4 מיתוסים נפוצים בניהול מוצר

קל להיתקע בין כל סבך הפרטים והמידע כשמבקשים לעשות צעדים ראשונים בעולם המוצר, והמיתוסים הרבים שאופפים את ניהול המוצר רק מוסיפים לבלבול.

קל להיתקע בין כל סבך הפרטים והמידע כשמבקשים לעשות צעדים ראשונים בעולם המוצר, והמיתוסים הרבים שאופפים את ניהול המוצר רק מוסיפים לבלבול. קחו פטיש, ובואו ננפץ כמה מיתוסים, כדי שתבינו טוב יותר אם ניהול מוצר נועד לכם.


מיתוס 1: מנהלי מוצר חייבים להיות בוגרי תואר בתחום מדעי המחשב

המיתוס הזה נובע מהתפיסה השגויה לפיה כל מי שעובד בתעשיית ההייטק חייב להיות בעל הבנה טכנולוגית עמוקה. אלא שכמו בכל תעשייה, הטכנולוגיה משגשגת על מצע מגוון של כוחות ושחקנים, כל אחד מהם בעל יכולות, חוויות וכישרונות אחרים. אפילו חברות הטכנולוגיה הבסיסיות ביותר יזדקקו לאגף משאבי אנוש, לצוות שיווק, למעצבים גראפיים ולמעצבי UX/UI. כל אלה תפקידים שדורשים, לכל היותר, עניין בטכנולוגיה, אך מובן שלא הבנה עמוקה של ידע מעשי בבניית אפליקציה.

ובכל זאת, רבים נמנעים מקריירת ניהול המוצר שעליה הם חולמים, רק משום שאין באמתחתם תואר בתחום מדעי המחשב. מיתוס זה הוא ככל הנראה השכיח ביותר בתחום, אולי משום שבכל זאת יש בו גרעין של אמת. בואו נסתכל לעובדות בעיניים:

תואר מסוג זה אינו דרוש לכל תפקידי ניהול המוצר, משום שהתפקידים ותחומי האחריות בענף ניהול המוצר אינם כוללים בניית דברים בפועל.

למנהלי מוצר רבים יש רקע במדעי המחשב. עבור אנשים שתמיד התעניינו בטכנולוגיה ובפיתוח תוכנה, תואר במדעי המחשב הוא המסלול הטבעי. לכן, ישנם כיום מנהלי מוצר רבים עם רקע במדעי המחשב, אשר בשלב מאוחר יותר עשו את המעבר לתפקיד האופנתי שהופיע על בימת הטק.

רקע במדעי המחשב שימושי עבור מנהלי מוצר. ככל שתדעו יותר אודות הטכנולוגיה שעליה אתם עובדים, הדבר יסייע לכם לקחת החלטות מודעות, לתקשר ביעילות רבה יותר עם הצוות הטכנולוגי, ואפילו להתקדם אל תפקיד מנהל מוצר טכני.

ומה אם אין לי תואר במדעי המחשב?

ללא ספק תוכלו עדיין לעבוד בתחום! כמה מאנשי המקצוע המצליחים והמוערכים ביותר בענף מעולם לא למדו לתואר במדעי המחשב. אחרי הכל, תכנית העבודה של המוצר אינה נכתבת בקוד…

מי שאין לו ביד תואר במדעי המחשב, פשוט מחפש אחר תפקידי מוצר שאינם דורשים כזה. פירוש הדבר הוא הימנעות מכל מודעת דרושים שכותרתה כוללת את המילה ״טכני״, וככלל אצבע – גם כל מודעה בתחום שפורסמה מטעם Apple או Google. אם אתם מצויים ממש בתחילת הדרך, חפשו תפקידים בחברות קטנות ובסטארט-אפים, שם יעריכו יותר את כישוריכם הלא-טכניים.

אם תבקשו להגדיל את הידע שלכם במדעי המחשב או בקוד, ישנו מגוון עצום של קורסים שתוכלו ללמוד בזמנכם הפנוי. למידה היא השקעה לטווח ארוך עם מחשבה קדימה, ושווה להקצות זמן לכך, אפילו אם לא מדובר ברכישת תואר רשמי.

מיתוס 2: מנהלי מוצר הם מנכ״לים של המוצר שלהם

בעבר, כשתחום ניהול המוצר היה יחסית חדש בשטח, המונח אכן היה פופולרי מאוד, משום שאיש עוד לא ידע כיצד להסביר במדויק את מהות התפקיד. הכוונה בשימוש במונח ״מנכ״ל״ הייתה שמנהלי מוצר הם אנשי החזון המפקחים על צוותים רבים ויש להם ראייה שסוקרת את התפתחות המוצר בכללותה.

אלא שבתפקיד המנכ״ל יש רכיב חשוב שלמנהל המוצר אין כל נגיעה אליו: סמכות. מנהל מוצר מתחיל אינו אחראי בשום צורה על גיוס ופיטור חברי צוות ואין לו את הכוח להקצות משאבים או להחליט על הכיוון בו תפנה החברה.

כל אדם הפועל בתחום המוצר יסכים שהמיומנות רבת הערך ביותר עבור מנהל מוצר היא היכולת ״להשפיע ללא סמכות״, היות ומנהל מוצר צריך לומר לחברי הצוות מה לעשות, מבלי שיש לו את הסמכות לכפות עליהם את רעיונותיו.

אז איך משפיעים ללא סמכות…?

אמרה ידועה בקרב מנהלי מוצר היא טוויסט מחוכם על משפט ידוע של ״ספיידרמן״: ״לאחריות גדולה לא נלווה שום כוח״… מעשית, נראה שהדרך הטובה ביותר להשפיע ללא סמכות היא על ידי הנמקה מוצלחת של מה שעומד מאחורי ההנחיות וגיבוי כל החלטה בנתונים. ללא נתונים, מנהל המוצר הוא רק אדם עם דעה. מנהל מוצר מתחיל חסר את המוניטין והאמון הנדרשים להובלת צוות, אך למרבה המזל אנשים בוטחים בידע, ומספרים מדברים בעד עצמם.

מיתוס 3: עבודתו של מנהל המוצר מסתיימת עם השקת המוצר

הייתם מתים… או במילים אחרות: מיתוס מוחלט. לאחר ההשקה, צוות המוצר מתחיל לאסוף את המשובים המתקבלים אודות המוצר ששוחרר, יהא זה מוצר בר-קיימא מינימלי (MVP) או האיטרציה ה-200 שלו… לא רק שאסטרטגיית המוצר אינה מסתיימת ברגע שהוא עובר לידי הלקוח, אלא שרבים יטענו שבשלב הזה רק מתחילה עבודתו האמיתית של בעל המוצר!

אז מה מנהלי מוצר עושים אחרי ההשקה?

מנהלי מוצר מצליחים נסמכים הן על יכולתם לאסוף משוב ממשתמשים והן על הידע כיצד לפעול לאורו, והם נדרשים לאזן בין ידיעה מה המשתמש רוצה לבין מה שהוא צריך.

בשלב זה, מנהל מוצר ינפה את הפידבקים על מנת להבין מה בעצם הלקוח אומר, ויבחן את הנתונים שיצביעו על התנהלות המשתמש בפועל. לאחר מכן הוא יציג תובנות בנוגע לדרכים לשיפור המוצר ויחל בתכנון מפת הדרכים אל עבר גרסת המוצר הבאה.

אחריות נוספת המצויה בידי מנהל המוצר היא לשקף את טיב עבודת הצוות המשותפת בספרינט האחרון. עליו להתבונן בתוצאות ולהתמקד בתקשורת ובמהלך העבודה, על מנת למצוא מקומות שבהם יש ״כיסים״ מבודדים וצווארי בקבוק, ולהימנע מהם בשלב הבא של מחזור חיי המוצר.

מיתוס 4: ניהול מוצר זהה בכל חברה

ניהול מוצר רחוק מלהיות דבר מה סטטי ובלתי משתנה. אדרבא – כל חברה, וכל מוצר בתוך חברה, זקוקים לדברים שונים ממנהל המוצר. מספר גורמים יכולים להשפיע על תפקוד ניהול המוצר בתוך חברה:

גודל החברה: בסטארט-אפ קטן מנהל המוצר עשוי להיות היחיד בתפקידו, בעוד שבענקיות כמו Facebook ו-Google הוא יהיה אחד מני רבי, בתוך מבנה היררכי שכולל מנהלי מוצר בכירים, מנהלי מוצר קבוצתיים, דירקטורי מוצר ועוד.

התעשייה: ישנן תעשיות, כמו תעשיית אבטחת הסייבר והפינטק, שהן בעלות דרישות ייחודיות שמנהלי מוצר בתעשיות אחרות אינם חווים בעבודתם.

תרבות החברה:  יש חברות המאופיינות בשיתוף פעולה וצוות פיתוח בעל חירויות של ארגון עצמי, בעוד שבחברות אחרות, מסורתיות יותר, המטרות ולוחות הזמנים יוכתבו מהחלונות הגבוהים.


ובכל זאת, ישנן כמה דוגמות ניהול מוצר שנשמרות בכל קונסטלציה: מנהלי מוצר חייבים תמיד להסתמך על נתונים ולהתמקד בלקוח. הדבר מהווה חדשות נהדרות: אם בבסיס אתם בעלי כל המיומנויות הנדרשות ותשוקה לניהול מוצר – יש שם בחוץ משרה שתפורה עבורכם. אם העיניים שלכם בורקות כשמוזכר צמד המילים ״ניהול מוצר״, עזבו את המיתוסים שזה עתה ניפצנו וצאו אל הדרך.


    שם מלא

    טלפון

    אימייל

    נושא

    תקציב






    איך לבנות מוצרים טובים יותר?

    קורה שאתם שואלים את עצמכם, בעבודה או בחיים האישיים אם אתם באמת עובדים על הדבר הנכון, או החשוב ביותר?

    קורה שאתם שואלים את עצמכם, בעבודה או בחיים האישיים אם אתם באמת עובדים על הדבר הנכון, או החשוב ביותר? אם אפילו בתקופה ההפכפכה שאנו חיים בה, עם שגרת העבודה המופרת, אתם עדיין מוצאים שהשאלה הזו מטרטרת לכם במוח, וגם ההפך – אם היא כלל לא עוברת לכם בראש – המאמר הזה הוא בשבילכם.


    רבים מאיתנו עושים ים של דברים במקביל ומנסים לרצות את כולם. התוצאה: פיזור האנרגיה בצורה שאינה מביאה לשום התקדמות משמעותית או מספקת באף אחד ממיליון העיסוקים שלנו.

