זמן ומאמץ על מנת לפענח מי בעל עניין בו, את מי צריך לנהל ואת מי צריך רק ליידע. זיהוי בעלי העניין וההבנה כיצד יש להביא את הדבר לידי ביטוי במפת בעלי העניין הוא כלי התומך בעבודתו של מנהל המוצר.

ראשית, יש לזהות מי בעל עניין במוצר. התשובה לכך היא: כל אדם בתוך או מחוץ לארגון שיש לו עניין במוצר ובהצלחתו ויכול להשפיע על החלטות הקשורות למוצר. בעלי עניין מושפעים מהמוצר בעקיפין או ישירות.

שנית, עליכם להבין מתי תדרשו להקדיש זמן לזיהוי בעלי עניין. כאשר מדובר בחברת סטארט-אפ, ייתכן ואין צורך בשרטוט מפת בעלי עניין מפורטת, משום שבמרבית המקרים מנהל המוצר יהיה מקושר היטב וינהל ישיבות עדכון על בסיס קבוע בנוכחות כל בעלי העניין הרלוונטיים, כמו ה-CEO או VP התפעול השיווקי. לעתים, בעסקים קטנים יותר, מנהלי המוצר משיגים את צרכיהם באמצעות כתיבת פרסונות או פרופילי משתמש, ואין להם צורך במיפוי בעלי עניין.
אבל כשארגון גדל ומתרחב, הצורך בפגישות קבועות עם בעלי העניין הרלוונטיים עשוי להציב בפני מנהל המוצר אתגר. לעתים קרובות מנהלי מוצר אחראיים לתהליך התקשורת סביב מחזור חיי המוצר ונדרשים לוודא שכל האנשים הרלוונטיים נמצאים ב״לופ״ התקשורת שלהם, בעיקר בנוגע לתהליך פיתוח המוצר, שדורש אישורים מבעלי העניין המתאימים.

זיהוי של בעלי עניין יכול להיות מאתגר ואינו תמיד נחשב לעבודתו המקובלת של מנהל המוצר, אבל ראוי שייחשב לחלק מהתפקיד באופן סטנדרטי, בכדי לשרטט תכניות בצורה שתביא להצלחת המוצר ועל מנת ליישר קו באפן קבוע בין מחזור פיתוח המוצר למטרות הארגון.

ייתכן וכבר חוויתם ישיבה גדולה בנוכחות אנשים רבים (20-25, לערך) הנחשבים לבעלי עניין, אשר הסתכמה בניהול תקשורת מורכבת. במקרים כאלה, רשימה ברורה של בעלי העניין מעניקה למנהלי מוצר הזדמנות לקבוע צוות ליבה וצוות מורחב, לניהול ישיבות אפקטיביות יותר ועל מנת להבטיח שהאנשים הנכונים נוכחים בישיבה, במקום לבזבז את הזמן על נוכחים נוספים. קבוצה קטנה מאפשרת את הסברת המצב לבעלי העניין באופן המוביל לתקשורת דו-כיוונית טובה יותר.

הדבר השלישי שיש להבין הוא יתרונות הבהירות מול בעלי העניין. תקשורת אפקטיבית וקבלת אישורים מבעלי העניין הנכונים תעזור לזרז את הפרויקט ותתמוך בהקצאת המשאבים, כשיהיה בכך צורך. בדיקות מול האנשים הנכונים הם המפתח עבור מנהל המוצר לבניית הסכמה ולקבלת אישורים לצעדים קדימה, בכיוון הנכון ובמהירות.

למשל, בפרויקט ניהול מוצר מומלץ ליישר קו בשלב מוקדם בנוגע להצהרת הבעיה (Problem Statement), לאחר מכן ליישר קו בנוגע לפתרונות העסקיים המוצעים ולבסוף ליישר קו בנוגע לפתרון המוצר. מכיוון שעל הארגון לקבל אישור של בעלי העניין בנוגע לכל שלושת השלבים הקריטיים הללו, יש ערך לשקיפות מלאה ביחס לגורמים שמהם יש לבקש אישורים להבאת מוצר לשוק, משום שהדבר יהפוך את תהליך המוצר לחלק הרבה יותר.

זיהוי בעלי עניין – התהליך לזיהוי בעלי העניין האמיתיים

צעד ראשון – סיווג צוות המוצר: פרקטיקה טובה היא להתחיל מלפצל את כל שיתופי הפעולה שלכם במסגרת הפרויקט באופן שיוצג מיד, מה שיסייע לכם להקטין את הפגישות המונות 20 איש ומעלה לקבוצות קטנות בנות פחות מ-10 משתתפים:

מסייעים/מקלים: משתפי פעולה שמקלים על הפרויקט, למשל מנהלי פרויקטים, אנשים שיסייעו למנהל המוצר להשיג גישה קלה למועצת המנהלים או כאלה שיעזרו בנוגע לישיבות ההנהלה.

אנשים שעובדים על הפרויקט: כאלה שעובדים על הפרויקט באופן מעשי, כמו מפתח תוכנה, מנהל מוצר, בודקי QA וטכנאים.

בעלי עניין: כל האנשים שיש להם עניין במוצר, כפי שפורט בתחילת המאמר – פנימיים וחיצוניים כאחד, ובהם משתמשים, לקוחות, VP ומנהלי C-level.

בעלי עניין מרכזיים: חברי סגל המחזיקים בדרגה הגבוהה ביותר של סמכות ועניין במוצר. אנשים אלה הם מקבלי החלטות.

צעד שני – צלילה פנימה: הבחנה בין בעל עניין לבעל עניין מרכזי

סקרו את רשימת כל האנשים מצוות הפרויקט לאחר שסווגו, והתמקדו ברשימות בעלי העניין ובעלי העניין המרכזיים בפרויקט.
רשמו את שמותיהם ואז שאלו את עצמכם – מי מהם לא יוכל לישון היטב בלילה אם הפרויקט ייכשל? התשובה צריכה לכלול מספר מוגבל מאוד של בעלי עניין (5-8) וזוהי שאלת המפתח שעליה צריכים מנהלי מוצר להשיב לטובת הצלחת הפרויקט.
ערוץ התקשורת לבעלי העניין המרכזיים צריך תמיד להיות פתוח, ויש לתת לו את מירב תשומת הלב משך כל מחזור חיי המוצר.

עם התקדמות המוצר שלכם, ישתנו בעלי העניין ובעלי העניין המרכזיים כאחד. למשל, בשלבי הפיתוח המוקדמים, סביר יותר להניח שה-CTO יהיה בעל עניין מרכזי, ובשלב המסחור – צוות ההובלה השיווקית ידרוש הרבה יותר בדיקות קבועות ותמיכה מצד מנהל המוצר, על מנת להתאים את המשימות סביב אפקטיביות המוצר.

המפתח להצלחתכם הוא לזהות את בעלי העניין המרכזיים ולהגדיר בשלב מוקדם את מטריצת ההצלחה האישית שלהם. בעולם אידיאלי, ההערכה תבוצע בסדרה של ראיונות עם כל בעלי העניין שברשימתכם, על מנת להבין את מחשבותיהם אודות האלמנטים הבאים:

כיצד הם מגדירים את הצלחת המוצר.
כיצד נראית בעיניהם ההצלחה, במבט של 6-12 חודשים קדימה.
מהו העניין שלהם במוצר.

במהלך הראיונות, על מנהל המוצר לקבל תחושה בנוגע למטריצת ההצלחה של כל אחד מבעלי העניין, 6-12 חודשים קדימה. ואולם, על מנת שהמוצר יצליח ויהיה מיושר קו עם מטרות בעלי העניין, כדאי להוסיף שערוך – בייחוד בנוגע למטריצת ההצלחה – כעבור 6-12 חודשים, לפחות מול בעלי העניין המרכזיים, שכן מטריצה זו יכולה להשתנות בחלוף הזמן.


