מדוע UX / UI יוצרים בצוות?

מכירים את זה שאתם מתלבטים בין להכניס מעצב UX/UI אינהאוס לחברה, לקחת פרילנס חיצוני עבור הפרויקט או בכלל…

מכירים את זה שאתם מתלבטים בין להכניס מעצב UX/UI אינהאוס לחברה, לקחת פרילנס חיצוני עבור הפרויקט או בכלל לפנות לחברה מובילה המכילה צוות של אנשי UX/UI? כמו הרבה דברים בחיים, התשובה היא “זה תלוי”.

שלושת השאלות שחוזרות על עצמן הן:
מתי כדאי לשכור מעצב פרילנס?
מתי כדאי לשכור חברה?
מתי כדאי לצרף לשורות החברה מעצב UX/U?


אז מתי לשכור מעצב פרילנס vs חברה משמעותית?

גיבוש אסטרטגיית חווית משתמש

על מנת להגיע למשהו בעל אימפקט אמיתי, העבודה בצוות מנצחת. הכוח הגדול ביותר הטמון בקבוצה הוא המוח, המוח הקולקטיבי המורכב ממעצבים, מאפיינים ואנשי מוצר מרקעים שונים, שעובדים ומלווים מספר רב של פרויקטים.

חברת UI חיצונית מהווה סוג של “צוות התערבות” שמגיעה עם פרספקטיבה מאד רחבה, עם ידע אודות מגוון מערכות ופלטפורמות והמון אפשרויות שניתן להכניס לתוך המוצר. ההיכרות והסינרגיה בין סוגים שונים של מוצרים תורמת לקידום הפרויקט עליו עובד הצוות ומביאות לתוצאה איכותית, הצוות יושב ומסתכל על הפאנל, הפלואו, העיצובים ובצורה כזו ניתן לבנות ולגבש חוויית משתמש מדוייקת וממשק משתמש ברמה הגבוהה ביותר.

יכולת התמודדות עם גודל ומורכבות הפרויקט

צריך לזכור שבעבודה על ממשק וחווית משתמש אין פתרון או תשובה אחת, יש המון לבטים והחיפוש הוא אחר איזו הבלחה, פיצוח של רעיון – חשיבה משותפת מביאה מנעד רחב של דעות ורעיונות. כמובן שחלק מעבודת הצוות היא להשתמש בתקשורת חיובית ובביקורת בונה בכדי לייצר סיעור מוחות פרודוקטיבי, לדעת לקחת את הדעות והתכונות החזקות של כל מעצב באופן שיקדם את המוצר, על כן הצוות צריך להכיר זה את זה ולדעת לעבוד יחדיו.  

ראייה רחבה

עבודת צוות יכולה לספק השקפה רחבה יותר על המגמות והטרנדים השלטים בעולם העיצוב, בהתבסס על ידע והיכרות של חברי הצוות, ובכך לתמוך ולהוסיף לבניית ה-UX של המוצר שלכם.

תקציב וזמנים

במונחים של ניהול זמן, צוות מקצועי ומיומן יוכל לקצר זמנים של כל התהליך – מהחשיבה ועד העיצוב עצמו: כאשר מדובר במעצב אחד משבר יצירתי קטן או ניסיון לפתור נושא פעוט במערך הכולל יכול לבזבז זמן יקר, בעוד שצוות יכול לחלק פרויקט מורכב למעצבים השונים, או לנסות לפתור יחדיו משברים קטנים במהלך הדרך.

עייפות החומר

נניח שהכנסתם מעצב UX/UI לארגון שלכם או ששכרתם מעצב פרילנס חיצוני. זה מתחיל מצויין, הכרתם אדם מבריק, נקרא לו נדב. לנדב יש ידע ומומחיות יוצאים מגדר הרגיל והוא עובד על עיצוב המוצר עם הקמתו. אותו נדב צולל לעולם התוכן של המוצר ולמעשה הגבולות נסגרים סביבו. בהמשך, המשימות השוטפות של נדב יסתכמו בהוספת עוד כפתור ושינוי קטן של התפריט.

לא משנה כמה נדב שלנו – כלומר שלכם – יהיה מוכשר או אינטליגנט, סופו להתנוון – זו סיטואציה טבעית לחלוטין כמובן, אך אף מעצב אינהאוס לא יעיד זו על עצמו. חסרה לו חשיפה, גירוי חיצוני שקיים בעבודה כחלק מצוות UX העובד על מספר מוצרים.