    מהזווית של תחום המוצר, ספרו של גרג מקיואן Essentialism: The Disciplined Pursuit of Less עשוי להועיל רבות לעוסקים בענף, כמו גם לכל מי ששואף למקסם את תרומתו לעבודתו ולחייו. אם לסכם את הספר במשפט אחד – ״Less is more״, ואם יש הצהרה אחת שמנהלי מוצר צריכים לחיות לאורה היא בדיוק זו. מנהלי מוצר יכולים ללמוד רבות כיצד לבנות מוצרים טובים יותר באמצעות שיטות לתעדוף בחיינו האישיים.

    מהותנות, על רגל אחת

    מהותנות היא גישה לקביעת המקום בו נמצא הערך הגבוה ביותר, ולאחר מכן הוצאה אל הפועל של דרך להשגתו, על חשבון פעילויות רבות אחרות. במילים אחרות, המהותן הוא אדם שמרבה לומר ״לא״.

    המהותן אינו שואף ״לעשות כמה שיותר״ אלא לעשות את הדברים הנכונים. לא קצת מזכיר לכם תעדוף יומיומי בעבודתם של מנהלי מוצר…?

    גישת המהותן היא ״לעבוד רק על כמה דברים שחשובים באמת״. מי שיצליח לבחור אותם בקפידה, הן בחייו והן בתהליך ניהול המוצר, יוכל לבצע זינוקים משמעותיים קדימה. מלבד זאת, חיים כאלה רוויים בתחושת שליטה ומשמעות.

    איפה זה פוגש מנהלי מוצר?

    הדימיון בין גישתו של ה״לא מהותן״ לניהול מוצר שאינו אפקטיבי. הנה כמה דפוסים שעשויים לייצג חשיבה לא-מהותנית בניהול מוצר: 

    ״הכל חשוב״ – מנהל מוצר לא-מהותן ינסה להיות הכל עבור כולם: הוא יאבק כדי שהכל יסתדר כפי שהוא רוצה וירגיש שהוא אחראי לכל, שיש לו את התשובות לכל השאלות וששום החלטה אינה יכולה להילקח מבלי להתחשב בדעתו. מהו תקציב הפרויקט?

    ״עוד״ – מנהל מוצר לא-מהותן יתקמד ב״יותר״, דבר ריאקטיבי ונטול משמעת: יותר פיצ׳רים מהמתחרה, למשל, ויותר ״כן״ אוטומטי מבלי לחשוב לעומק ומתוך גישה של ״מה כבר יכול לקרות אם נסכים להוסיף עוד סיפור משתמש אחד?״.

    ״האם אנחנו עובדים על הדברים הנכונים?״ פעמים רבות מנהל מוצר לא-מהותן יאבד שליטה, משום שהוא מעמיס  על עצמו יותר מדי. לכן, הוא יאבד את הביטחון בנוגע לשאלה אם ייתכן והוא עובד על הדבר הלא נכון. התוצאה הבלתי נמנעת תהיה תחושת הצפה וחוסר שביעות רצון.

    אם משהו מאלה נשמע לכם מוכר – זה בסדר, כולנו נופלים אל תוך המלכודות הללו מפעם לפעם. אלה מאתנו שעוסקים בבניית מוצרים יפגינו או ירגישו בשלב זה או אחר דפוסים כאלה, ועדיין – ישנן כיום דרכי חשיבה וארגון שנועדו למנוע הגעה לנקודה הזו. אחרי הכל, כולנו משוועים לתחושת תכלית, נוחות וסיפוק מהעבודה שאנו עושים.

    דפוס החשיבה של מנהל מוצר

    תנו מקום לחשיבה

    מרבית מנהלי המוצר מעבירים את ימיהם בפגישות ב״זום״, בשיחות טלפון, בחלופת מיילים, בכתיבת סיפורים, בהפרעות ב-Slack וכן הלאה. עם המעבר לעבודה מהבית, קיבלנו את ההזדמנות ליצור לעצמנו חלקים ביום שאותם נוכל להקדיש לחשיבה אסטרטגית ויצירתית, בלי כל זמזומי הרקע הללו.

    מהותן מקדיש זמן בכל יום לתובנות ולחשיבה, במקום לכבות שריפות ללא הרף. את התהליך הזה ניתן ליישם במרחב העבודה שלנו. רבים מאיתנו עובדים מהבית, ומכיוון שסביר להניח שמשך לפחות שליש מהיום אתם מקדישים לעבודה, יש חשיבות גדולה לנוחיות שתרגישו בסביבת העבודה שלכם, ולהשראה והיצירתיות שהיא מאפשרת לכם. הפסקה יומית מחוץ לבית – להליכה, לריצה או אפילו לסיבוב קצר בחצר האחורית – יכולה להיות נהדרת לעיבוד שלבי העבודה הבאים.

    הגדירו את תכלית המוצר שלכם

    מתי היתה הפעם האחרונה בה חשבתם על מטרת המוצר ועל המשימה בכללותה, על יעדי והישגי המפתח (ה-OKRs), על מה שמבדיל את המוצר שלכם מאלה של המתחרים או על מה שבו המוצר שלכם הכי טוב? עם התנודות הכלכליות המשמעותיות שהעולם חווה, כבר לא ניתן לקחת כמובן מאליו שחזון ומטרת המוצר נכונים לימינו ושצריך להיצמד אליהם.

    עכשיו זוהי נקודת הזמן הנכונה לחשוב מחדש על הדברים הללו. מה שתחליטו כעת יקבע אילו יוזמות הן החשובות ביותר להמשך העבודה.

    הטמיעו מינימום מוצר

    הגישה ההפוכה ל״הכל חשוב״. ״המוצר היישומי המינימלי״ המספק ערך ללקוח הוא הפילוסופיה לאמץ כרגע.

    עצרו ואמרו “לא”

    מנהל מוצר לא-מהותן תמיד יאמר בסוף ״כן״, בעוד שמנהל מוצר מהותן יאמר המון ״לא״ ויתרכז במעט החיוני. מנהלי מוצר יצטרכו לנקוט בגישה כזו באופן אמפתי ומגובה בהסברים מנומקים בנוגע ל״לא״ (או ל״עדיין לא״…).

    לא מדובר רק בתשובות שליליות לבקשות לפיצ׳רים, אלא גם בחוסר התחייבות לפרויקטים והחלטות שאינם מובילים למטרה. זאת ועוד, ״לא״ מוצדק היטב רק יוסיף למנהל המוצר כבוד בקרב עמיתיו, בעלי העניין והלקוחות. מנהל מוצר מעולה יסביר לכל הצדדים את שקלול התמורות – מה הם יקבלו ועל מה הם יוותרו בכל דרך בה יבחרו.

    אם בעתודת המוצר ישנם פריטי שמנהל המוצר מבין שהוא לא יצליח להגיע אליהם ב-6 חודשים הקרובים, זה כנראה סימן לכך שהוא לוקח על עצמו יותר מדי התחייבויות. אותו הדבר תקף לריבוי ישיבות – תנו לכך את הדעת והנדסו בצורה אחרת את השבוע שלאחר מכן. לא צריך את כולן!


    מה לקחת אתכם לדרך?

    סקירה זו היא קצה הקרחון של מה שצוותי מוצר ויזמים יכולים לקחת איתם מהמנטליות המהותנית אל תוך היומיום שלהם. הצמדות לעקרונות אלו והטמעתם בדפוסי החשיבה – ומשם בעבודה השוטפת – תאתגר את המשפט המושמע-יתר-על-המידה ״אין מספיק זמן״. רתמו לצדכם את המהותנות, ובכך תזכו שוב בזמן היקר שאותו תקדישו למה שחשוב באמת – יצירת מוצרים טובים יותר.


    איך לשכור את מעצב ה UX שאתם צריכים?

    הגיע הזמן להוסיף אל הצוות מעצב חווית משתמש? המאמר הנוכחי נועד להציג בפניכם את האלמנטים שאותם תהיו חייבים לקחת בחשבון בבחירת איש המקצוע.

    הגיע הזמן להוסיף אל הצוות מעצב חווית משתמש? המאמר הנוכחי נועד להציג בפניכם את האלמנטים שאותם תהיו חייבים לקחת בחשבון בבחירת איש המקצוע. מעצב UX יכול לסייע לכם להוציא אל השוק מוצר טוב יותר, ולעזור בתהליך התאמת הפי׳צרים למשתמשי הקצה. 


    אלא שלא תמיד קל למצוא את אנשי הצוות המדויקים לנו. במקרה של מעצב UX, כדאי להתחיל מהשוואה בין המועמדים, על בסיס רשימת שאלות מדוקדקת שתכינו מראש לראיונות, כמו גם מהבנה של הציפיות שלכם, או – מה, בעצם, אתם רוצים להשיג באמצעות צירוף המעצב החדש אל הצוות?

    5 צעדים התחלתיים:

    הגדירו את טווח הפרויקט שעל הפרק

    הציבו יעדים ולוחות זמנים

    מצאו מעצבי UX מוסמכים

    בחנו את הפורטפוליו של כל אחד מהם

    קבעו ראיונות, להתרשמות פנים אל פנים

    נתחיל מלדבר על ציפיות: הציפיות חייבות להיות ריאליסטיות, ותפקיד מעצב ה-UX חייב להיות מובן ומוגדר. תחום ה-UX הוא מצע פורה ללא מעט אי-הבנות, בעיקר מבחינה משום שרבים מניחים שהוא מתמקד רק ב-UI, כלומר בממשק משתמש. אמת, UX מכסה גם UI, אבל התחום רחב בהרבה וכולל גם אחריות הנוגעת לשרטוט מסכים, בניית אבטיפוס, ניתוחי לקוח, בדיקות, הוצאה אל הפועל ואנליטיקס. אחרי שמבינים את תחומי האחריות של המעצב ומה הוא מביא עמו אל הצוות, אפשר להתחיל לעקוב אחר הצעדים הבאים בבחירת איש ה-UX שיגויס.

    1. הגדרת טווח הפרויקט

    התחילו משרטוט צרכי הפרויקט. הגדירו את הטווח שלו ו-ודאו שהוא מובן לכל הנפשות הפועלות. על הטווח לכלול את הגדרת הבעיה שאתם מבקשים לפתור ואת התוצאה המיוחלת. כאשר יחלו הראיונות, המועמדים עשויים לשאול אתכם את השאלות הבאות, על מנת להבין בעצמם את טווח הפרויקט:

    מהו סוג האפליקציה או המוצר שעל הפרק?
    מהו תקציב הפרויקט?
    מיהו קהל היעד שלכם?
    באיזה סוג תכנים יעשה הפרויקט שימוש?

    אם תענו לעצמם על השאלות הללו מבעוד מועד, תוכלו לספק לעצמכם תמונה בהירה יותר של היעד והדרכים להשיגו.