מסקנות

זיהוי בעלי העניין על ידי מנהל המוצר הוא חיוני להצלחת המוצר, ומאמר זה מסביר כדי ניתן לזהותם ולהפיק מהם את מירב התועלת עבור המוצר.


תקשורת עם לקוחות: איפה אתם טועים?

אם אתם בתחום ה-SaaS, חשוב לכם לשמר לקוחות ואתם לא יכולים להרשות לעצמכם מערכת של תקשורת שבורה ומרושלת, של ״הרגע האחרון״.

אם אתם בתחום ה-SaaS, חשוב לכם לשמר לקוחות ואתם לא יכולים להרשות לעצמכם מערכת של תקשורת שבורה ומרושלת, של ״הרגע האחרון״.


״מחר אנחנו מעבירים את כל הלקוחות שלנו לספק ענן אחר. חייבים לשלוח להם היום אימייל דחוף!״ – סיפור אמיתי שהתרחש בחברת SaaS אי שם…

ויש פה שתי טעויות גדולות.

טעות ראשונה

לעולם אל תניידו את כל הלקוחות בבת אחת, כי אין כל דרך לדעת אילו בעיות יצוצו. באופן אידיאלי, עליכם לחלק את הלקוחות לקבוצות על פי ערך, ולהתחיל באלה שערכם הנמוך ביותר. בצורה כזו תלמדו מטעויות הסיבוב הראשון ותתקנו אותן בפעם הבאה.

טעות שנייה

עליכם לתת ללקוחות התראה הרבה יותר ארוכה מ-24 שעות, כשמדובר בהכרזה בסדר גודל כזה. אם קיים סיכוי להפסקה בשירות, עליכם להזהיר אותם שוב ושוב באמצעים שונים, שבועות מראש.

אז מה קרה בחברה ההיא, אי שם…?

דבר שניתן לנסחו בשורה תחתונה אחת: לא היה מישהו שהיה בבירור בעליה של התקשורת מול לקוחות.

מי בעליה של תקשורת הלקוחות בסטארט-אפ שלכם? שירות הלקוחות? הצלחת הלקוחות? אף אחד? לא מפתיע. לעתים קרובות לא יהיו אגף או אדם בעלי אחריות ברורה על הגזרה.
כתוצאה מכך, תקשורת הלקוחות תיטה להיות:

“במחשבה שנייה”
תגובתית
מרושלת בכלליות

טעויות שכיחות נוספות בתחום:

הפתעת לקוחות בשחרור מוצר חדש עם אפס תקשורת או הדרכה
שילוב בין תקשורת מול לקוחות ולקוחות פוטנציאליים, ללא סגמנטציה

למה יש לשנות זאת?

תקשורת חסרה ומאוחרת מוסרת ללקוח מסר שהוא אינו חשוב. זכרו שרק 1 מכל 26 לקוחות לא מרוצים מתלונן.

תקשורת דלה היא טעות יקרה שחברות SaaS פשוט אינן יכולות להרשות לעצמן, שכן הלקוחות הנאמנים ביותר הם גם הרווחיים ביותר. היום, כשהכל מצוי בענן, לקוחות יכולים פשוט לסרב לחדש את השירות, ולעבור למתחרה. יש לשמור על הלקוחות הקיימים מרוצים, מעורבים ובטוחים, כדי שהעסק ימשיך לדפוק.ומשתמשי TikTok יקבלו מדיה חברתית: ״יש לה פילטרים, כמו ל-Instagram״. ״יש לה סרטונים קצרים, כמו ב-Snapchat״.  

ארגונים בשלים יותר עשויים להחזיק בצוות שיווק לקוחות, שיטפל בתקשורת לקוחות. אם אין כזה, זוהי הזדמנות מעולה לצוות שיווק המוצר לצלול אל המשימה ולתכנן אסטרטגיית תקשורת לקוחות פרואקטיבית.

התחילו עם מחקר

חקרו בחברה כיצד תקשורת הלקוחות נוהלה בעבר. מדוע היא נוהלה כך? האם בשל עדיפות נמוכה או מחסור במשאבים? ברגע שיהיו בידכם כל מידע הרקע וההקשר, דברו עם מגוון של לקוחות, על מנת להבין:

1 באיזו תדירות הם שומעים מהחברה שלכם?
2 איך הם שומעים על שחרור של מוצרים ועל השקות של מוצרים חדשים?
3 מהו ערוץ התקשורת המועדף עליהם – אימייל, וובינרים, פורטל קהילתי, נוטיפיקציות באפליקציה או אחר?
4 מאיזה סוג הודעות הם יפיקו תועלת:
-עדכונים והכשרות בנוגע למוצרים
-שיתוף Best Practices על ידי לקוחות אחרים ומומחים בתעשייה
-חדשות התעשייה, טרנדים, דיווחי אנליסטים וכיוצא באלה

אם אתם פועלים בזירת ה-B2B SaaS, רוב הסיכויים שהמוצר שלכם מורכב למדי והלקוחות יחפצו בהכשרה מתאימה. אם הם אמביציוזיים, הם יהיו מעוניינים ללמוד את ה-Best Practices של עמיתיהם. ברגע שהשלמתם את מחקר הלקוח, הכינו מצגת אודות הממצאים. ודאו שכללתם בה ציטוטים ישירים של לקוחות, בנוגע לתחושותיהם אודות התקשורת בעבר. אם הם חשו שהזניחו אותם והתעלמו מהם, הצהירו זאת ישירות. זה יגרום לבעלי העניין לתת לכך תשומת לב.

ערכו סיעור מוחות עם בעלי עניין פנימיים

כנסו ישיבה עם אנשי מפתח מאגפי שירות הלקוחות, הצלחת הלקוחות וניהול המוצר. הציגו את הממצאים והנגידו את המצב הקיים למה שהלקוחות רוצים.
הובילו סיעור מוחות עם בעלי העניין, על מנת לבחון כיצד ניתן לענות בצורה הטובה ביותר על צרכי הלקוחות. הדגישו את הדברים הבאים:

החלטה על מטרת התקשורת: היעד יכול, למשל, להיות הגברת שימור הלקוחות, העלאת המודעות למוצר, או דבר מה מצומצם יותר, כמו אימוץ פיצ׳רים.

מהו התוכן? סמנו את התכנים שתרצו לכסות ובאילו אמצעי תקשורת תרצו להשתמש

קבעו קצב: יש להחליט על תקשורת בתדירות קבועה וניתנת לניהול, למשל על בסיס חודשי. בתור התחלה, אפשר שהעדכונים יעקבו אחר לו״ז ה-releases של המוצר. תנו ללקוחות הקיימים לדעת שאתם משפרים את המוצר ללא הרף ושתצמח להם תועלת משדרוגו לגרסאותיו האחרונות. גרמו להם להיות גאים בכך שהם לקוחותיכם!

החליטו על בעלות: קבעו מי יהיה אחראי על מה, כדי לנסוך בהירות על הוצאתה אל הפועל של היוזמה הזו. למשל, אם תקשורת דרך האימייל תהווה ערוץ עיקרי, קבעו מי יהיה בעליהם של רשימת האימיילים, ההודעה והטיפול בתגובות לניטור המטריקות. שירות לקוחות + שיווק לעתים קרובות מהווה שילוב מנצח.

קבעו קריטריונים למדידה: יש סוגים שונים של דברים שניתן למדוד:
1 האם רשימת האימיילים של הלקוחות הופכת שלמה יותר? לעתים קרובות יהיו בה כתובות שאינן תקפות, או שהיא לא תכסה את כל הלקוחות. מנו מישהו לנקות אותה, לעדכן אותה ולהוסיף אליה את כל הלקוחות שהתווספו לאחרונה.
2 עקבו אחר ה-CTR (שיעור לחיצה)
3 מטריצות אימוץ פיצ׳רים
4 הריצו סקר לקוחות למדידת עמדות הלקוחות בנוגע ליוזמת התקשורת

כשתסיימו את שלב התכנון, תעדו את הרשימות מהישיבה ושתפו אותן עם כל בעלי העניין. קבעו פגישה להקלה על התהליך. 