עיוורון מוצר – Tunneling View

ובאותו הנושא, אנחנו מדברים על המושג “עיוורון מוצר” – כשאדם חווה את המוצר בכל רגע נתון ומפתח איתו קשר בלעדי – הוא נשוי לו ומתקשה לצאת מחוץ לבועה. צוות UX/UI חיצוני יכול לפתור זאת – הוא יכול לראות את התמונה בשלמותה ממקום אובייקטיבי.

זמינות וליווי לאורך זמן

תאמינו או לא, אבל העובדה שהצוות אינו יושב בתוך החברה שלכם ולא מתעסק כל היום בפרויקט שלכם היא דווקא לטובתכם. לכן אם אתם, כסטארט אפ צעיר או חברה העובדת על פרויקט חדש, מבקשים שאנשי הצוות ישבו אצלכם למשך תקופת הפרויקט יכול להיות שאתם טועים – משום שהתוצרים שיגיעו אליכם יהיו יותר טובים אם המעצבים שלכם יעבדו כתף לכתף עם אנשי מקצוע נוספים, ישאפו את האוויר של פרויקטים אחרים וגם יגעו בהם, יתכנסו עם חבריהם למקצוע בישיבות צוות המעניקות השראה, משחררות מחסומים יצירתיים ומעניקות כלים שיעזרו לקדם את המוצר.

כמובן שכמו כל מערכת יחסים של אאוטסורסינג צריכה להיות מנוסחת בתיאום ציפיות ותיאום גבולות, כך שרמת הזמינות של הצוות תהיה גבוהה, ובמטרה ללוות לאורך זמן את החברה – כי העבודה לא נגמרת ברגע שסיימנו את העיצוב הבסיסי. המטרה היא לבדוק את עצמנו כל הזמן, להשתפר תוך כדי התהליך, לתת לניתוחים ופיתוחים לאורך הדרך לעזור לנו לנתב את חוויית המשתמש למקום הכי “נכון” – שגם הוא, אגב, משתנה ללא הרף.


לסיכום, עולם ה-UX מלא בלבטים והתחבטויות – אלו יעשו במסגרת קבוצת עבודה, בעוד שהעבודה תכל’ס נעשית ע”י איש המקצוע. עבודה בצוות היא באמת האולטימטיבית לעיצוב ואפיון חוויית המשתמש בכל המוצרים. כל מעצב מביא לשולחן את מיומנויותיו, ניסיונו הפרקטי ודרכי החשיבה שלו – ויחד, באופן מסונכרן ומתוזמן היטב, הצוות מצליח להעניק פתרונות, לאפיין ולייצר חוויית משתמש אפקטיבית ומיטבית.


שליטה בתקשורת מוצר: איך לוקחים את המושכות לידיים?

פעמים רבות מנהלי מוצר שוברים את הראש על השאלה באיזה תחום כדאי להם להשקיע כדי לקדם את הקריירה…


פעמים רבות מנהלי מוצר שוברים את הראש על השאלה באיזה תחום כדאי להם להשקיע כדי לקדם את הקריירה שלהם – בדיקות A/B? ניתוח נתונים? מיומנויות שיווק?
לדעתנו, המיומנות החשובה ביותר שמנהל מוצר זקוק לה היא שליטה ביסודות התקשורת.


כן, ממש ככה. נשמע טריוויאלי ופשוט להפליא, אלא שבפועל מתברר ששליטה מלאה בתקשורת מביאה לכך שכל החלקים פשוט מתחברים.


חשיבות השליטה המוחלטת בגזרת ניהול המוצר היא קריטית במיוחד כאשר מדובר בקבוצת הפיתוח של מנהל המוצר, בבעלי העניין בעסק והשוק. מתברר שאדם יכול להתנהל באופן מושלם מול בעלי עניין מגוונים ולהפגין מודעות חדה וקשובה לשוק, אבל כל עוד אין לו את היכולת לתקשר בצורה אפקטיבית ומדויקת עם כל גורם בכל זמן נתון, יהיה לו קשה לנהל טוב יותר ציפיות, להוביל את הצוות להצלחה ולאפשר לו לייצר ערך באיכות המצופה.

לעומת זאת, כאשר תקשורת נכונה ומדויקת – בין אם מילולית ובין אם לא מילולית –  נוכחת בהתנהלות מנהל המוצר, הדבר משפיע על כל מסגרת העבודה, מרמת ה״להרים את הצוות בבוקר״ דרך מתן תגובה הגיונית ומהירה לנקודה חורקת שדורשת החלטה מודעת ונכונה, ועד להצגת מפת הדרכים של המוצר לחדר גדוש בלקוחות. 