    המטרה של מסמך Wireframe משתנה בהתאם ליוצרים ולמשתמשים שלו, הוא מאין דרך להעביר את המידע, החזון ומטרת המוצר.

    2. הצבת יעדים ולוח זמנים

    עוד דבר שייתכן ומועמדים לתפקיד יבקשו לדעת הוא מהם יעדי ולוחות הזמנים של הפרויקט. לו״ז מוגבל מדי או יעדים מעולם הפנטסיות עלולים למנוע מכם להשיג את התוצאות המקוות. לרוב, יעדים עבור עיצוב UX מתמקדים במדדים ספציפיים, למשל מכירות, דירוג שביעות רצון הלקוח והשתתפות המשתמשים. יעדים מדידים יסייעו להערכת ה-ROI (החזר ההשקעה) של הפרויקט, ונוסף על כל אלה תצטרכו לספק רשימת מטרות ספציפית לתהליך עיצוב ה-UX.

    דוגמאות ליעדים נפוצים לעיצוב מוצר הן מענה לצרכי המשתמשים, בניית ממשקים קלים לניווט, שימור UX עקבי במעבר בין פלטפורמות ובחינת השמישות באמצעות משתמשים אמיתיים. מטרות אלה מתוות למעצבי UX את הדרך, כדי שלא ישקיעו מאמץ בכיוונים עקרים. למשל, מעצב שיידע שמצופה ממנו לענות על צרכי המשתמש, יצטרך אולי לבצע מחקר משתמש נרחב.

    גם ממשק פשוט לניווט וקונסיסטנטיות בין-ממשקית הם מטרות שכיחות, ועדיין – אם לא יוגדרו במפורש, לא תוכלו לצפת מהמעצב להתמקד בהן. בחינת שימושיות, לעומת זאת, אינה מטרה של ממש, אבל היא מספקת דרך לקביעה עם עיצוב ה-UX פוגש יעדים אחרים. בכל שלב בתהליך, המעצב יכול לבדוק את האפליקציה באמצעות משתמשים אמיתיים, כדי להבטיח שהיא עונה על הצרכים שהוגדרו.

    3. מציאת מעצבי UX בעלי הכשרה מתאימה

    אחרי הגדרת טווח הפרויקט וקביעת היעדים, מגיע הרגע להפשיל שרוולים ולהתחיל לחפש מעצב UX, או לפנות לסוכנות עיצוב. ישנם אתרים שונים בארץ ובעולם שיכולים לצמצם את החיפוש ולהציג בפניכם תיקי עבודות של מעצבים שונים. מלבד זאת, מאתרים כמו Behance תוכלו לשאוב השראה בנוגע לסוג העיצוב שיתאים לפרויקט .

    חיפשתם, הסתכלתם והתרשמתם. בשלב הבא יש לגבש רשימת מועמדים, הכוללת פרטי התקשרות בסיסיים וכתובות אתרים. בהכנת הרשימה בצעו מחקר רקע על כל מועמד – הדבר מצריך רק חיפוש פשוט בגוגל, בפרופילים ברשתות החברתיות ובסקירות ודירוגים ברשת. תוכלו למצוא משובים מלקוחות שיעזרו לכם לגבש דעה כללית על התאמת המועמד לתפקיד.

    4. בחינת הפרוטופוליו של המועמדים

    בחינת הפרויקטים שביצע המועמד בעבר תעזור לכם לסנן ולצמצם את הרשימה שגיבשתם. מועמדים שכבר עבדו על פרויקטים דומים עשויים להתאים יותר לפרויקט שעבורו אתם מראיינים. ואולם, גם אם מצאתם ברשת מידע על פרויקטים שבוצעו על ידי המועמד, חשוב לשאול אותו לגביהם גם במהלך הריאיון.

    5. קדימה, לראיין!

    עם כל הכבוד לחיפושים בגוגל, אין כמו התרשמות פנים אל פנים. תוך כדי התהליך, יש לתקשר עם כל בעלי התפקידים בצוות עיצוב ה-UX ולשאול שאלות הנוגעות לתפקיד המועמד. הצגת שאלות טכניות ספציפיות ורלוונטיות בראיון היא בעלת חשיבות גבוהה.

    מתקשים למצוא שאלות מתאימות? הנה כמה טיפים:

    ראיון עם מעצב UX בכיר – פעמים רבות הריאיון ינותב ללוגיסטיקה של הפרויקט, למשל לוחות זמנים, דרישות וזמינות. שאלות רלוונטיות יהיו, למשל, ״האם עבדת על פרויקטים דומים בעבר?״, ״כיצד הצוות שלך מתקשר?״, ״מה רמת הזמינות שלך?״ ובקשה לסקור בכלליות את תהליך עבודתו.

    מוביל עיצוב – כדאי להתמקד בשאלות על פרטי הפרויקט, כולל הכלים ומהלך העבודה שאפיינו עבודות קודמות שהוביל, ושאלות טכניות שיתנו מושג על הניסיון והידע של המועמד. אפשר, לדוגמה, לשאול ״מהו אתגר ה-UX הגדול ביותר שניצבת מולו?״, ״כיצד אתה מטמיע עיצוב UX אוניברסלי?״, ״איך תשפר את עיצוב ה-UX של המוצר שלנו?״ ולבקש דוגמאות של עבודות שביצע בעבר. בקשת דוגמאות מקובלת בתהליך הריאיון, אך חשוב לא פחות ללמוד על שיטות, אסטרטגיות וטכניקות העבודה של המועמד.


    לגיוס מעצב ה-UX הנכון יש חשיבות גדולה, שכן עיצוב ה-UX משפיע ישירות על הצלחת האפליקציה או התוכנה. בכדי למצוא את המועמד המתאים ביותר למשרה, הצעדים הראשונים הם קביעת הצרכים והגדרת טווח הפרויקט ומטרותיו. המסגרת המוצעת במאמר זה נועדה להפוך את התהליך ליעיל ולכזה שיסתכם בגיוס מוצלח, שייקח את המוצר קדימה.


    כל מה שרציתם לדעת על Wireframing

    מה זה Wireframing? אם יש לכם עניין כלשהו בעולם עיצוב UX, סביר להניח ששמעתם את המושג. Wireframe הוא…

    מה זה Wireframing? אם יש לכם עניין כלשהו בעולם עיצוב UX, סביר להניח ששמעתם את המושג. Wireframe הוא השלב הראשון והמכריע בתהליך עיצוב ופיתוח של כל מוצר דיגיטלי.


    נתחיל מההתחלה, מה זה Wireframing?

    Wireframe או מסמך אפיון הוא פריסת התבניות של מוצר דיגיטלי המדגים אילו רכיבי ממשק יהיו בדף. השימוש בו נפוץ בתחילת עיצוב ופיתוח כל פרויקט (אתר / אפליקציה / מערכת) והוא מתאר את פריסת התוכן ופונקציונליות המסך אשר לוקח בחשבון את צרכי המשתמש ומסע המשתמש.

    ארגונים וחברות סטארט אפ אשר מנהלות פרויקטים בצורה שיתופית ואיטרטיבית על פי אסטרטגיית Agile, צריכות להשקיע זמן ומחשבה בכתיבת Wireframe מפורט ואיכותי. עבור ארגונים וחברות כאלו מסמך ה Wireframe משחק תפקיד משמעותי בגיבוש הצוות, הבנת הפרויקט ופתרון בעיות.

    איזה מידע מכיל מסמך ה Wireframing

    מסמך Wireframing מקביל לתוכניות ושרטוטי בנייה, הוא קובע את הדרך לבניית המוצר כולו, בין אם מבחינה ויזואלית ובין מבחינה מבנית.
    מסמך זה כולל בתוכו את החלקים הבאים:

    מבנה: איך המסכים השונים באפליקציה משתלבים יחד?
    היררכית המידע: איך המידע מסודר ומוצג יחד
    פונקציונליות: איך ממשק המוצר יעבוד?
    התנהגות: איך משתמשים יצרו אינטראקציה עם המוצר? ואיך המוצר יגיב בהתאם לאינטראקציות שונות?
    תוכן: עוזר לנו לראות איזה סוג תוכן נמצא בכל מסך / עמוד במוצר

    המטרה של מסמך Wireframe משתנה בהתאם ליוצרים ולמשתמשים שלו, הוא מאין דרך להעביר את המידע, החזון ומטרת המוצר.

    מי משתמש במסמך Wireframing?

    מעצבי UX, אנימטורים, מאפיינים, מעצבים גרפיים, מפתחים, אנליסטים, מנהלי פרויקטים ולקוחות ועוד ועוד.
    כל מי שלוקח חלק ביצירת מוצר משלב הרעיון, הניהול, העיצוב, הפיתוח והניתוח צריכים לקחת חלק בתהליך האפיון, באמצעותו יוכלו ללמוד מידע רב אודות המוצר.

    כעת, שלמדנו מה החשיבות של Wireframing, איזה מידע הוא כולל ומי משתמש בו.
    נציג מספר עקרונות שיעזרו בבניית Wireframing מקצועי שיהווה בסיס טוב ואיכותי לפרויקט כולו.

    עקרונות ה Wireframing

    התחילו עם המשתמשים ולמדו את הצרכים שלהם

    השלב הראשון והחשוב ביותר הוא המשתמשים, חקרו והבינו מי צפויים להשתמש במוצר ואיך הם יעשו זאת.
    בשלב זה, אנו מזהים את צרכי המשתמשים בשוק, עלינו לאפיין ולעצב את המוצר סביב הצרכים של הלקוחות ובהתאם ל Userflows השונים.

    עלינו לייצר תחושת אמפתיה עבור המשתמשים, הבעיה של המשתמש היא גם הבעיה שלנו ואנחנו הגורם העיקרי שיפתח עבורו את הפתרון לבעיה.

    שאלו את השאלות הנכונות

    תכנון מוצר מוצלח מתבסס על תוכנית, שאותה יש לבנות על פי מספר שאלות שיש לענות עליהן לפני תחילת תהליך האפיון. הנה כמה דוגמאות לשאלות כאלו:

    מי הם הפרסונות/המשתמשים העיקריים שלנו?
    מה הם הרצונות והשאיפות של המשתמשים?
    הגדרת תסרטי שימוש של המשתמשים
    מה הם השאיפות המקצועיות של המשתמשים?
    אילו דפוסי עיצוב או מוצר קיימים בשוק עבור המשתמשים שלך?
    מה הם הפערים במוצרים הקיימים בשוק?
    מה הם האילוצים שלך (כלומר זמן, משאבים, כסף, כישורים)?