יוזמות נוספות לשיתוף לקוחות שיש לכוון אליהן

מלבד הכנסת סדר נכון לעניין התקשורת, תזדקקו גם לכמה יוזמות להרחבת ההשתתפות. כשלומדים מה הלקוחות רוצים, ממשיכים לבנות את המוצר הנכון. הם, מצדם, מרגישים מיוחדים ושדואגים להם. הנה כמה דרכים לעשות זאת:

בניית מועצת לקוחות (CAB) – אם עדיין אין לכם כזו, עבדו עוד היום עם ניהול המוצר כדי לייסד אחת. אחרת, אתם מסתכנים בבניית מוצר חסר רלוונטיות לשוק. ללקוחות שיגויסו ל-CAB אפשר להתייחס כלקוחות ביתא עבור כל release חדש, למתן פידבק מוקדם. נוסף על כך, הם יקבלו את הזכות הייחודית לשתף תובנות ולעצב את ה-roadmap של המוצר.

שקלו הפעלת קהילת לקוחות אונליין – מקום וירטואלי שבו יוכלו הלקוחות והשותפים לשאול שאלות, לחלוק את ה-Best Practices ולהמשיך בלמידת המוצר.

ארגנו מיטאפים – אחת לרבעון, למשתמשי הקצה של המוצר. הדבר אמור להוות אסיפה של אנשים שמשתמשים במוצר על בסיס קבוע. הרעיון הוא לעודד לקוחות ללמוד עוד על המוצר מעמיתיהם. לקוחות יכולים לחלוק סיפורים, חוויות, מקרים ספציפיים של שימוש, דרכים שבהן הם פתרו בעיות ועוד. מנהלי מוצר יכולים גם להשתמש בבמה הזו להצגת הפונקציונליות של ה-release האחרון.

פנקו את הלקוחות הטובים ביותר באירועי נטוורקינג קטניםאפשר לשקול ארוחות בוקר או ערב קטנות ואינטימיות לדובדבן שבקצפת של הלקוחות – הנהלת נותני החסות, אלה שחותמים על הצ׳קים. כדאי גם להזמין כמה לקוחות פוטנציאליים למינגלינג עם הלקוחות המרוצים – זה יכול לדחוף עסקאות המצויות בתחתית המשפך לסגירה סופית.

ארחו כנס משתמשים שנתי כל חברת SaaS מכובדת מארחת כנס כזה. אם בעבר הדבר היווה בעיה תקציבית, השנה הכל מתנהל אונליין, מה שמוזיל את האופרציה משמעותית. הזמינו את כל התעשייה, מאנליסטים דרך משפיענים, אנשי מדיה, לקוחות ולקוחות פוטנציאליים ועד לשותפים.


מחשבות לקינוח

אם אתם בתחום ה-SaaS, חשוב לכם לשמר לקוחות ואתם לא יכולים להרשות לעצמכם מערכת של תקשורת שבורה ומרושלת, של ״הרגע האחרון״.

החליטו ביחד עם בעלי העניין השונים על המטרות, על התכנים, על הקצב ועל מטריקות המדידה כדי לעשות את התקשורת מול הלקוחות בצורה נכונה. התחילו ביסודות של תקשורת סביב release של מוצרים, ולאחר שהתהליך יבשיל – תהיו במקום טוב יותר לטפל בתסריטים מורכבים יותר, כמו משבר לא צפוי.

יוזמות של תקשורת לקוחות, כגון אלה שפורטו במאמר, לא רק ישמרו את הלקוחות שלכם מעורבים ושמחים, אלא גם יעזרו לכם לבנות מוצר טוב יותר.


UX Prototyping: כיצד למזער סיכון למוצר

UX Prototyping הוא צעד חיוני לפני שחרור המוצר

בין אם תחשבו עליו כגרסת בטא של תוכנה, כעדכון גדול ל iOS או כטיוטה גולמית שמגיעה לפני הטיוטה האחרונה, UX Prototyping הוא צעד חיוני לפני שחרור המוצר.


כולנו מחזיקים בגרסה של ״Look & Feel״ של המוצר שלנו, אבל במסע עיצוב ה UX ייתכן קושי בהמשגה מלאה של המוצר עד לשלבי הפיתוח האחרונים. רגע לפני השלבים הסופיים הללו מצויה נקודת הזמן שבה נכנס אל התמונה הצעד המכריע של ה UX פרוטוטייפינג. 

במקום להמתין לשלבי הפיתוח האחרונים, מה תוכלו לעשות על מנת לקבל לאורך הדרך תחושה של המוצר הסופי ושל התנהגותו? וכמעצבים, כיצד תוכלו לצפות מצוות העבודה שלכם לתת אמון בחזון שלכם אודות האפליקציה או האתר שעליו אתם עובדים, אם אין להם את היצירה ״ביד״?

שלבי עיצוב המוצר

1 מחקר
2 שרטוט מסכים UX
3 עיצוב הרעיון (Ideation) – כאן נמצא שלב הפרוטוטייפינג
4 כתיבת הקוד / פיתוח
5 השקת המוצר

ככל שתכנסו עמוק יותר אל תהליך העיצוב, כך יגברו הסיכון והמחירים. למשל, כאשר אתם רק מבצעים מחקר אודות המוצר, שוק היעד והמתחרים, אינכם משקיעים זמן או כסף רבים במוצר עצמו. מאידך, כאשר אתם מגיעים לשלב שרטוט המסכים, הדבר מחייב עלות כספית. עוד חשוב לשים לב לכך שכמו מרבית הדברים בחיים – גם תהליך זה אינו תמיד מתרחש באופן ליניארי. פעמים רבות חוזרים אל השלב הקודם על מנת לערוך שינויים, לפני שממשיכים הלאה. זאת ועוד, למרות שנראה כי קיימת זרימה בין שלבי עיצוב המוצר, כל שלב בפני עצמו הוא ארוך למדי. במילים אחרות, יש לכסות מרחק גדול בכל שלב.

אם אתם תוהים איפה בשלבים הללו נכנסים המוקאפים, התשובה היא שטכנית הדבר מתרחש בין שלב 2, של שרטוט המסכים, לשלב 3, של הפרוטוטייפינג.
מכיוון שפעמים רבות מבלבלים בין שרטוט מסכים, מוקאפים ופרוטוטיפים, נצלול כעת אל ההבדלים בין השלושה, אחד העיקריים שבהם הוא רמת הנאמנות (Fidelity).

מה זה נאמנות Fidelity ?

בהבחנה בין שרטוט מסכים, מוקאפים ופרוטוטיפים, אנו משתמשים פעמים רבות ב״נאמנות״ שכל אחד מהם הגיע אליה או או מסוגל להגיע אליה. צוותי מוצר בוחרים בין נאמנות נמוכה לגבוהה, בהתבסס על מטרות הפרוטוטייפינג, שלמות העיצוב והמשאבים הזמינים.

לפי Adobe, נאמנות הפרוטוטיפ מתייחסת לאופן בו הוא מעביר את ה Look & Feel של המוצר המוגמר. במהותה, אם כן, הנאמנות מתארת את מידת ההצלחה של הפרוטוטיפ בחיקוי המוצר הסופי,  בהשתמשו ברמה מסוימת של פירוט וריאליזם.

פרוטוטייפינג ברמת נאמנות נמוכה (Low-fi) הוא דרך מהירה ופשוטה לתרגם את העיצוב הגבוה לחפץ מלאכותי ומוחשי. ואולם, נאמנות נמוכה אינה מעניקה לנו מושג ברור בנוגע למה עובד ומה לא עובד במהלך בחינת הפרוטוטיפ, והיא מתאפיינת באינטראקטיביות נמוכה.