צוות הפיתוח: קביעת כללי התקשורת

כאשר מדובר בצוות פיתוח, קביעת כללים וגבולות לתקשורת היא הכרחית לשם הוצאת המקסימום מהצוות. ניקח, לדוגמה, צוות חדש המורכב מחבר׳ה נחושים ומוכשרים עם ברק בעיניים, אך חסרי כל ניסיון מעשי בתחום. אחת מאבני היסוד של עבודת צוות מוצלחת היא הסכמה על סדרי עבודה וציפיות, ואת אלה יש צורך לתקשר היטב, בשלב ראשון, ולאחר מכן להטמיע בצורה אפקטיבית. 

הגדרת תפקידים

מנהל המוצר יגדיר לצוות כיצד הוא תופס את תפקידו, מהם סדרי העבודה שלו ולמה חברי הצוות יכולים לצפות ממנו, לתקשר את קולו של הלקוח ולייצג בצורה הטובה ביותר את האינטרס של החברות הרלוונטיות.
את כל  המסרים הללו ניתן להעביר באמצעות מסמך ברור, שיסביר לצוות כיצד יש להתנהל לצד המנהל. כשהדברים ברורים נוצר צוות מאורגן שמעצים את כל חבריו בקבלת החלטות ובפתרון בעיות.

תכנון זמן ומשאבים

עוד יסוד חשוב בעבודת הצוות הוא להבטיח שהנמנים עליו מספקים תוצרים שהולמים את הפוטנציאל שלהם, ולהבין מהו קצב התפוקה שאפשר לצפות לו. מכיוון שהחברה מודדת אלמנטים כאלה, חשוב שלמנהל המוצר יהיה, למשל, ביטחון שהתפוקה הרבעונית שהוא מבטיח לממונים עליו תהיה זו שתסופק בפועל.

אחת מהדרכים לעשות זאת היא לדאוג שלכל חבר צוות תהיה מוטיבציה לתת את המקסימום, באמצעות גמול אישי שמתאים לו פרטנית. במקרה שמוצאים קושי מיוחד בפן מסוים של העבודה, למשל בהעברת סיפור משתמש, אפשר לקבוע תהליך מוגדר לצורך כוונונים והבהרות, הכולל, לדוגמה, פגישה אחת בשבוע עם הצוות הרלוונטי לשם מעבר על קריטריוני הקבלה של הסיפורים ועל מנת לתכנן כל סיפור בצורה מפורטת יותר, עם שאלות ותשובות. אפשר גם ״לחתוך״ את הסיפורים הגדולים לתוך יחידות קטנות שמאפשרות מיקוד יעיל יותר, ואשר כל אחת מהן מעבירה ערך קונקרטי.

כפועל יוצא של סדרי עבודה כאלה, קל הרבה יותר להעריך ולצפות תפוקה, ולתקשר אותה נכונה לבעלי העניין. מלבד זאת, כשחברי הצוות יודעים היטב את גבולות התקשורת, הם תורמים יותר במפגשים הממוקדים ומציעים אלטרנטיבות – ולפעמים גם פתרונות מעולים – כדי לענות לצרכי הלקוח.

שימוש ב OKRs כדרך תקשורת

המושג הבא שחשוב לתת לו תשומת לב הוא יעדים והישגי מפתח, או בז׳רגון המקצועי – OKRs. כשה-OKRs ברורים ומתוקשרים נכונה הדבר מאפשר לפרוץ חסמים, לתעדף בצורה אפקטיבית את הנקודות הראשונות שיש לתת להן מענה ולהתקדם בחופשיות. OKRs הם גם עוגן מצוין להיצמד אליו מול שאר חלקי העסק כדי להגן על חברי הצוות, נוסח ״זה מה שהתחייבנו אליו, ובעיקרון לא נשקול בקשות אחרות״.

תקשורת עם השוק

תקשורת חיצונית, או היכולת לתקשר מול השוק, היא מיומנות חיונית נוספת עבור מנהל המוצר. אם החברה הולכת לכיוון של חתימה על חוזה לטווח ארוך, יש חשיבות גדולה לציפיות בנוגע להמשך התהליכים ולתוצרים שיסופקו.