    הגדירו ציפיות, לא רק יעדים

    מה הם השלבים בתהליך העיצוב? איזה גורמים מעורבים בכל שלב? מה הוא הדד ליין לכל שלב ושלב? מה היא רמת הנאמנות הנחוצה לתקשורת ראויה? וכו’.
    חשבו והגדירו מהן הציפיות שלכם מכל חבר צוות המעורב במוצר, הגדרת ציפיות מכל גורם בצוות בנפרד יעזור בעמידה ביעדים של הצוות כולו.

    לכל דבר יש משמעות

    Wireframing, אב טיפוס, איורים ושרטוטי המוצר הם שיטת התקשורת בעולם המוצר.
    לכל חלק באיפיון, כל פיסת טקסט, צבע, צל, צורה ותמונה יש משמעות, הן המילים בשפת המוצר.

    שמרו על עקביות, לא אחידות

    כאשר מעצבים מוצר דיגיטלי, עלינו לשמור על אותה שפת עיצוב בתבניות השונות, על מנת ליצור אינטראקציה עם המשתמשים ולעזור להם להכיר את המוצר שלנו.
    כל אינטראקציה ותרחיש שימוש הוא שונה מהאחר ויש להתייחס אליו ולהגדיר עבורו כללים ברורים, מה שמאחד ביניהם הוא הגישה העקבית בשפה העיצובית, מה שיגרום למשתמשים להבין איך המוצר עובד בציפייה שיהפכו נאמנים אליו.

    שילוב תמונות וטקסט ב Wireframing

    במידת האפשר, מומלץ לשלב את הטקסט והתמונות ב Wireframing על אף שרוב המעצבים בוחרים להסתפק בהערכה גסה. בעיה נפוצה בתהליך האפיון היא בחירת אורך הטקסט כך שיתאים למראה הכללי וההרגשה של התבנית ולא בהתאם לאורך וגודל הטקסט שיהיה בפועל.
    עלינו לנסות ולשלב תכנים ותמונות אמיתיים, כלי מומלץ לכך הוא “Lorem Ipsum” אשר עוזר בהזנת תוכן פיקטיבי בהתאם לאורך הטקסט הצפוי.

    התחילו בקטן

    הדרך הטובה ביותר לתכנן מוצר הוא להתחיל במשהו קטן ולפתח אותו במהירות תוך ביצוע איטרציה רחבה, בעזרת איטרציה אנו הופכים כל כישלון קטן לשיעור.

    עיצוב Low-fidelity, גישה אשר טוענת שעל מנת לכתוב מסמך Wireframing עלינו להתחיל “בקטן” וכל פעם להוסיף עוד תכונה ועוד פונקציה, עד שנגיע למוצר המוגמר. גישה זו עוזרת לנו ולצוות שלנו לבחון פתרונות פוטנציאליים רבים, לפני שנקבל החלטה על פתרון אחד, הדרך הטובה ביותר להחליט איזה פתרון ישרת אותנו בצורה הטובה ביותר היא לבחון ולחקור אותם- לראות, לגעת ולהרגיש אותם.
    מעצבים חסרי ניסיון נוטים לבחור בפתרון הראשון שעולה על דעתם ולאמץ אותו עד לסוף תכנון המוצר, אך זאת יכולה להיות טעות. מעצבים מנוסים אשר בוחנים לעומק את הפתרונות השונים, יקבלו החלטה טובות יותר.

    כל חלק ב Wireframing משפיע על הפיתוח

    כאשר אנו חושבים על עיצוב, עלינו להתחשב גם בתהליך הפיתוח, כל אנימציה, תיבה, מודול, תמונה ומפה יצטרכו לעבור קידוד.
    בתור מעצבים ומאפיינים, לפעמים הפתרונות שלנו מורכבים ולא מתחשבים במשאבים אשר יידרשו על מנת לפתח אותם. לכל פרויקט יש מגבלות תקציביות, זמן ומשאבים ועלינו להפנים שכל אלמנט שנוסיף ל Wireframing, אפילו הקטן ביותר, ישפיע על תהליך הפיתוח.
    בעולם האפיון והעיצוב אין שינוי קטן ולפעמים עלינו להתפשר על ההחלטות שאנו לוקחים.

    Wireframing הוא לא תוצר מוגמר, הוא קונספט

    המטרה של שרטוט, פרוטוטייפ ו Wireframing הוא לספק קונספטים עבור מוצרים, לא תוצר מוגמר.
    צוות המוצר נושא עיניו אל עבר האפיון בתקווה שיספק את רמת הפירוט בנוגע למה עליהם לעשות על מנת לבנות מוצר איכותי ובמהירות. במקרים רבים, תהליך האפיון יכול להיות שרטוט על גבי נייר אשר יספק את הפתרון לבעיה הקיימת ובמקרים אחרים הוא יהיה תהליך ארוך ומורכב אשר יהיה על גבי תוכנת Wireframing.


    לסיכום, מסמך ה Wireframing שלנו יהווה מדריך ויזואלי לתהליך בניית המוצר כולו, אין התייחסות לעיצוב ותחושה החזותית בשלב זה. הדבר החשוב במסמך זה הוא הצגת תוכן המוצר ותכונותיו השונות באופן שיהיה ברור למשתמשים שהגדרנו.

    המשימה שלנו היא להקל על המשתמשים בהשגת המטרות שלהם. על ידי הצגת מידע בצורה אשר תואמת בין המטרות העסקיות של הארגון/ החברה לבין צרכי המשתמשים.
    הרבה ארגונים יוצרים פרוטוטייפ של המוצר בהתבסס על ה wireframs וכך בודקים את השימושיות שלו כבר בשלב המקדים לתהליך העיצובי והפיתוחי.


    כלי Prototyping למעצבי UX/UI

    ריכזנו עבורכם את כלי ה App Prototyping המובילים בשוק עבור יזמים, מעצבי ux/ui, מנהלי מוצר על מנת ליצור…

    ריכזנו עבורכם את כלי ה App Prototyping המובילים בשוק עבור יזמים, מעצבי ux/ui, מנהלי מוצר על מנת ליצור את הפרוטוטייפ שלכם בקלות ובמהירות.


    תהליך העיצוב מחייב אותנו לעבוד על פי דרישות הלקוח, אך בפועל, פעמים רבות המעצב לא מבין לעומק את דרישותיו, דבר הגורר סדרה של טלפונים, הודעות, מיילים ופגישות.
    ניתן לעקוף את התהליך הארוך והמייגע הזה באמצעות כלי אחד פשוט- Prototyping.


    “ If a picture is worth a thousand words, a prototype is worth a 1,000 meetings”


    כלי אב טיפוס תורמים בשיתוף פעולה טוב יותר בין מעצבים ולקוחות, כאשר עובדים עם אב טיפוס אין בלבול ואין נקודות מבט סותרות. הלקוחות מקבלים סקירה ויזואלית מלאה על מה שהמוצר יעשה בפועל.
    בנוסף, הוא מאחד את צוות המוצר ויוצר הבנה, מאפשר בחינת אפשרויות וחסמים אשר יעלו רק כאשר בונים ובודקים משהו. בסופו של יום, כלי Prototype משמש כפלטפורמה ליצירתיות וניסויים עבור צוות המוצר.

    היתרון הגדול ביותר הוא הסיכון, ככל שנכשל מהר יותר, כך נלמד מהר יותר.
    האב טיפוס הוא סוג של “נחיתה רכה” במקרה של כישלון, עדיין יש את האופציה לבחון, לאמת ולתקן בעיות.

    מה היתרונות בשימוש ב Prototyping ?

    הדרך הטובה ביותר להניע את מעורבות הלקוחות היא באמצעות חווית משתמש, שימוש ב Wireframe ומוק אפ עוזר לנו בתכנון המוצר, אך המעורבות האמיתית וקבלת פידבק איכותי מלקוחות יכול לקרות רק באמצעות אב טיפוס.

    יש קשר חזק בין חווית משתמש למיתוג, לעיתים קרובות מומלץ להשתמש באב טיפוס על מנת להראות ללקוחות איטרציות שונות של המוצר שלהם. זה מאפשר למעצבי UX/UI לייצר הוכחת קונספט עבור עיצוב ובכך להדק את הקשרים עם הלקוחות.

    איך לבחור את כלי ה Prototype המתאים עבורכם?

    בחירת הכלי המתאים הוא המפתח לתיאור המוצר ויצירת שיתוף פעולה טוב יותר עם לקוחות. המגוון הרחב של כלי האב טיפוס מקשה על תהליך הבחירה, כל כלי הוא בעל תכונות שונות ויש להתאים את תכונות כלי האב טיפוס לצרכים הספציפיים של המוצר.

    על מנת לעזור בתהליך מורכב זה, ישנם מספר גורמים אשר נדרשים להערכה על מנת למצוא את ההתאמה הטובה ביותר:

    עקומת למידה
    עלינו לבחון את תהליכי העבודה עם הכלי / התוכנה. כמה זמן יקח ללמוד לעבוד עם הכלי באופן יעיל?

    שיתוף
    מכיוון ששיתוף פעולה הוא המפתח לעיצוב, עלינו לבדוק עד כמה הכלי מתאים לעבודת צוות. הוא אמור לספק יכולת שיתוף פעולה ועבודה מסונכרנת עם גורמים רבים.

    שימושיות
    התאמת הכלי לתהליך העיצוב שלך, לדוגמא אם אתם מעצבים ב Photoshop, Illustrator או Sketch העדיפו כלי אשר מאפשר שימוש באותם הקבצים ומייעל את תהליכי העבודה.

    קלות ונוחות
    קלות השימוש בכלי תחסוך זמן ותעזור בהגדלת התפוקה, בחרו בכלי אשר מקצר את תהליכי העיצוב.

    עלות
    ככל שהתכונה תהיה בעלת פיצ’רים ותכונות רבות יותר, כך היא תהיה יקרה יותר. היזהרו לא “להסתנוור” מהתכונות הרבות, ברוב המקרים לא יהיה בהם שימוש.

    רמת דיוק
    מה הדרישות לאב טיפוס? הצגת ה Layout של המוצר או הצגת של תכונות ואלמנטים מורכבים יותר? רמת הדיוק של הפרויקט מסווגות כנמוך, בינוני וגבוה.
    רמת דיוק נמוכה מתייחסת רק לבחינה ובדיקה של הרעיון, רמת דיוק בינונית מתייחסת לפריסה, המידע והאינטראקציה של העיצוב ורמת דיוק גבוהה מתייחסת למראה החזותי, אנימציות ומיקרו אינטראקציות.