מן העבר השני, נאמנות גבוהה (hi-fi) נראית ומתנהגת באופן דומה ככל הניתן למוצר האמיתי שיושק. ועדיין, בהשוואה לפרוטוטיפים עם נאמנות נמוכה, כאלה עם נאמנות גבוהה דורשים עלות גבוהה יותר הן במונחים של זמן והן במונחים של כסף.

שרטוט מסכים vs. מוקאפים vs. UX פרוטוטייפינג 

שרטוט מסכים Wireframing הוא נאמנות low-fi להצגת טיוטה של המוצר, המראה את מבני המתווה והתוכנית. שרטוט כזה הוא ייצוג ויזואלי בסיסי של העיצוב, ולמרות שהוא אינו נוטה להתמקד בפרטים, הוא מסייע לחברי הצוות בניסיונם לרכוש הבנה טובה יותר של הפרויקטים בפניהם הם עומדים.

מוקאפים Mockups הם דיאגרמות עיצוביות סטאטיות ברמת נאמנות ״חצי-גבוהה״, שעליהן להמחיש את מסגרות המידע בהצגה אחידה של תוכן ופונקציות. מוקאפ כבר דומה יותר למוצר המוגמר ביחס לשרטוט המסכים, אך עדיין אינו מהווה מוצר חי ונושם מלא, או פרוטוטיפ: הוא אינו אינטראקטיבי ולא ניתן להקליק בו.

פרוטוטיפים Prototypes הם כלי ברמת נאמנות גובהה, שהוא ההעתק הקרוב ביותר לאופן בו ייראה ויתנהג המוצר, לכשיהיה מוגמר. באמצעות פרוטוטיפ מדמים תהליכים, בוחנים אינטראקציות משתמשים ומקבלים מהם פידבק.

UX פרוטוטייפינג הוא הצעד הראשון להצלחה

פרוטוטייפינג מוקדם מביא לחיסכון משמעותי בעלויות ובמשך זמן הפיתוח, מפחית סיכונים ומסייע לחברה להשיק את המוצר במהירות, על ידי זיהוי פוטנציאל שימושיות ובעיות טכניות.

פרוטוטייפינג עוזר גם להגדיר את הכיוון העיצובי, מה שמאפשר לצוות המוצר להיות יעיל יותר בהימנעות מפיתוח פיצ׳רים לא רצויים, ולחסוך את משאב החיים היקר והמוגבל ביותר: זמן. בפשטות, פיתוח פרוטוטיפ מאפשר לכם לאסוף תובנות וללמוד לפני שתשקיעו ים של כסף במשהו שבהתנהלות אחרת יהיה ירייה באפילה.

יש סיכוי טוב שבהיעדר פרוטוטיפ לא תצליחו ליצור מוצר ידידותי למשתמש. אלה הם היתרונות העיקריים של פרוטוטיפ לתהליך העיצוב:

להראות רעיונות
להסביר את המודל העסקי לאחרים
לתקף הנחות
לזהות בעיות לפני שהן מבזבזות זמן וכסף

פרוטוטיפ קוד vs. פרוטוטיפ עיצוב

אלה הם ההבדלים

1 קוד יקר יותר = סיכון גבוה יותר, אמינות גבוהה יותר
2 עיצוב מהיר וזול יותר = פחות סיכון, פחות אמינות
3 אופן יצירתם (שפת תכנות מול כלי עיצוב)
4 קוד מגשר על פערים בין עיצוב לפיתוח

פרוטוטיפ קוד עושה שימוש בשפות תכנות אמיתיות, בדיוק כמו המוצר המוגמר. באופן התלוי בפלטפורמה שעליה ישב הפרוטוטיפ, יעשה שימוש ב:

Web:
React.js
HTML/CSS/JS) JavaScript)

מובייל:
React Native (מקור פתוח – פותח על ידי Facebook)
ל-Google יש את Flutter (חדש ביותר)
iOs Objective-C או Swift (אחד חדש)
Android) Google)

פרוטוטיפ עיצוב נעשה בכלי עיצוב:
Figma, Adobe XD, Sketch, Framer ואחרים

באיזה סוג פרוטוטיפ עליכם להשתמש?

התשובה תלויה במאפיינים ספציפיים של המוצר שלכם. זאת ועוד, רמת האמינות הדרושה תלויה בסוג הפידבק לו אתם זקוקים ממשתמשים.

אם הפרוטוטיפ מציע חוויה ליניארית שלא תהיה תלויה בהרבה התניות בנוסח ״אם כך אז כך״, אזי פרוטוטיפ עיצוב עשוי להוות את האלטרנטיבה המשתלמת ביותר לאיסוף פידבק מקהל היעד. לרוב, פרוטוטיפי עיצוב מתאימים יותר לשלבים המוקדמים של פיתוח המוצר, כאשר עדיין יש צורך לתקף את הנחות הליבה ולהגדיר את הפיצ׳רים החשובים ביותר של המוצר.

מצד שני, אם המוצר נשען משמעותית על מחוות ולוגיקה, דבר לא יהיה ריאליסטי יותר מפרוטוטיפ קוד, משום שהוא יאפשר למשתמשים להכניס מידע אמיתי ולקבל תגובה המבוססת על האינפוט שלהם. זאת ועוד, לרוב פרוטוטיפי קוד יתאימו יותר לשלבי פיתוח המוצר האחרונים, בהם הפיצ׳רים החשובים ביותר של המוצר כבר אושרו.


מחשבות אחרונות על UX Prototyping 

פרוטופיפ הוא משהו שנראה, מרגיש ומתנהג כמו מוצר אמיתי. למעשה, הפרוטוטיפ הוא הכי קרוב שניתן להגיע למוצר האמיתי. לכן, הוא הופך לסימולציה של מוצר אמיתי שמסייעת לפשט את תהליך קבלת ההחלטות בזמן העבודה על עיצוב המוצר.

ישנם שני סוגי פרוטוטיפים, השונים זה מזה בעלויות, במומחיות הנדרשת ליצרם וברמת הנאמנות שאליה הם מגיעים. מאמר זה סקר את סוגי הפרוטוטיפים השונים ואת סימולציות המוצר האפשריות, על מנת להעניק לכם כלים למזעור הסיכון למוצר בתהליך העיצוב.


4 תבניות שימושיות מ״החיים האמיתיים״ לריאיון לקוח באימייל

מאמר זה יציג 4 רכיבי מפתח ו-4 תבניות לכתיבת אימיילים אפקטיביים לקבלת משוב לקוחות.

מאמר זה יציג 4 רכיבי מפתח ו-4 תבניות לכתיבת אימיילים אפקטיביים לקבלת משוב לקוחות.

תקשורת היא מיומנות חיונית עבור מנהלי מוצר, הם משקיעים זמן רב במחשבה על הדרך הטובה ביותר להוציא אל הפועל את ה-roadmaps שלנגד עיניהם, בהעברת פרזנטציות, בניהול ישיבות אפקטיביות וביישור קו עם בעלי עניין. אלא שבמציאות, אמצעי התקשורת בו אנו משתמשים בתדירות הגבוהה ביותר הוא האימייל.


למרות שכיום התקשורת הפנים-ארגונית מבוססת על פלטפורמות לשיתוף פעולה כמו Slack או Microsoft TEAMS, האימייל עדיין מהווה את שיטת הקומוניקציה האוניברסלית לתקשורת עם לקוחות, ואימייל לצורך ריאיון לקוח היה ונשאר הפורמט בעל הערך הגבוה ביותר ל״חליבת״ פידבק מהמשתמש.

מנהלי מוצר אינם יכולים לבצע את עבודתם בצורה אפקטיבית ללא הבנת צרכי הלקוח ואומדן שביעות רצונו בנוגע להיצע הנוכחי. בעוד שבעולם מושלם היינו יושבים עם כל לקוח על כוס קפה כדי לשוחח על האופן בו הוא חווה את המוצר, בעולם האקטואלי זה אינו מודל ישים.
ואולם, באמצעות פנייה למשתמשים דרך האימייל ברגעים ספציפיים במסע הלקוח, מנהלי מוצר יכולים קבל הצצה אל מה שהמשתמש חווה ומרגיש, כשההתנסות עדיין טרייה בראשו.