חזון ואסטרטגיה של מוצר הם הדרך בה הדבר מתוקשר אל השוק, במטרה להראות מה חשוב לחברה ומה יש לצפות ממנה. לשם כך צוות האפיון, יכול להפיק תרשים שממפה יום בחייו של לקוח המוצר, כמה שנים קדימה. הדבר מאפשר לחוש את הכיוון שאליו המוצר הולך ולהסכים על סדר העדיפויות של השוק. לאור זאת, בקשות לפיצ׳רים מסוימים מוארות באור אחר ונוצר יישור קו חזק יותר עם צרכי השוק והמשתמשים. 


תקשורת היא מיומנות שניתן ללמוד אותה – כמו רכיבה על אופניים או הקלדה,
מי שמוכן להשקיע ולעבוד בכדי להשיג מיומנות, יראה שיפור באיכות של כל דבר רלוונטי שיעשה.

המדריך: Product Roadmap

מאמר זה מהווה מדריך הכנה לתכנון אפקטיבי ויעיל של roadmap למוצר.

Roadmap של מוצר הוא כלי התקשורת האסטרטגי בארסנל של המנהל. מנהלי מוצר עובדים עם צוותים פנימיים ובעלי עניין לבניית מפת מוצר שתתקשר בבהירות את התוצרים והציפיות בנוגע לכיוון שאליו הולך המוצר ולמה.


ידועה היטב חשיבותו של ה- roadmap למנהלי מוצר בבואם ליישר קו סביב תכנית באופן שיבנה אמון וביטחון מול בעלי העניין. בהתאם לכך, מדריך זה נוצר על מנת להכין אתכם לתכנון, לבניית ולשיתוף roadmap מעולה למוצר, כזה שיציג לצוותים שלכם באופן מיטבי אתכם ואת ההתקדמות שאתם עושים.

מהו Roadmap מפת מוצר ?

מפת מוצר הוא כלי תקשורת ויזואלי שמיישר חברה סביב אסטרטגיית מוצר מסדר גבוה. באופן התלוי בסוג הארגון, roadmaps יכולים לכלול פיצ׳רים ממשמשים ובאים ושיקולים טכניים, ולעתים קרובות הם מדגימים כיצד מוצר יתפתח עם הזמן. Roadmaps מתקשרים את התכלית של מה שהלקוח והתוצאות העסקיות המתוכננות ישיגו בתוך מסגרת זמן מסוימת.

מפת המוצר היא גם כלי תיאום: הוא נותן לבעלי העניין ולחברי הצוות את המידע לו הם זקוקים על מנת להתמקד במטרותיהם ובעדיפויותיהם, הן מעניקות נראות לכל החלקים במערכת שיסייעו לצוותי המוצר לתאם ביניהם את מאמציהם, בהם טווח והקצאת משאבים (וה״למה״ שמאחורי ההחלטות הללו). היא הנכס שמתקשר את האופן בו כל החתיכות הללו מהוות את האסטרטגיה, בדרך שיכולה להיות מובנת לכל אחד מבעלי העניין.


“A product roadmap is about communicating the why. It’s about the ultimate destination (the vision) and the major steps that the team intends to take along the way (goals to be reached, problems to be solved). A roadmap should not delve deeply into the what and the when. It should stay at the why level. It should inspire your teams to then develop a release plan, a delivery plan or a project plan for how to deliver that vision.

— Bruce McCarthy, author of Product Roadmaps Relaunched


מדוע Roadmaps חשובים?

כאשר מנהלי מוצר מייסדים תהליך ותרבות בריאים לפיתוח מפת מוצר בארגון, הדבר מסייע להם להשיג כמה דברים: 

Roadmaps -1 עוזרים ליישר קו וליצור התלהבות סביב אסטרטגיית מוצר, הוא הכלי המושלם ליצירת אוריינות ארגונית בנושא אסטרטגיית מוצר (וזהו הכלי המושלם להצגת אחיזה איתנה בהגה האסטרטגי בפני בעלי העניין!). כאשר יש לצוותים שלכם את ההבנה הבסיסית הזו בנוגע למה שחשוב לעסק וללקוחות, המצפן הפנימי שלהם ללקיחת החלטות טקטיות יהיה מעוגן בתכנית ובכיוון הללו, המשורטטים בסדר גבוה.