    ריכזנו עבורכם את כלי ה App Prototyping המובילים בשוק:

    InVision

    הוא ללא ספק כלי הפרוטוטייפ הפופולרי ביותר בעולם, הוא חדשני ומותאם לצרכי השוק, מתווספים אליו פיצ’רים ותכונות חדשות אשר הופכות את עיצוב האב טיפוס לקל ויעיל.
    עובד על Web, ומאפשר בניית פרוטוטייפ ל Web, Android, IOS.
    מחירים: 
    פרויקט יחיד – חינם
    3 פרויקטים (גרסת מתחיל) – 15$ בחודש
    ללא הגבלה (גרסה מקצועית) – 25$ בחודש

    Adobe Experience Design

    בתוכנה זו תוכלו לתמרן בקלות בין פונקציות עיצוב כמו: גרפיקות, וקטורים לבין פונקציות לבניית אב טיפוס ביניהם: שרטוט, תבניות מסך, Layout ועוד. כל אלו על מנת לבנות אב טיפוס אינטראקטיבי למוצר שלכם.
    עובד על OS X, Windows, IOS, Android, מאפשר בניית פרוטוטייפ לכל הפלטפורמות.
    מחירים:
    ללא עלות, ללא הגבלת פרויקטים.

    Origami Studio

    אוריגמי נוצרה במקור על ידי פייסבוק על מנת לעזור לצוותים לבנות ולעצב מוצרים. בעזרת תוכנה זו תוכלו לצפות בתצוגה מקדימה של ה Mock Up בשידור חי בזמן אמת.
    עובדת על OS X, מאפשרת בניית פרוטוטייפ ל IOS, Android.
    מחירים:
    ללא עלות, ללא הגבלת פרויקטים.

    Sketch

    דומה ל Photoshop במובנים רבים ומאפשרת עריכת תמונות מתקדמת, תהליכי העבודה המבוססים על Vector מקלים על תהליכי היצירה והופכים אותה לקלה ומהנה.
    עובד על OS X, מאפר בניית פרוטוטייפ ל OS X, Android, IOS.
    מחירים:
    גרסת דמו חינמית
    גרסה מלאה בעלות חד פעמית של 99$

    Axure

    תוכנה זו מאפשרת יצירת אבי טיפוס מקצועיים מבלי ידע בכתיבת קוד. בעלת פיצ’רים רבים ומתקדמים ביניהם: אנימציות, תוכן דינימי, פונקציות מתמטיות ועוד.
    עובד על OS X ו Windows, מאפשרת פרוטוטייפ לכל פלטפורמות OS.
    מחירים:
    גרסת דמה 30 יום – חינם
    גרסת פרו – 29$ בחודש
    גרסת צוות – 49$ בחודש
    גרסת ארגון/ תאגיד – 99$ בחודש

    Webflow

    הרבה מכירים את webflow בארץ, פחות בעולם ובכל זאת היתרון המשמעותי של Webflow היא הפונקציונליות החזקה שהיא מספקת. תוכנה זו מתמקדת באנימציות אינטרנט, אינטראקציות ועיצוב אתרים רספונסיבי.
    עובדת על Web, מתאימה לפרוטוטייפ בכל הפלטפורמות.
    מחירים:
    2 פרויקטים ראשונים – חינם
    גרסה אישית – 16$ בחודש
    גרסת פרו –  35$ בחודש

    Framer

    אחד מכלי פרוטוטייפ הפופולריים ביותר, מבוססת על הנחת היסוד שבאמצעות קוד אפשר לבנות אב טיפוס לכל מוצר. פריימר בעלת זרימת עבודה חלקה ופשוטה בזכות תצוגה מקדימה של אב הטיפוס.
    עובדת על OS X, IOS, Android, Windows 10 Mobile, מתאימה לפרוטוטיפ בכל הפלטפורמות.
    מחירים:
    גרסת דמו (14 ימים) – חינם
    גרסה מלאה – 15$ בחודש


    לסיכום, ה- Prototyping הוא כלי מספר אחד שיזמים נעזרים בו להצגת רעיונות ואפליקציות חדשות למשקיעים ושותפים,, מנהלי מוצר יוצרים פרוטוטייפ למטרות פיתוח פנים ארגוניות והצגה להנהלת החברות.
    מגוון רחב ועוצמתי יותר של תוכנות וכלים הופכות את התהליך לפשוט יותר ומביאות לתוצאות טובות יותר.


    User Journey- איך עושים את זה נכון?

    מסע הלקוח, User Journey הוא הבסיס של כל אפליקציה ו/או מערכת, הוא עונה על השאלה הקריטית ביותר: מהו…

    מסע הלקוח, User Journey הוא הבסיס של כל אפליקציה ו/או מערכת, הוא עונה על השאלה הקריטית ביותר: מהו נתיב השימוש של היוזרים ואיך ניתן לנתב את התנהגות המשתמשים במטרה לשפר את ה KPI של המערכת כולה?


    מעצבי מוצר צריכים להבין את מהות החוויה כולה מנקודת המבט של המשתמש, וכך לשפר את מדדי הביצוע KPI של המוצר ביניהם: MAU משתמשים פעילים בחודש, CR יחס המרה ורבים אחרים.

    בכמה מילים, מסע הלקוח הוא מתודולוגיה לוויזואליזציה של החוויה שעובר המשתמש לאורך זמן. ישנן מתודולוגיות ודעות שונות על מה הוא צריך לכלול ומה שלבי הבנייה שלו. 
    כמובן שמסע הלקוח משתנה בין אתרים, אפליקציות ומערכות שונות אבל, יש מבנה בסיסי הכולל 6 חלקים מרכזיים שעליו יש לשמור על מנת לבנות מסע לקוח מוצלח.

    תיאור ה Persona (המשתמש שלכם)

    פרסונה היא תיאור מפורט של קבוצת משתמשים אשר מבוססת על מחקר ונתונים של לקוחות קיימים. מטרת הפרסונה היא “להעיר” את המשתמשים שלכם לחיים ולתאר אותם באמצעות מאפיינים דמוגרפים, תחביבים, שאיפות, התנהגויות וכו’.
    כחלק ממסע הלקוח של מערכת, עליכם לבנות תיאור מפורט של הפרסונות ועל בסיסם להתאים את המוצר בהתאם לצרכים, לאופי ולהתנהגות המשתמשים.


    שלבי מסע הרכישה

    מסע הרכישה הוא התהליך שעוברים הלקוחות משלב המודעות למוצר/ לשירות עד לשלב הרכישה והביקורת. לרוב, מחלקים את המסע למספר צעדים ברורים ועקביים, אך בחיים האמיתיים לעיתים השלבים האלו לא מתרחשים ברצף.


    על מנת לאפיין את מסע הלקוח שלנו בצורה נכונה, עלינו להבין באיזה שלב במסע הרכישה המשתמש שלנו נמצא, האם אנחנו צריכים לעורר מודעות עבור המוצר/ השירות שלנו או שהוא נמצא בשלב בו צריך להציג את היתרונות שלנו מעל המתחרים.

    נקודות מגע עם המשתמש

    נקודות מגע היא כל סוג של קשר, איסוף מידע או אינטרקציה של המשתמש עם המוצר. ניתן לייצר אותן באמצעות החברה/ המותג עצמו דרך פרסומות, אתרים או מדיה חברתית, או באמצעות העברת החוויה דרך ביקורות של משתמשים באתר או ברשתות חברתיות.
    נקודות המגע משלבות צורך של המשתמש בזמן או מקום מסוים במשך מסע הלקוח, כמעצבים אנו צריכים לזהות את הנקודות האלו כדי לשים בהן דגש על הערך ללקוח משימוש במוצר/ שירות שלנו.

    מחשבות ופעולות המשתמש

    כאשר המשתמש מתאר את המחשבות שלו במהלך מסע הלקוח אנו יכולים ללמוד ולנתח את החוויה של המשתמש, באמצעותם גם ניתן להתייחס לנקודות הספציפיות אותן יש לשפר במסע הלקוח.
    פעולות המשתמש מתארות מה המשתמשים עושים או מנסים לעשות בכל נקודת מגע בתהליך לדוגמא חיפוש אחר ביקורות, קבלת מידע על החברה ועוד.
    ניתוח מחשבות ופעולות המשתמשים שלכם יעזרו לנו למצוא את נקודות המגע הבעייתיות במסע הרכישה של המשתמש ולתקן אותם.

    נקודות הכאב- מה שעוצר את המשתמשים שלכם

    נקודות הכאב Pain Points הם האתגרים המשמעותיים ביותר איתם מתמודדים המשתמשים שלנו, אלה הם רגעי החיכוך עם המוצר שאנו שואפים לבטל. 

    דוגמא מוכרת לנו היא ביצוע פעולות בבנק, שעות הפעילות הקבועות שלרוב חופפות עם שעות העבודה של רבים מאיתנו, מהוות קושי בביצוע פעולות רבות, לכן, יש סיכוי שלקוחות יעזבו לטובת בנק בעל שעות פעילות גמישות יותר או בנק המאפשר ביצוע פעולות אונליין.
    בתור מעצבי חווית משתמש אנו אמורים לזהות את נקודת הכאב הזו שגורמת לנטישה של לקוחות רבים ולטפל בה, באמצעות ביצוע פעולות בקלות ומהירות דרך אפליקציה/ אתר.

    המסע הרגשי של המשתמש

    המסע הרגשי עוקב אחר תחושות המשתמשים במהלך חוויתם, הרגש ממלא חלק בלתי נפרד ממסע הלקוח והוא מציג מגוון של תגובות רגשיות חיוביות ושליליות.
    מדידת הרגשות של המשתמשים יכולה להיות קשה, אז הנה דרך לזהות אותן- הציעו למשתמשים שלכם מגוון רגשות ובקשו מהם לבחור את הרגש המתאים להרגשתם, או בקשו מהם לתאר את הרגש שלהם במילים.
    ניתוח המסע הרגשי של המשתמש יעזור לנו לזהות איפה צריך למקד את האנרגיה שלנו, על מנת להפוך את חווית המשתמש לחיובית. 


    לסיכום, User Journey Map משחק תפקיד חשוב בחווית משתמש הכוללת של המוצר שלכם, שמירה על עקרונות אלה ביצירת מסע הלקוח יוכלו לפתור את רוב הבעיות שבהם נתקלים המשתמשים שלכם ובנוסף, ישמשו כנכסים ארוכי טווח שיוכלו להנחות עבור מוצרים/ שירותים עתידיים.


    החמישייה הפותחת: 5 תחומי האחריות העיקריים של בעל מוצר

    הגדרת המקצוע של בעל המוצר היא אולי המבלבלת בעולם, לא רק עבור מי שאינו מעורה בתחום המוצר אלא…


    הגדרת המקצוע של בעל המוצר היא אולי המבלבלת בעולם, לא רק עבור מי שאינו מעורה בתחום המוצר אלא גם לאנשי מקצוע אחרים בענף.