האימיילים הללו חשובים, משום שמשוב משתמשי הוא ״סם החיים״ של כל ארגון ממוקד-לקוח, כזה החושף הזדמנויות מרגשות ותובנות כואבות. עם זאת, אם האימיילים שתשלחו לא יציתו תגובה – לעולם לא תדעו מה פספסתם.

4 רכיבי מפתח לאימייל אפקטיבי לבקשת משוב לקוחות

מכיוון שהלקוח לא ביקש מכם לשאול את חוות דעתו, עליכם להפוך את האימייל לבעל ערך עבורו. אם תכללו כל אחד מהרכיבים הבאים בתבנית האימייל שלכם, תגדילו את שיעור התגובה ואת איכות המידע שתקבלו.

1 נסחו כוונה ברורה
בהירות ודיוק הם המפתח. אמרו ללקוח מדוע אתם פונים אליו: האם משום שממש עכשיו הוא ניסה פיצ׳ר חדש? האם מכיוון שמזה זמן מה הוא לא השתמש במוצר? כשסיבת הפנייה מנוסחת בבהירות, הלקוח אינו חושב שמדובר בספאם גנרי שנשלח לכל הלקוחות.

2 אמרו את רצונכם
בקשה פתוחה לפידבק נראית אולי כאופציה הכי פחות חודרנית ומגבילה, אך היא עשויה להבהיל משתמש שאינו רגיל להציע משוב, ולגרום לו להציף אתכם בתגובות לא רלוונטיות מסוגים שונים. היו ספציפיים אך לא מובילים מדי בבקשתכם, סטייל ״אנחנו רוצים לשמוע על החוויה שלך״ להבדיל מ״אמור לנו מה עלינו לעשות טוב יותר״.

3 בקשו תשומת לב, אך כבדו את זמנו של הלקוח
אם האימייל כולל בקשה להשתתפות בשיחת טלפון, במפגש אונליין או בפגישת מעקב, היו כנים בנוגע למשך הזמן שהדבר יגזול.
במקרה זה less is more, כך שכדאי לתכנן ביעילות את פגישות הפידבק שאתם מקיימים, עם פוקוס מוגבל שיאפשר לדחוס אותן בחלון זמן קצר ככל הניתן. אם, למשל, תאמרו ללקוח שהדבר ידרוש רק 15 דקות מזמנו, הדבר עשוי להגביר את שיעור ההיענות ולהוות פחות נטל על לוחות הזמנים של שני הצדדים.

4 היו אמיתיים
זכרו, אתם מבקשים מהלקוח ״לעשות לכם טובה״ – הוא אינו חייב לכם דבר! לכן, כדאי להשתמש בשפה טבעית ולא להתפרש כשתלטניים או דורשניים מדי. ככל שהאינטראקציה תהיה אנושית ואורגנית יותר, כך יגדל הסיכוי שהלקוח ירצה להגיב.

4 תבניות לאימייל בקשה למשוב לקוח

להלן 4 סוגי תבניות לבקשות משוב, שיעזרו לכם לעצב אימיילים שימושיים. השתמשו בהן כנקודות התחלה והתאימו אותן לאופי המוצר, למידע שיש לכם אודות הלקוח ולקונטקסט הספציפי של בקשתכם.

התבניות הללו נועדו לקביעת שיחה טלפונית או פגישה, אך בדיוק באותה המידה ניתן להשתמש בהן לעידוד הלקוח לענות על שאלון או לתת משוב ישיר באימייל חוזר. זכרו, כל דבר שתוכלו לעשות על מנת לייצר תחושה של אינטראקציה בינאישית אמיתית ולא ממוכנת – ישפר את הסיכויים לקבלת תגובה חיובית.

בקשה לפידבק על פיצ’ר חדש

״היי [שמו הפרטי של הלקוח],

אני רואה שניסית לאחרונה את ה[שם הפיצ׳ר]. ישמח אותי מאוד לשמוע איך חווית את ה[נושא ספציפי לפיצ׳ר]. האם תוכל לפנות בשבוע הבא 30 דקות לשיחה קצרה?

תודה רבה, מצפה לתגובתך,
[שמכם]
[תפקידכם בארגון @ שם החברה]״

שיחה על חווית הלקוח

״היי [שמו הפרטי של הלקוח],

רצינו להודות לך על שרכשת לאחרונה את [שם המוצר]. אנחנו סקרנים לדעת יותר על התהליך שהוביל אותך להחלטה לקנות את המוצר, ועל החוויה שלך עד כה. בייחוד מעניינת אותנו דעתך על [נושא כלשהו]. האם תוכל לפנות בשבוע הבא 15 דקות לשיחה קלילה?

תודה רבה, מצפה לתגובתך,
[שמכם]
[תפקידכם בארגון @ שם החברה]״

מפגש תיקוף פיצ’ר

״היי [שמו הפרטי של הלקוח],

ראיתי שאתה משתמש ב[פיצ׳רים מסוימים]. בהתבסס על חווייתך, יעניין אותי מאוד לקבל ממך משוב בנוגע לפיצ׳ר אפשרי חדש, שאנו שוקלים להוסיף. האם תוכל לפנות זמן לשיחה בשבוע הבא? יהיה נהדר אם תוכל להקדיש לי 45-60 דקות מזמנך, כדי שאוכל לבדוק איתך את הפיצ׳ר החדש. 

תודה רבה, מצפה לתגובתך,
[שמכם]
[תפקידכם בארגון @ שם החברה]״

סקירת חווית שירות

״היי [שמו הפרטי של הלקוח],

ראיתי שלאחרונה יצרת קשר עם שירות הלקוחות שלנו בנוגע לבעיה שחווית עם [נושא מסוים]. יעניין אותי מאוד לקבל ממך משוב על חוויית השירות שקיבלת, ולוודא שהבעיה אכן נפתרה במלואה. 

יהיה נהדר אם תוכל לפנות בשבוע הבא 15 דקות לשיחה קצרה בנושא.

תודה רבה, מצפה לתגובתך,
[שמכם]
[תפקידכם בארגון @ שם החברה]״

לנוחיותכם, ניתן להוריד את כלל התבניות בקובץ PDF, תהנו!

התכוננו לתגובה

בהסתמכות על תבניות, על רצף פעולות אוטומטי ועל שגרה מתכוננת, מנהלי מוצר יכולים ליצור לופ מתמשך של משוב על ידי עידוד לקוחות לתת אינפוט. היות והמטרה היא שהלקוח יגיב ותיקבע שיחה עמו, עליכם לדאוג ללו״ז פנוי יחסית לפני שתירו את האימיילים הללו לכל כיוון.

חשוב גם שהחוויה תהיה טרייה בראשו של הלקוח – אחרת האינטראקציה הראשונה שלנו עם המשתמש עלולה לאבד מעוקצה. כדאי להכות בברזל כל עוד הוא חם ולא לדחות את השיחה לתאריך רחוק מדי. אם תהיו אגרסיביים מדי ותשלחו כמות בקשות שלא תאפשר לכם להעניק להן מענה בשל קוצר זמן – תפספסו. 

בפגישות הפידבק הללו, המשוב שמקבלים מנהלי המוצר עשוי להביא לתובנות מבהילות, להבנות כואבות או לביקורת בונה ומועילה, זאת במידה ושואלים שאלות מעולות לפני שמתרווחים בכיסא ומאזינים. מבלי לשאול, לא תוכלו לדעת מה באמת עובר במוחו של המשתמש. ככל שתקבלו יותר נקודות מבט, כך יהיו החלטותיכם מבוססות יותר. על מנת להימנע מתגובת יתר לכל פיסת פידבק, על צוות המוצר להגדיר מערכת ללכידת, לארגון, לתיקוף ולסיכום הדברים שמגיעים לאזניהם. לאחר שהתוצאות יוכנסו על ידי הצוות להקשר המתאים, יש לערות בהן את בעלי העניין, שבאופן זה יוכלו ללמוד על המתרחש בשוק באמת ולהתאים את תכניותיהם והאסטרטגיות שלהם לנתונים.