2- נראות זו משחקת לטובתו של מנהל המוצר בכל ההיבטים. Roadmap הוא מוצר מעולה מאפשר למנהלים ביצועיים ולבעלי עניין אחרים נראות מלאה אל תוך כל מה שמתרחש, משתנה או מתקדם בגזרת האסטרטגיה. הדבר נועד ליצור ביטחון, כך שבעלי העניין שלכם ירגישו טוב ביחס להתקדמות החברה לעבר פתרון בעיות הלקוח שיניבו את ההשפעה העסקית הגדולה ביותר.

Roadmaps –3 מפשטים את התיאום ואת הבהירות בשיתוף הפעולה חוצה התפקודים בצוות סביב העדיפויות שנקבעו. תהליך תעדוף המוצר מורכב כמו תהליך גיבוש ה-roadmap, ודורש דיאלוג מתמשך ושיתופי בין צוותים ובעלי עניין. Roadmap מוצר מעודד צוותים לצמצם את המיקוד לבעיות שיכולות להיפתר באמצעות המשאבים הזמינים – תרגיל בתעדוף בפני עצמו.

Roadmap -4 של מוצר הוא ערוץ תקשורת עוצמתי. השיח המתמשך – אודות ה״למה״, ה״איך״ וה״מי״ של העבודה שיש לעשות – יוצר תרבות של יישור קו ושל הבנה עמוקה של חזון וכיוון ביחס למוצר.

כיצד מתכננים מה יכנס לתוך מפת המוצר?

קשה לתכנן מפת מוצר, אבל עם מעט פוקוס ותעדוף קשוח, תוכלו לנהל את מרבית הבעיות והקשיים שמגיעים עם התהליך. צמצמו את העדיפויות שבכוונתכם לתת להן מענה בתוך פרק זמן נתון, הגדירו מטרות מבוססות עדיפויות שמתמקדות בתוצאות ובפתרונות (ולא בתאריכי delivery של פיצ׳רים) והגדירו את אמות המידה להצלחה שתטמיעו (מטריקות ו-KPIs [מדדי ביצוע מרכזיים]).

תכנון roadmap מתחיל בחלקים הללו של הפאזל. התחייבו לעשייתם נכונה ולתקשורם עם הצוותים. הדבר יעלה אתכם על הנתיב הנכון להצלחת ה-roadmapping.

יצרו את המטרה, או המטרות, עבור תקופת זמן מוגדרת

כפי שאמרנו מוקדם יותר, באופן אידיאלי אתם מתכננים roadmap עבור מספר חודשים או רבעונים קדימה. רק לעתים נדירות מנהלי מוצר יודעים מה יקרה בעוד שנה מהיום (שינויים בשוק, גילוי צרכים חדשים של המשתמש), כך שתכנון ציר זמן לשנה הוא לא מעשה הגיוני. הפרטים שאתם זקוקים להם נוגעים רק למי, למה ולאיך של החודש או הרבעון הקרובים, תוך כדי התמקדות בעבודה לעבר השגת מטרה או שתיים מסדר גבוה (לצוותים אג׳יליים וסטארט-אפים גם מסגרת הזמן הזו עשויה להיות בלתי הגיונית!).

כיצד תקבעו מה צריכות להיות מטרות המוצר עבור הרבעון? לא משנה היכן אתם עומדים מבחינת מחזור החיים של החברה – בין אם אתם סטארט-אפ ״מטולא״ המונה 20 איש או חברה עמוסת מוצרים המעסיקה 2000 נפשות – הכל מתחיל בחזון המוצר.

מהן המטרות העסקיות שלכם? עליכם לדעת אם בראש סדר העדיפויות של החברה ממוקמת המטרה לדחוף קדימה את מטריקות הרכישה (להתרחב בשוק ולהשיג לקוחות חדשים) או שמא לספק את המשתמשים העכשוויים (להפחית את שיעור הנשירה ולשפר את שימור הלקוחות). כאשר ידועות לכם המטרות העסקיות, אתם יכולים לעצב במיומנות את מטרות המוצר ואת ה-KPIs באותו כיוון.