    בעוד שהכותרת המעורפלת-גם-היא ״מנהל מוצר״ מאפשרת ניחוש מושכל כלשהו בנוגע לתחומי האחריות של העוסקים בדבר, ״בעל מוצר״ הוא כבר כמעט סינית… אז מה זה אומר, בעצם?


    נתחיל להתיר את הפלונטר מכך שמדובר בתפקיד חדש יחסית, שמקורו בעולם ה-Scrum בפיתוח תוכנה, אשר נמצא איתנו מזה שני עשורים בלבד. Scrum ומושג ה-Agile, או פיתוח תוכנה זריז, הפכו פופולריים גם מחוץ למגרש התוכנה, כאשר תעשיות עסקיות החלו לאמץ את המסגרת והולידו את משרת בעל המוצר. אלא שלעסקים שונים היו מושגים שונים בנוגע לתפקיד, וכיום ברור שלא מדובר במונח בעל הגדרה או הבנה אוניברסליות.

    תחומי האחריות של בעלי מוצר מגיעים משני מקורות: איך הארגון רואה את התפקיד ואיך בעל התפקיד עצמו מגדיר ומאציל אותו אל הצוות.
    הדבר יכול להשתנות בצורה משמעותית כפונקציה של גודל החברה, גודל צוות המוצר ואופיו ויכולותיו של בעל התפקיד, כאשר קיימות לפחות שלוש הגדרות נפוצות לתפקיד.
    ישנם ארגונים שבהם בעל המוצר הוא חבר טקטי בצוות הפיתוח, באחרים התפקיד אסטרטגי יותר ונועד לייצג את צרכי הלקוח, ויש חברות שבהן בעל המוצר מתמקד בפיקוח על ספרינטים של פיתוח. אנחנו, מצדנו, תופסים את התפקיד כמעין שילוב של שלוש ההגדרות, ביחד עם רכיבים נוספים. 

    בעל המוצר מגשר על הפער בין אסטרטגיית המוצר והפיתוח, לרוב הוא אחראי על עתודת המוצר ועל ניהול הספרינטים ומצופה ממנו לתת מענה לשאלותיהם של מפתחים. בהשוואה לתפקיד ממוקד-האסטרטגיה של מנהל המוצר, במרבית המקרים תפקידו של בעל המוצר יאופיין בפונקציות טקטיות יותר. הגדרנו? מעולה.

    בואו נפרוט לפרוטות את 5 תחומי האחריות העיקריים של בעל המוצר:

    1. ניהול ותעדוף עתודות המוצר

    ללא ספק התפקיד החשוב ביותר של בעל המוצר, ולרוב גם כזה שיוקדש לו זמן רב. עתודת המוצר חיונית לארגונים אג׳יליים משום שהיא ״לוכדת״ ומתעדפת את סיפורי המשתמש שעליהם ידרש צוות הפיתוח לעבוד בספרינטים הבאים. ואולם, אפילו אם הארגון אינו עוקב אחר מסגרת הספרינטים האג׳ילית, בעל המוצר יתמקד רבות בסקירת משימות עתודת הפיתוח ותעדוף השלבים הבאים שבהם שיעסיקו את המפתחים.
    הדבר נועד להבטיח את פעולת צוות הפיתוח בהתאם למטרות האסטרטגיות והעדיפויות שנקבעו על ידי צוות ניהול המוצר.

    2. תרגום אסטרטגיית מנהלי המוצר למשימות פיתוח

    בעלי מוצר חייבים להיות פרואקטיביים בניהול העתודה, ובמקרים רבים יהיו אחראיים לניסוח או לליטוש סיפורי המשתמש באופן שיגזרו מהם משימות שצוות הפיתוח יכול להוציא אל הפועל.

    3. למידת השוק וצרכי הלקוח

    על מנת לתרגם את אסטרטגיית החברה לביצוע נכון, על בעל המוצר להבין את השוק ואת צרכי הלקוח. פעמים רבות הדבר כולל עבודה עם מנהלי המוצר, על מנת ללמוד את הבעיות שהמוצר מכוון לפתרונן, להבין מה הלקוח צריך ורוצה, ומה הצוות יכתיר כהצלחה של המוצר. כשהוא מצויד בהבנה נכונה של השוק, של אישיות הלקוח ושל אסטרטגיות המוצר, בעל המוצר יוכל לבצע ביעילות רבה יותר את תפקידיו הטקטיים היומיומיים, ובכלל זה פריטת סיפורי ניהול מוצר נרחבים לסיפורי משתמש, ארגון ותעדוף ספרינטים, הערכת התקדמות בכל אחד משלבי הפיתוח ומענה לשאלות מפתחים בכל הנוגע להנמקות שמאחורי סיפורי משתמש ומשימות.

    4. לשמש איש קשר בין המוצר לפיתוח

    מנהלי מוצר מציבים מטרות ואסטרטגיות רחבות למען הצלחת המוצר, בעוד שצוותי ההנדסה והפיתוח בונים את המוצר הפיזי או הדיגיטלי. אלא שבין שני הקצוות הללו יש מקום רב לפרשנות, וגם לאי הבנות.
    בעלי מוצר פועלים כגשרים אנושיים המחברים בין צוותי המוצר והפיתוח; הם מתרגמים את האופן בו הבינו את חזון מנהל המוצר ואת מה שכל אחד מתחומי המוצר נועד לעשות עבור המשתמש. הדבר מאפשר לבעל המוצר להסביר לצוות הפיתוח את ה״איך ולמה״ שמאחורי כל סיפורי המשתמש, כמו גם משימות אחרות שהצוות מתעדף.

    5. להיות זמינים לצוות הפיתוח לשם מענה על שאלות

    כשצוות הפיתוח עובד על סיפורים ומשימות אחרות במהלך הספרינט, הוא יכול לאבד חדות בנוגע לעבודה הספציפית המוקצית לו. למשל, חברי הצוות יכולים שלא להבין מדוע סיפור משתמש דורש עיצוב פונקציונלי של המוצר בצורה מסוימת, או להאמין שיש דרך מהירה ויעילה יותר לבנות את הפונקציונליות הדרושה, מבלי לדעת אם עשייה כזו תחתור תחת האסטרטגיות של ניהול המוצר. במקרים כאלה, על צוות הפיתוח לבקש הדרכה מבעל המוצר.
    היות וספרינטים של חברות מוגדרים בזמן – לרוב מדובר במסגרת של שבועיים, עד חודש, לכל היותר – הצוות יזדקק לתשובות מהירות.

    לבעל המוצר, אם כן, יש תפקיד בעל ערך עצום בסיוע לארגון להביא את מוצריו לשוק בהצלחה.

     שיא גינס בהגדרה הארוכה בעולם למקצוע? ייתכן מאוד, אך הדבר נוגע מהגיוון הרב והגמישות שמאפיינים את התפקיד, כמו גם מתחומי האחריות הרחבים והמשתנים שנגזרים מהטייטל המורכב והמרתק הזה. מקצוע של המילניום השלישי, פרופר.


    שליטה בתקשורת מוצר: איך לוקחים את המושכות לידיים?

    פעמים רבות מנהלי מוצר שוברים את הראש על השאלה באיזה תחום כדאי להם להשקיע כדי לקדם את הקריירה…


    פעמים רבות מנהלי מוצר שוברים את הראש על השאלה באיזה תחום כדאי להם להשקיע כדי לקדם את הקריירה שלהם – בדיקות A/B? ניתוח נתונים? מיומנויות שיווק?
    לדעתנו, המיומנות החשובה ביותר שמנהל מוצר זקוק לה היא שליטה ביסודות התקשורת.


    כן, ממש ככה. נשמע טריוויאלי ופשוט להפליא, אלא שבפועל מתברר ששליטה מלאה בתקשורת מביאה לכך שכל החלקים פשוט מתחברים.


    חשיבות השליטה המוחלטת בגזרת ניהול המוצר היא קריטית במיוחד כאשר מדובר בקבוצת הפיתוח של מנהל המוצר, בבעלי העניין בעסק והשוק. מתברר שאדם יכול להתנהל באופן מושלם מול בעלי עניין מגוונים ולהפגין מודעות חדה וקשובה לשוק, אבל כל עוד אין לו את היכולת לתקשר בצורה אפקטיבית ומדויקת עם כל גורם בכל זמן נתון, יהיה לו קשה לנהל טוב יותר ציפיות, להוביל את הצוות להצלחה ולאפשר לו לייצר ערך באיכות המצופה.

    לעומת זאת, כאשר תקשורת נכונה ומדויקת – בין אם מילולית ובין אם לא מילולית –  נוכחת בהתנהלות מנהל המוצר, הדבר משפיע על כל מסגרת העבודה, מרמת ה״להרים את הצוות בבוקר״ דרך מתן תגובה הגיונית ומהירה לנקודה חורקת שדורשת החלטה מודעת ונכונה, ועד להצגת מפת הדרכים של המוצר לחדר גדוש בלקוחות. 

    צוות הפיתוח: קביעת כללי התקשורת

    כאשר מדובר בצוות פיתוח, קביעת כללים וגבולות לתקשורת היא הכרחית לשם הוצאת המקסימום מהצוות. ניקח, לדוגמה, צוות חדש המורכב מחבר׳ה נחושים ומוכשרים עם ברק בעיניים, אך חסרי כל ניסיון מעשי בתחום. אחת מאבני היסוד של עבודת צוות מוצלחת היא הסכמה על סדרי עבודה וציפיות, ואת אלה יש צורך לתקשר היטב, בשלב ראשון, ולאחר מכן להטמיע בצורה אפקטיבית. 

    הגדרת תפקידים

    מנהל המוצר יגדיר לצוות כיצד הוא תופס את תפקידו, מהם סדרי העבודה שלו ולמה חברי הצוות יכולים לצפות ממנו, לתקשר את קולו של הלקוח ולייצג בצורה הטובה ביותר את האינטרס של החברות הרלוונטיות.
    את כל  המסרים הללו ניתן להעביר באמצעות מסמך ברור, שיסביר לצוות כיצד יש להתנהל לצד המנהל. כשהדברים ברורים נוצר צוות מאורגן שמעצים את כל חבריו בקבלת החלטות ובפתרון בעיות.

    תכנון זמן ומשאבים

    עוד יסוד חשוב בעבודת הצוות הוא להבטיח שהנמנים עליו מספקים תוצרים שהולמים את הפוטנציאל שלהם, ולהבין מהו קצב התפוקה שאפשר לצפות לו. מכיוון שהחברה מודדת אלמנטים כאלה, חשוב שלמנהל המוצר יהיה, למשל, ביטחון שהתפוקה הרבעונית שהוא מבטיח לממונים עליו תהיה זו שתסופק בפועל.