קחו אתכם לדרך

אל תשכחו לעולם לסגור את הלופ מול הלקוחות שהקדישו מזמנם לשם מתן פידבק. ידעו אותם כאשר בקשותיהם ממולאות, וגם כשלא. זהו המעט שתוכלו לעשות על מנת להודות להם על שיתוף הפעולה.


השתמשו בנקודות המפורטות במאמר זה לבניית תבניות נכונות, שימקסמו את שיעור המענה לבקשות המשוב שתשלחו ואת התועלת שתוכלו להפיק מהפידבקים שתקבלו.


Dashboard UI ההמלצות הכי חמות

בואו ונבחן את אתגרי עיצוב ה-UI לדשבורד ונסקור כמה טיפים מעולים לפיצוח נכון שלו.

עיצוב UI לדשבורד מעניק למשתמש מבט כולל על סביבת העבודה שלו ומאפשר לו לבחור במהרה בנתיב פעולה. עיצוב ממשק משתמש לדשבורד מספק גם מעין מפה של האפליקציה, המסייעת למוח לייצר מודל של אופן פעולת המוצר. בואו ונבחן את אתגרי עיצוב ה-UI לדשבורד ונסקור כמה טיפים מעולים לפיצוח נכון שלו.


מפשילים שרוולים: זהו האתגר העיקרי בעיצוב UI לדשבורד

דשבורדים נוטים לדחוס המון אינפורמציה בחלל מינימלי. התוצאה? ״מישמש״ מבורדק שעלול להציף את המשתמש במידע.

מרבית הלקוחות יבקשו לכלול בדשבורד כמה שיותר אינפורמציה, מבלי להבין שבשל יכולתו המוגבלת של האדם לעבד מידע – ״יותר מידע״ אינו תמיד עיקרון שישחק לטובת המוצר והארגון.

זיכרון במוחנו יכול להכיל רק כמות מסוימת של אינפורמציה, ומרגע שנתפסה מלוא הקיבולת – אנו מתחילים לשכוח דברים. להוציא מהכלל אנשים עם זיכרון פנומנלי, קיבולת זיכרון העבודה נמוכה באופן יחסי, ועל פי מחקרים עומדת על 7-9 פריטים שניתן לזכור בו-זמנית בו זמנית. כמות המידע שה-UI דורש מהמשתמש לזכור מכונה ״עומס קוגניטיבי Cognitive Load״, ובהקשר זה תהיה מטרתו של עיצוב ה-UI להפחית את העומס הקוגניטיבי ולשחרר את המוח להתמקד במשימה העומדת בפניו, במקום לכלות את האנרגיה שלו על הניסיון להבין כיצד הממשק עובד.

אז זוהי המטרה העיקרית בעבודה על עיצוב UI לדשבורדים: להגיע לאיזון אופטימלי בין המידע השימושי ביותר לבין עומס קוגניטיבי נמוך. כיצד קובעים את כמות המידע האופטימלית?

קבלו 3 טיפים מעולים לעיצוב UI אפקטיבי לדשבורדים:

היררכיית מידע

אחת הדרכים הפשוטות ביותר לזיהוי אלמנטים בסביבתנו היא באמצעות גודלם היחסי בתוך הקונטקסט. את הנתון הזה ניתן למנף בעיצוב UI לדשבורד על מנת לכוון את עיני המשתמש אל האלמנטים החיוניים ביותר, ובכך ליצור היררכיה יחסית.

״אם הכל חשוב, דבר אינו חשוב״ אמר פטריק לנציוני, וזו בדיוק הנקודה: הסידור ההיררכי מסייע למשתמש לנווט בדף מהר יותר ולהתמקד באופציות מועטות, אלה המצויות הכי גבוה בהיררכיה. לאחר שמצא את המידע המתאים, הוא יוכל לצלול לעומק הקטגוריה הרלוונטית לו.

חלל לבן

בני אדם מעבדים מידע דרך ניגוד, או על בסיס יכולתנו האבולוציונית להכניס היגיון בסביבתנו על ידי הבחנה בין צורות ביחס לרקע שלהן.

העיניים שלנו אוהבות לחקור את העמוד המלא הניצב מולן. חלל לבן, מצדו, משדר להן ״אין מה לראות פה״ ושולח אותן בכיוון אחר, כמו מעקי בטיחות לצד הדרך. חללים לבנים יוצרים הנגדה סביב האלמנטים שבדף ומגדירים אותם בצורה שתקל על ראייתם.

מידע זה חשוב במיוחד לעיצוב הדשבורד, מכיוון שהדבר מסייע למשתמש למצוא במהירות את הדבר בו עליו להתמקד ולזהות את האלמנטים השונים בעמוד.

Less Is More

באנגלית זה נשמע טוב יותר, אבל בכל שפה העיקרון הוא אחד: כוונו אל המינימום ההכרחי, או אל כמה שפחות אינפורמציה הנדרשת להעביר את המסר. לעתים קרובות זה הרבה פחות ממה שאנו משערים, ולכן כה חשוב לבדוק את עיצוב ה-UI לדשבורד על משתמשים אמיתיים. 

משתמשים הם חכמים, והם גם לומדים מהר: אין צורך להדביק תוויות מילוליות על כל כפתור ותרשים. למעשה, מילים הן הדבר הקשה ביותר לעיבוד בממשק – חסכו בהן!

בדקו את האפשרות להוספת אייקונים, צבעים ומיקרו-אינטראקציות להעברת הפונקציונליות, במקום תיאורים ותוויות. כל אלה יהיו נוחים יותר לעיבוד במוח, הרבה יותר ממילים. חוץ מזה, הדבר יחסוך לכם המון מקום בעמוד.

עוד כמה מחשבות קטנות

הכללים הללו הולכים נהדר ביחד. למשל, באמצעות תעדוף מדוקדק של האלמנטים שאתם בוחרים להראות – תבנו היררכיה של מידע, ועל ידי הקפת מושגים קשורים תחת אותו חלל לבן – תצרו ״גושים״ של מידע, או קבוצות של רעיונות רלוונטיים, בצורה שתקל על עיבודם (חשבו, למשל, על קטגוריות בתפריטי מסעדות). 


אם תעקבו אחר שלושת ההמלצות המתוארות במאמר, תיווכחו בשיפור דרמטי בעיצוב ה-UI של הדשבורד. מי שעושה זאת לאורך שנים, יודע שבמבחן התוצאה – זה פשוט עובד.


המדריך: Product Roadmap

מאמר זה מהווה מדריך הכנה לתכנון אפקטיבי ויעיל של roadmap למוצר.

Roadmap של מוצר הוא כלי התקשורת האסטרטגי בארסנל של המנהל. מנהלי מוצר עובדים עם צוותים פנימיים ובעלי עניין לבניית מפת מוצר שתתקשר בבהירות את התוצרים והציפיות בנוגע לכיוון שאליו הולך המוצר ולמה.


ידועה היטב חשיבותו של ה- roadmap למנהלי מוצר בבואם ליישר קו סביב תכנית באופן שיבנה אמון וביטחון מול בעלי העניין. בהתאם לכך, מדריך זה נוצר על מנת להכין אתכם לתכנון, לבניית ולשיתוף roadmap מעולה למוצר, כזה שיציג לצוותים שלכם באופן מיטבי אתכם ואת ההתקדמות שאתם עושים.

מהו Roadmap מפת מוצר ?

מפת מוצר הוא כלי תקשורת ויזואלי שמיישר חברה סביב אסטרטגיית מוצר מסדר גבוה. באופן התלוי בסוג הארגון, roadmaps יכולים לכלול פיצ׳רים ממשמשים ובאים ושיקולים טכניים, ולעתים קרובות הם מדגימים כיצד מוצר יתפתח עם הזמן. Roadmaps מתקשרים את התכלית של מה שהלקוח והתוצאות העסקיות המתוכננות ישיגו בתוך מסגרת זמן מסוימת.

מפת המוצר היא גם כלי תיאום: הוא נותן לבעלי העניין ולחברי הצוות את המידע לו הם זקוקים על מנת להתמקד במטרותיהם ובעדיפויותיהם, הן מעניקות נראות לכל החלקים במערכת שיסייעו לצוותי המוצר לתאם ביניהם את מאמציהם, בהם טווח והקצאת משאבים (וה״למה״ שמאחורי ההחלטות הללו). היא הנכס שמתקשר את האופן בו כל החתיכות הללו מהוות את האסטרטגיה, בדרך שיכולה להיות מובנת לכל אחד מבעלי העניין.


“A product roadmap is about communicating the why. It’s about the ultimate destination (the vision) and the major steps that the team intends to take along the way (goals to be reached, problems to be solved). A roadmap should not delve deeply into the what and the when. It should stay at the why level. It should inspire your teams to then develop a release plan, a delivery plan or a project plan for how to deliver that vision.

— Bruce McCarthy, author of Product Roadmaps Relaunched


מדוע Roadmaps חשובים?

כאשר מנהלי מוצר מייסדים תהליך ותרבות בריאים לפיתוח מפת מוצר בארגון, הדבר מסייע להם להשיג כמה דברים: 

Roadmaps -1 עוזרים ליישר קו וליצור התלהבות סביב אסטרטגיית מוצר, הוא הכלי המושלם ליצירת אוריינות ארגונית בנושא אסטרטגיית מוצר (וזהו הכלי המושלם להצגת אחיזה איתנה בהגה האסטרטגי בפני בעלי העניין!). כאשר יש לצוותים שלכם את ההבנה הבסיסית הזו בנוגע למה שחשוב לעסק וללקוחות, המצפן הפנימי שלהם ללקיחת החלטות טקטיות יהיה מעוגן בתכנית ובכיוון הללו, המשורטטים בסדר גבוה.

2- נראות זו משחקת לטובתו של מנהל המוצר בכל ההיבטים. Roadmap הוא מוצר מעולה מאפשר למנהלים ביצועיים ולבעלי עניין אחרים נראות מלאה אל תוך כל מה שמתרחש, משתנה או מתקדם בגזרת האסטרטגיה. הדבר נועד ליצור ביטחון, כך שבעלי העניין שלכם ירגישו טוב ביחס להתקדמות החברה לעבר פתרון בעיות הלקוח שיניבו את ההשפעה העסקית הגדולה ביותר.

Roadmaps –3 מפשטים את התיאום ואת הבהירות בשיתוף הפעולה חוצה התפקודים בצוות סביב העדיפויות שנקבעו. תהליך תעדוף המוצר מורכב כמו תהליך גיבוש ה-roadmap, ודורש דיאלוג מתמשך ושיתופי בין צוותים ובעלי עניין. Roadmap מוצר מעודד צוותים לצמצם את המיקוד לבעיות שיכולות להיפתר באמצעות המשאבים הזמינים – תרגיל בתעדוף בפני עצמו.

Roadmap -4 של מוצר הוא ערוץ תקשורת עוצמתי. השיח המתמשך – אודות ה״למה״, ה״איך״ וה״מי״ של העבודה שיש לעשות – יוצר תרבות של יישור קו ושל הבנה עמוקה של חזון וכיוון ביחס למוצר.

כיצד מתכננים מה יכנס לתוך מפת המוצר?

קשה לתכנן מפת מוצר, אבל עם מעט פוקוס ותעדוף קשוח, תוכלו לנהל את מרבית הבעיות והקשיים שמגיעים עם התהליך. צמצמו את העדיפויות שבכוונתכם לתת להן מענה בתוך פרק זמן נתון, הגדירו מטרות מבוססות עדיפויות שמתמקדות בתוצאות ובפתרונות (ולא בתאריכי delivery של פיצ׳רים) והגדירו את אמות המידה להצלחה שתטמיעו (מטריקות ו-KPIs [מדדי ביצוע מרכזיים]).

תכנון roadmap מתחיל בחלקים הללו של הפאזל. התחייבו לעשייתם נכונה ולתקשורם עם הצוותים. הדבר יעלה אתכם על הנתיב הנכון להצלחת ה-roadmapping.

יצרו את המטרה, או המטרות, עבור תקופת זמן מוגדרת

כפי שאמרנו מוקדם יותר, באופן אידיאלי אתם מתכננים roadmap עבור מספר חודשים או רבעונים קדימה. רק לעתים נדירות מנהלי מוצר יודעים מה יקרה בעוד שנה מהיום (שינויים בשוק, גילוי צרכים חדשים של המשתמש), כך שתכנון ציר זמן לשנה הוא לא מעשה הגיוני. הפרטים שאתם זקוקים להם נוגעים רק למי, למה ולאיך של החודש או הרבעון הקרובים, תוך כדי התמקדות בעבודה לעבר השגת מטרה או שתיים מסדר גבוה (לצוותים אג׳יליים וסטארט-אפים גם מסגרת הזמן הזו עשויה להיות בלתי הגיונית!).

כיצד תקבעו מה צריכות להיות מטרות המוצר עבור הרבעון? לא משנה היכן אתם עומדים מבחינת מחזור החיים של החברה – בין אם אתם סטארט-אפ ״מטולא״ המונה 20 איש או חברה עמוסת מוצרים המעסיקה 2000 נפשות – הכל מתחיל בחזון המוצר.

מהן המטרות העסקיות שלכם? עליכם לדעת אם בראש סדר העדיפויות של החברה ממוקמת המטרה לדחוף קדימה את מטריקות הרכישה (להתרחב בשוק ולהשיג לקוחות חדשים) או שמא לספק את המשתמשים העכשוויים (להפחית את שיעור הנשירה ולשפר את שימור הלקוחות). כאשר ידועות לכם המטרות העסקיות, אתם יכולים לעצב במיומנות את מטרות המוצר ואת ה-KPIs באותו כיוון.

זהו את הבעיות שיכולות להיפתר

מרגע שהמטרות העסקיות ברורות לכם ויש לכם אסטרטגיית מוצר שמעוגנת במטריקות מדידה ושיפור הקשורות למטרות הללו, זהו הזמן לנוע אל שלב גילוי הבעיות. אילו בעיות של המשתמש אתם יכולים לפתור על מנת להשפיע על המטריקות שהגדרתם? חפשו אחר הבעיות שתהיה לפתרונן את ההשפעה הגדולה ביותר על המטרות העסקיות.
תוכלו להסיר רעש רב על ידי התמקדות באותות בערוצים הבאים:

פידבק לקוחות: עליכם לשוחח עם המשתמשים תדיר. אי אפשר לתת את העצה הזו יותר מדי! בקשות לפיצ׳רים המגיעות מגזרת המכירות, הודעות CS/CX ופגישות עם הצוותים – כל אלה יכולים להיות ערוצים אינפורמטיביים להבנת בעיות הלקוח, אך כמנהלי מוצר עליכם להיות מעורבים עמוקות בשיחות עם משתמשים. חפשו אחר הבעיות הגדולות שיש להן את הפוטנציאל להיפתר במסגרת הזמן שהגדרתם עבור ה-roadmap.

מידע אודות שימוש: זוהי הנקודה בה אתם מגלים בדיוק עד כמה המשתמשים שלכם מקיימים אינטראקציה עם המוצר והפיצ׳רים השונים. חפשו אחר הבעיות, המחסומים והטרנדים הרווחים בהתנהגות, שיש להם את הפוטנציאל להיפתר.