    אחת מהדרכים לעשות זאת היא לדאוג שלכל חבר צוות תהיה מוטיבציה לתת את המקסימום, באמצעות גמול אישי שמתאים לו פרטנית. במקרה שמוצאים קושי מיוחד בפן מסוים של העבודה, למשל בהעברת סיפור משתמש, אפשר לקבוע תהליך מוגדר לצורך כוונונים והבהרות, הכולל, לדוגמה, פגישה אחת בשבוע עם הצוות הרלוונטי לשם מעבר על קריטריוני הקבלה של הסיפורים ועל מנת לתכנן כל סיפור בצורה מפורטת יותר, עם שאלות ותשובות. אפשר גם ״לחתוך״ את הסיפורים הגדולים לתוך יחידות קטנות שמאפשרות מיקוד יעיל יותר, ואשר כל אחת מהן מעבירה ערך קונקרטי.

    כפועל יוצא של סדרי עבודה כאלה, קל הרבה יותר להעריך ולצפות תפוקה, ולתקשר אותה נכונה לבעלי העניין. מלבד זאת, כשחברי הצוות יודעים היטב את גבולות התקשורת, הם תורמים יותר במפגשים הממוקדים ומציעים אלטרנטיבות – ולפעמים גם פתרונות מעולים – כדי לענות לצרכי הלקוח.

    שימוש ב OKRs כדרך תקשורת

    המושג הבא שחשוב לתת לו תשומת לב הוא יעדים והישגי מפתח, או בז׳רגון המקצועי – OKRs. כשה-OKRs ברורים ומתוקשרים נכונה הדבר מאפשר לפרוץ חסמים, לתעדף בצורה אפקטיבית את הנקודות הראשונות שיש לתת להן מענה ולהתקדם בחופשיות. OKRs הם גם עוגן מצוין להיצמד אליו מול שאר חלקי העסק כדי להגן על חברי הצוות, נוסח ״זה מה שהתחייבנו אליו, ובעיקרון לא נשקול בקשות אחרות״.

    תקשורת עם השוק

    תקשורת חיצונית, או היכולת לתקשר מול השוק, היא מיומנות חיונית נוספת עבור מנהל המוצר. אם החברה הולכת לכיוון של חתימה על חוזה לטווח ארוך, יש חשיבות גדולה לציפיות בנוגע להמשך התהליכים ולתוצרים שיסופקו.

    חזון ואסטרטגיה של מוצר הם הדרך בה הדבר מתוקשר אל השוק, במטרה להראות מה חשוב לחברה ומה יש לצפות ממנה. לשם כך צוות האפיון, יכול להפיק תרשים שממפה יום בחייו של לקוח המוצר, כמה שנים קדימה. הדבר מאפשר לחוש את הכיוון שאליו המוצר הולך ולהסכים על סדר העדיפויות של השוק. לאור זאת, בקשות לפיצ׳רים מסוימים מוארות באור אחר ונוצר יישור קו חזק יותר עם צרכי השוק והמשתמשים. 


    תקשורת היא מיומנות שניתן ללמוד אותה – כמו רכיבה על אופניים או הקלדה,
    מי שמוכן להשקיע ולעבוד בכדי להשיג מיומנות, יראה שיפור באיכות של כל דבר רלוונטי שיעשה.

    המדריך: Product Roadmap

    מאמר זה מהווה מדריך הכנה לתכנון אפקטיבי ויעיל של roadmap למוצר.

    Roadmap של מוצר הוא כלי התקשורת האסטרטגי בארסנל של המנהל. מנהלי מוצר עובדים עם צוותים פנימיים ובעלי עניין לבניית מפת מוצר שתתקשר בבהירות את התוצרים והציפיות בנוגע לכיוון שאליו הולך המוצר ולמה.


    ידועה היטב חשיבותו של ה- roadmap למנהלי מוצר בבואם ליישר קו סביב תכנית באופן שיבנה אמון וביטחון מול בעלי העניין. בהתאם לכך, מדריך זה נוצר על מנת להכין אתכם לתכנון, לבניית ולשיתוף roadmap מעולה למוצר, כזה שיציג לצוותים שלכם באופן מיטבי אתכם ואת ההתקדמות שאתם עושים.

    מהו Roadmap מפת מוצר ?

    מפת מוצר הוא כלי תקשורת ויזואלי שמיישר חברה סביב אסטרטגיית מוצר מסדר גבוה. באופן התלוי בסוג הארגון, roadmaps יכולים לכלול פיצ׳רים ממשמשים ובאים ושיקולים טכניים, ולעתים קרובות הם מדגימים כיצד מוצר יתפתח עם הזמן. Roadmaps מתקשרים את התכלית של מה שהלקוח והתוצאות העסקיות המתוכננות ישיגו בתוך מסגרת זמן מסוימת.

    מפת המוצר היא גם כלי תיאום: הוא נותן לבעלי העניין ולחברי הצוות את המידע לו הם זקוקים על מנת להתמקד במטרותיהם ובעדיפויותיהם, הן מעניקות נראות לכל החלקים במערכת שיסייעו לצוותי המוצר לתאם ביניהם את מאמציהם, בהם טווח והקצאת משאבים (וה״למה״ שמאחורי ההחלטות הללו). היא הנכס שמתקשר את האופן בו כל החתיכות הללו מהוות את האסטרטגיה, בדרך שיכולה להיות מובנת לכל אחד מבעלי העניין.


    “A product roadmap is about communicating the why. It’s about the ultimate destination (the vision) and the major steps that the team intends to take along the way (goals to be reached, problems to be solved). A roadmap should not delve deeply into the what and the when. It should stay at the why level. It should inspire your teams to then develop a release plan, a delivery plan or a project plan for how to deliver that vision.

    — Bruce McCarthy, author of Product Roadmaps Relaunched


    מדוע Roadmaps חשובים?

    כאשר מנהלי מוצר מייסדים תהליך ותרבות בריאים לפיתוח מפת מוצר בארגון, הדבר מסייע להם להשיג כמה דברים: 

    Roadmaps -1 עוזרים ליישר קו וליצור התלהבות סביב אסטרטגיית מוצר, הוא הכלי המושלם ליצירת אוריינות ארגונית בנושא אסטרטגיית מוצר (וזהו הכלי המושלם להצגת אחיזה איתנה בהגה האסטרטגי בפני בעלי העניין!). כאשר יש לצוותים שלכם את ההבנה הבסיסית הזו בנוגע למה שחשוב לעסק וללקוחות, המצפן הפנימי שלהם ללקיחת החלטות טקטיות יהיה מעוגן בתכנית ובכיוון הללו, המשורטטים בסדר גבוה.

    2- נראות זו משחקת לטובתו של מנהל המוצר בכל ההיבטים. Roadmap הוא מוצר מעולה מאפשר למנהלים ביצועיים ולבעלי עניין אחרים נראות מלאה אל תוך כל מה שמתרחש, משתנה או מתקדם בגזרת האסטרטגיה. הדבר נועד ליצור ביטחון, כך שבעלי העניין שלכם ירגישו טוב ביחס להתקדמות החברה לעבר פתרון בעיות הלקוח שיניבו את ההשפעה העסקית הגדולה ביותר.

    Roadmaps –3 מפשטים את התיאום ואת הבהירות בשיתוף הפעולה חוצה התפקודים בצוות סביב העדיפויות שנקבעו. תהליך תעדוף המוצר מורכב כמו תהליך גיבוש ה-roadmap, ודורש דיאלוג מתמשך ושיתופי בין צוותים ובעלי עניין. Roadmap מוצר מעודד צוותים לצמצם את המיקוד לבעיות שיכולות להיפתר באמצעות המשאבים הזמינים – תרגיל בתעדוף בפני עצמו.

    Roadmap -4 של מוצר הוא ערוץ תקשורת עוצמתי. השיח המתמשך – אודות ה״למה״, ה״איך״ וה״מי״ של העבודה שיש לעשות – יוצר תרבות של יישור קו ושל הבנה עמוקה של חזון וכיוון ביחס למוצר.

    כיצד מתכננים מה יכנס לתוך מפת המוצר?

    קשה לתכנן מפת מוצר, אבל עם מעט פוקוס ותעדוף קשוח, תוכלו לנהל את מרבית הבעיות והקשיים שמגיעים עם התהליך. צמצמו את העדיפויות שבכוונתכם לתת להן מענה בתוך פרק זמן נתון, הגדירו מטרות מבוססות עדיפויות שמתמקדות בתוצאות ובפתרונות (ולא בתאריכי delivery של פיצ׳רים) והגדירו את אמות המידה להצלחה שתטמיעו (מטריקות ו-KPIs [מדדי ביצוע מרכזיים]).

    תכנון roadmap מתחיל בחלקים הללו של הפאזל. התחייבו לעשייתם נכונה ולתקשורם עם הצוותים. הדבר יעלה אתכם על הנתיב הנכון להצלחת ה-roadmapping.

    יצרו את המטרה, או המטרות, עבור תקופת זמן מוגדרת

    כפי שאמרנו מוקדם יותר, באופן אידיאלי אתם מתכננים roadmap עבור מספר חודשים או רבעונים קדימה. רק לעתים נדירות מנהלי מוצר יודעים מה יקרה בעוד שנה מהיום (שינויים בשוק, גילוי צרכים חדשים של המשתמש), כך שתכנון ציר זמן לשנה הוא לא מעשה הגיוני. הפרטים שאתם זקוקים להם נוגעים רק למי, למה ולאיך של החודש או הרבעון הקרובים, תוך כדי התמקדות בעבודה לעבר השגת מטרה או שתיים מסדר גבוה (לצוותים אג׳יליים וסטארט-אפים גם מסגרת הזמן הזו עשויה להיות בלתי הגיונית!).

    כיצד תקבעו מה צריכות להיות מטרות המוצר עבור הרבעון? לא משנה היכן אתם עומדים מבחינת מחזור החיים של החברה – בין אם אתם סטארט-אפ ״מטולא״ המונה 20 איש או חברה עמוסת מוצרים המעסיקה 2000 נפשות – הכל מתחיל בחזון המוצר.

    מהן המטרות העסקיות שלכם? עליכם לדעת אם בראש סדר העדיפויות של החברה ממוקמת המטרה לדחוף קדימה את מטריקות הרכישה (להתרחב בשוק ולהשיג לקוחות חדשים) או שמא לספק את המשתמשים העכשוויים (להפחית את שיעור הנשירה ולשפר את שימור הלקוחות). כאשר ידועות לכם המטרות העסקיות, אתם יכולים לעצב במיומנות את מטרות המוצר ואת ה-KPIs באותו כיוון.