ניתוח מוצר תחרותי: חשוב לשמור אצבע על הדופק בנוגע לתחומי הבעיות שהמתחרים פותרים, אפילו אם אתם לא רודפים אחריהם באופן אגרסיבי. לשם כך עליכם לחוות את מוצרי המתחרים, על מנת לקבל מסגרת התייחסות מקיפה יותר בנוגע למקום בו המוצר שלכם עומד בשוק לעומת המתחרים. ערכו ניתוח עומק, מדדו את החוויות ומדדו אותן ביחס למוצר שלכם.

עומק כזה של מחקר וגילוי בעיות במהלך שלב תכנון ה-roadmap הוא חיוני להבנת הבעיות הנכונות שתהיו מחויבים לפתור בתקופת הזמן שתגדירו. מחקר זה הוא הראיה שבה תשתמשו במהלך דיוני יישור קו להצדקת הימצאותם של פיצ׳רים ויוזמות מסוימים ב-roadmap.

ישרו קו עם הצוותים ובעלי העניין הפנימיים שלכם

תכנון ה-roadmap צריך להיעשות בשיתוף פעולה מנקודת ההתחלה ועד לנקודת הסיום. אם לצטט בחופשיות את טרסה טורס, אשפית דפוס החשיבה Continuous Discovery, כל צוות שמשקיע את מרצו בפתרון בעיות הלקוח, צריך להתאסף לצורך סיעור מוחות בנוגע לנתיבים האפשריים שיכולים להילקח על מנת להשיג תוצאה (נתיב = מטרות מוצר פוטנציאליות עבור כל רבעון נתון).

צוותים שעובדים מול הלקוח הם נקודות מגע בעלות ערך עצום למנהלי מוצר במהלך תהליך תכנון ה-roadmap. חשבו על כך באופן הבא: אצבע על הדופק על הצרכים שמבטאים הלקוחות היא קריטית על מנת להבטיח שאתם לוקחים החלטות מונחות-שוק. יותר מ-70% מהמשיבים לסקר שערך ה-Pragmatic Institute ב-2019 טענו שהם מבלים פחות מ-5 שעות בחודש בעיבוד משובי לקוחות. למרבית מנהלי המוצר אין את הזמן למחקר משתמש מתמשך ומקיף, מה שמהווה משוכה גדולה בדרך לזיהוי הבעיות ששווה להשקיע בפתרונן.

כיצד ניתן לבנות את מערכות היחסים הללו עם הצוותים במהלך שלב תכנון ה-roadmap? הדבר מתחיל בניהול שיח מתמשך, על בסיס קבוע, עם לקוחות וצוותים העובדים מול לקוחות. השיחות הללו יכולות להיות שבועיות או רבעוניות, באופן התלוי בכמה הערכות מצב עליכם לעשות במהלך תהליך התכנון. גלו סקרנות בנוגע לאינפוט שלהם ביחס לפתרון שמוצע: כאשר אתם משוחחים עמם, נסו לזהות את הטרנדים בבעיות ובבקשות לפיצ׳רים, כך שתוכלו לעגן את התכניות שלכם בפידבק אמיתי.

כיצד ניתן לבנות את מערכות היחסים הללו עם הצוותים במהלך שלב תכנון ה-roadmap? הדבר מתחיל בניהול שיח מתמשך, על בסיס קבוע, עם לקוחות וצוותים העובדים מול לקוחות. השיחות הללו יכולות להיות שבועיות או רבעוניות, באופן התלוי בכמה הערכות מצב עליכם לעשות במהלך תהליך התכנון. גלו סקרנות בנוגע לאינפוט שלהם ביחס לפתרון שמוצע: כאשר אתם משוחחים עמם, נסו לזהות את הטרנדים בבעיות ובבקשות לפיצ׳רים, כך שתוכלו לעגן את התכניות שלכם בפידבק אמיתי.

תכנון roadmap מוצר לא נועד לומר ״הנה מה שיש לי בראש, ואני רק שומר אתכם מיודעים״, אלא להביא את הצוותים לשיחות שבהן מעורבותם גדולה יותר. הובילו את נקודות המגע שלכם עם הצוותים המטפלים בלקוחות באמצעות שאלות כמו:

-אילו בעיות אתם חשים שהן דחופות? תוכלו להסביר מדוע אתם חשים כך?
-על אילו ראיות אתם מבססים זאת?
-מה לדעתכם תהיה ההשפעה של פעולה/חוסר פעולה בנוגע לפידבק הספציפי הזה?

הגדירו מטריצות להצלחה ו KPIs עבור היוזמות שבמפת המוצר

מהי הדרך הטובה ביותר לכמת את השפעת המטרות שיש להשיג והבעיות שיש לפתור בפרק הזמן הנתון? על ידי כך שתבטיחו שה-roadmap מחובר ל-KPIs מוגדרים היטב.

אחת מהשיטות הפופולריות המסייעות לצוותי המוצר להשיב לשאלות הללו היא OKRs (יעדים והישגי מפתח). OKRs הם מסגרת מעולה להצבת יעדים, משום שהם לוקחים חזון מסדר גבוה ופורטים אותו ליעדים ניתנים לניהול.
יעדי OKR תחומים בזמן, ניתן לפעול להשגתם והם מעוררי השראה, במובן זה שהם נותנים לצוות השראה להפשיל שרוולים ולפעול עצמאית להוצאת היעדים אל הפועל. הישגי מפתח, מן העבר השני, לוקחים את ההיבט האיכותני של היעדים והופכים אותו לאבני דרך ניתנות לכימות. לדוגמא:

יעד: לשלש את ממוצע הסשנים השבועיים במובייל עד לסוף פברואר.
הישגי מפתח:
KR1- בדיקת איכות QA לכל פונקציות המובייל
KR2- שיפור זמן הטעינה ב 40%
KR3- הוספת אינטגרציה חדשה לגרסת המובייל

כיצד לתעדף את Roadmap המוצר?

החלטות מוצר מעולות נובעות מהבנה עמוקה של צרכי המשתמש, ביחד עם הבנה שווה בעומקה של מה שניתן להשיג באמצעות המשאבים המצויים בידי החברה.

כאן נכנסת לתמונה מסגרת התעדוף במהלך שלב תכנון roadmap המוצר. התחילו בלשאול שאלות: אילו יוזמות יצרו את ההשפעה הגדולה ביותר? מהו הדבר הדחוף ביותר שיש לתת לו מענה? מהו טווח המשאבים שלנו (זמן, מאמץ, טכנולוגיה)? משם, המשיכו אל דרכים לכימות התשובות הללו, באופן שיאפשר לכם להשתמש בכך להחלטות תעדוף. בין היתר, ישנן שתי שיטות ציון משוקלל מומלצות שיכולות לסייע למדוד את ה-epics או הפיצ׳רים הפוטנציאליים מול מטרות המוצר:

RICE – ראשי תיבות של Reach, Impact, Confidence ו-Effort. זוהי שיטת ציון משוקלל לכימות הערך הפוטנציאלי של פיצ׳רים, רעיונות לפרויקטים ויוזמות. ציון RICE עוזר למנהלי מוצר לכמת את הערך המוערך של פיצ׳ר או רעיון לפרויקט באופן שיהיה קל לסווג אותו כאשר יגיע הזמן להחליט על סדר הביצוע. שון מקברייד, מפתח שותף לתעדוף RICE בתפקידו כמנהל מוצר ב-Intercom, מסביר בקישור זה מהי הדרך הטובה ביותר לשימוש בשיטת תעדוף זו.

Value vs. Effort – דרך פופולרית וקלה לתקשור להתחלת תעדוף רעיונות היא להשוות בין הערך שיושג מרעיון מול המאמץ שיידרש להשלמתו. על ידי שימוש בניקוד סטנדרטי מ-1 עד 5, מנהל מוצר או צוות מוצר יכול לקחת החלטות במהירות ובקלות. בקישור זה תוכלו למצוא פירוט של הגורמים המגדירים ערך ומאמץ.