    זהו את הבעיות שיכולות להיפתר

    מרגע שהמטרות העסקיות ברורות לכם ויש לכם אסטרטגיית מוצר שמעוגנת במטריקות מדידה ושיפור הקשורות למטרות הללו, זהו הזמן לנוע אל שלב גילוי הבעיות. אילו בעיות של המשתמש אתם יכולים לפתור על מנת להשפיע על המטריקות שהגדרתם? חפשו אחר הבעיות שתהיה לפתרונן את ההשפעה הגדולה ביותר על המטרות העסקיות.
    תוכלו להסיר רעש רב על ידי התמקדות באותות בערוצים הבאים:

    פידבק לקוחות: עליכם לשוחח עם המשתמשים תדיר. אי אפשר לתת את העצה הזו יותר מדי! בקשות לפיצ׳רים המגיעות מגזרת המכירות, הודעות CS/CX ופגישות עם הצוותים – כל אלה יכולים להיות ערוצים אינפורמטיביים להבנת בעיות הלקוח, אך כמנהלי מוצר עליכם להיות מעורבים עמוקות בשיחות עם משתמשים. חפשו אחר הבעיות הגדולות שיש להן את הפוטנציאל להיפתר במסגרת הזמן שהגדרתם עבור ה-roadmap.

    מידע אודות שימוש: זוהי הנקודה בה אתם מגלים בדיוק עד כמה המשתמשים שלכם מקיימים אינטראקציה עם המוצר והפיצ׳רים השונים. חפשו אחר הבעיות, המחסומים והטרנדים הרווחים בהתנהגות, שיש להם את הפוטנציאל להיפתר.

    ניתוח מוצר תחרותי: חשוב לשמור אצבע על הדופק בנוגע לתחומי הבעיות שהמתחרים פותרים, אפילו אם אתם לא רודפים אחריהם באופן אגרסיבי. לשם כך עליכם לחוות את מוצרי המתחרים, על מנת לקבל מסגרת התייחסות מקיפה יותר בנוגע למקום בו המוצר שלכם עומד בשוק לעומת המתחרים. ערכו ניתוח עומק, מדדו את החוויות ומדדו אותן ביחס למוצר שלכם.

    עומק כזה של מחקר וגילוי בעיות במהלך שלב תכנון ה-roadmap הוא חיוני להבנת הבעיות הנכונות שתהיו מחויבים לפתור בתקופת הזמן שתגדירו. מחקר זה הוא הראיה שבה תשתמשו במהלך דיוני יישור קו להצדקת הימצאותם של פיצ׳רים ויוזמות מסוימים ב-roadmap.

    ישרו קו עם הצוותים ובעלי העניין הפנימיים שלכם

    תכנון ה-roadmap צריך להיעשות בשיתוף פעולה מנקודת ההתחלה ועד לנקודת הסיום. אם לצטט בחופשיות את טרסה טורס, אשפית דפוס החשיבה Continuous Discovery, כל צוות שמשקיע את מרצו בפתרון בעיות הלקוח, צריך להתאסף לצורך סיעור מוחות בנוגע לנתיבים האפשריים שיכולים להילקח על מנת להשיג תוצאה (נתיב = מטרות מוצר פוטנציאליות עבור כל רבעון נתון).

    צוותים שעובדים מול הלקוח הם נקודות מגע בעלות ערך עצום למנהלי מוצר במהלך תהליך תכנון ה-roadmap. חשבו על כך באופן הבא: אצבע על הדופק על הצרכים שמבטאים הלקוחות היא קריטית על מנת להבטיח שאתם לוקחים החלטות מונחות-שוק. יותר מ-70% מהמשיבים לסקר שערך ה-Pragmatic Institute ב-2019 טענו שהם מבלים פחות מ-5 שעות בחודש בעיבוד משובי לקוחות. למרבית מנהלי המוצר אין את הזמן למחקר משתמש מתמשך ומקיף, מה שמהווה משוכה גדולה בדרך לזיהוי הבעיות ששווה להשקיע בפתרונן.

    כיצד ניתן לבנות את מערכות היחסים הללו עם הצוותים במהלך שלב תכנון ה-roadmap? הדבר מתחיל בניהול שיח מתמשך, על בסיס קבוע, עם לקוחות וצוותים העובדים מול לקוחות. השיחות הללו יכולות להיות שבועיות או רבעוניות, באופן התלוי בכמה הערכות מצב עליכם לעשות במהלך תהליך התכנון. גלו סקרנות בנוגע לאינפוט שלהם ביחס לפתרון שמוצע: כאשר אתם משוחחים עמם, נסו לזהות את הטרנדים בבעיות ובבקשות לפיצ׳רים, כך שתוכלו לעגן את התכניות שלכם בפידבק אמיתי.

    כיצד ניתן לבנות את מערכות היחסים הללו עם הצוותים במהלך שלב תכנון ה-roadmap? הדבר מתחיל בניהול שיח מתמשך, על בסיס קבוע, עם לקוחות וצוותים העובדים מול לקוחות. השיחות הללו יכולות להיות שבועיות או רבעוניות, באופן התלוי בכמה הערכות מצב עליכם לעשות במהלך תהליך התכנון. גלו סקרנות בנוגע לאינפוט שלהם ביחס לפתרון שמוצע: כאשר אתם משוחחים עמם, נסו לזהות את הטרנדים בבעיות ובבקשות לפיצ׳רים, כך שתוכלו לעגן את התכניות שלכם בפידבק אמיתי.

    תכנון roadmap מוצר לא נועד לומר ״הנה מה שיש לי בראש, ואני רק שומר אתכם מיודעים״, אלא להביא את הצוותים לשיחות שבהן מעורבותם גדולה יותר. הובילו את נקודות המגע שלכם עם הצוותים המטפלים בלקוחות באמצעות שאלות כמו:

    -אילו בעיות אתם חשים שהן דחופות? תוכלו להסביר מדוע אתם חשים כך?
    -על אילו ראיות אתם מבססים זאת?
    -מה לדעתכם תהיה ההשפעה של פעולה/חוסר פעולה בנוגע לפידבק הספציפי הזה?

    הגדירו מטריצות להצלחה ו KPIs עבור היוזמות שבמפת המוצר

    מהי הדרך הטובה ביותר לכמת את השפעת המטרות שיש להשיג והבעיות שיש לפתור בפרק הזמן הנתון? על ידי כך שתבטיחו שה-roadmap מחובר ל-KPIs מוגדרים היטב.

    אחת מהשיטות הפופולריות המסייעות לצוותי המוצר להשיב לשאלות הללו היא OKRs (יעדים והישגי מפתח). OKRs הם מסגרת מעולה להצבת יעדים, משום שהם לוקחים חזון מסדר גבוה ופורטים אותו ליעדים ניתנים לניהול.
    יעדי OKR תחומים בזמן, ניתן לפעול להשגתם והם מעוררי השראה, במובן זה שהם נותנים לצוות השראה להפשיל שרוולים ולפעול עצמאית להוצאת היעדים אל הפועל. הישגי מפתח, מן העבר השני, לוקחים את ההיבט האיכותני של היעדים והופכים אותו לאבני דרך ניתנות לכימות. לדוגמא:

    יעד: לשלש את ממוצע הסשנים השבועיים במובייל עד לסוף פברואר.
    הישגי מפתח:
    KR1- בדיקת איכות QA לכל פונקציות המובייל
    KR2- שיפור זמן הטעינה ב 40%
    KR3- הוספת אינטגרציה חדשה לגרסת המובייל

    כיצד לתעדף את Roadmap המוצר?

    החלטות מוצר מעולות נובעות מהבנה עמוקה של צרכי המשתמש, ביחד עם הבנה שווה בעומקה של מה שניתן להשיג באמצעות המשאבים המצויים בידי החברה.

    כאן נכנסת לתמונה מסגרת התעדוף במהלך שלב תכנון roadmap המוצר. התחילו בלשאול שאלות: אילו יוזמות יצרו את ההשפעה הגדולה ביותר? מהו הדבר הדחוף ביותר שיש לתת לו מענה? מהו טווח המשאבים שלנו (זמן, מאמץ, טכנולוגיה)? משם, המשיכו אל דרכים לכימות התשובות הללו, באופן שיאפשר לכם להשתמש בכך להחלטות תעדוף. בין היתר, ישנן שתי שיטות ציון משוקלל מומלצות שיכולות לסייע למדוד את ה-epics או הפיצ׳רים הפוטנציאליים מול מטרות המוצר:

    RICE – ראשי תיבות של Reach, Impact, Confidence ו-Effort. זוהי שיטת ציון משוקלל לכימות הערך הפוטנציאלי של פיצ׳רים, רעיונות לפרויקטים ויוזמות. ציון RICE עוזר למנהלי מוצר לכמת את הערך המוערך של פיצ׳ר או רעיון לפרויקט באופן שיהיה קל לסווג אותו כאשר יגיע הזמן להחליט על סדר הביצוע. שון מקברייד, מפתח שותף לתעדוף RICE בתפקידו כמנהל מוצר ב-Intercom, מסביר בקישור זה מהי הדרך הטובה ביותר לשימוש בשיטת תעדוף זו.

    Value vs. Effort – דרך פופולרית וקלה לתקשור להתחלת תעדוף רעיונות היא להשוות בין הערך שיושג מרעיון מול המאמץ שיידרש להשלמתו. על ידי שימוש בניקוד סטנדרטי מ-1 עד 5, מנהל מוצר או צוות מוצר יכול לקחת החלטות במהירות ובקלות. בקישור זה תוכלו למצוא פירוט של הגורמים המגדירים ערך ומאמץ.


    MVP הוא לא מוצר מינימלי

    אם אתם מנהלי מוצר או עובדים בסטארט-אפ, סביר להניח ששמעתם את המושג Minimum Viable Product – MVP, הוא…

    אם אתם מנהלי מוצר או עובדים בסטארט-אפ, סביר להניח ששמעתם את המושג Minimum Viable Product – MVP, הוא עונה על הצורך של יזמים ללמוד את התנהגות והעדפות המשתמשים והלקוחות הפוטנציאליים כבר בתחילת הדרך, על ידי מוצר בעל פונקציונליות מינימלית וממוקדת לאיסוף נתונים אמינים ממשתמשים. 

    איסוף נתונים לפני השקת המוצר המוגמר לשוק עוזר ליזמים לענות על שאלות ולבטים שעלו במהלך בניית המודל העסקי ותכנון המוצר, הן מכוונות את היזמים לאן וכיצד להתקדם הלאה.

    המשך…