זהו את הבעיות שיכולות להיפתר

מרגע שהמטרות העסקיות ברורות לכם ויש לכם אסטרטגיית מוצר שמעוגנת במטריקות מדידה ושיפור הקשורות למטרות הללו, זהו הזמן לנוע אל שלב גילוי הבעיות. אילו בעיות של המשתמש אתם יכולים לפתור על מנת להשפיע על המטריקות שהגדרתם? חפשו אחר הבעיות שתהיה לפתרונן את ההשפעה הגדולה ביותר על המטרות העסקיות.
תוכלו להסיר רעש רב על ידי התמקדות באותות בערוצים הבאים:

פידבק לקוחות: עליכם לשוחח עם המשתמשים תדיר. אי אפשר לתת את העצה הזו יותר מדי! בקשות לפיצ׳רים המגיעות מגזרת המכירות, הודעות CS/CX ופגישות עם הצוותים – כל אלה יכולים להיות ערוצים אינפורמטיביים להבנת בעיות הלקוח, אך כמנהלי מוצר עליכם להיות מעורבים עמוקות בשיחות עם משתמשים. חפשו אחר הבעיות הגדולות שיש להן את הפוטנציאל להיפתר במסגרת הזמן שהגדרתם עבור ה-roadmap.

מידע אודות שימוש: זוהי הנקודה בה אתם מגלים בדיוק עד כמה המשתמשים שלכם מקיימים אינטראקציה עם המוצר והפיצ׳רים השונים. חפשו אחר הבעיות, המחסומים והטרנדים הרווחים בהתנהגות, שיש להם את הפוטנציאל להיפתר.

ניתוח מוצר תחרותי: חשוב לשמור אצבע על הדופק בנוגע לתחומי הבעיות שהמתחרים פותרים, אפילו אם אתם לא רודפים אחריהם באופן אגרסיבי. לשם כך עליכם לחוות את מוצרי המתחרים, על מנת לקבל מסגרת התייחסות מקיפה יותר בנוגע למקום בו המוצר שלכם עומד בשוק לעומת המתחרים. ערכו ניתוח עומק, מדדו את החוויות ומדדו אותן ביחס למוצר שלכם.

עומק כזה של מחקר וגילוי בעיות במהלך שלב תכנון ה-roadmap הוא חיוני להבנת הבעיות הנכונות שתהיו מחויבים לפתור בתקופת הזמן שתגדירו. מחקר זה הוא הראיה שבה תשתמשו במהלך דיוני יישור קו להצדקת הימצאותם של פיצ׳רים ויוזמות מסוימים ב-roadmap.

ישרו קו עם הצוותים ובעלי העניין הפנימיים שלכם

תכנון ה-roadmap צריך להיעשות בשיתוף פעולה מנקודת ההתחלה ועד לנקודת הסיום. אם לצטט בחופשיות את טרסה טורס, אשפית דפוס החשיבה Continuous Discovery, כל צוות שמשקיע את מרצו בפתרון בעיות הלקוח, צריך להתאסף לצורך סיעור מוחות בנוגע לנתיבים האפשריים שיכולים להילקח על מנת להשיג תוצאה (נתיב = מטרות מוצר פוטנציאליות עבור כל רבעון נתון).

צוותים שעובדים מול הלקוח הם נקודות מגע בעלות ערך עצום למנהלי מוצר במהלך תהליך תכנון ה-roadmap. חשבו על כך באופן הבא: אצבע על הדופק על הצרכים שמבטאים הלקוחות היא קריטית על מנת להבטיח שאתם לוקחים החלטות מונחות-שוק. יותר מ-70% מהמשיבים לסקר שערך ה-Pragmatic Institute ב-2019 טענו שהם מבלים פחות מ-5 שעות בחודש בעיבוד משובי לקוחות. למרבית מנהלי המוצר אין את הזמן למחקר משתמש מתמשך ומקיף, מה שמהווה משוכה גדולה בדרך לזיהוי הבעיות ששווה להשקיע בפתרונן.

כיצד ניתן לבנות את מערכות היחסים הללו עם הצוותים במהלך שלב תכנון ה-roadmap? הדבר מתחיל בניהול שיח מתמשך, על בסיס קבוע, עם לקוחות וצוותים העובדים מול לקוחות. השיחות הללו יכולות להיות שבועיות או רבעוניות, באופן התלוי בכמה הערכות מצב עליכם לעשות במהלך תהליך התכנון. גלו סקרנות בנוגע לאינפוט שלהם ביחס לפתרון שמוצע: כאשר אתם משוחחים עמם, נסו לזהות את הטרנדים בבעיות ובבקשות לפיצ׳רים, כך שתוכלו לעגן את התכניות שלכם בפידבק אמיתי.

כיצד ניתן לבנות את מערכות היחסים הללו עם הצוותים במהלך שלב תכנון ה-roadmap? הדבר מתחיל בניהול שיח מתמשך, על בסיס קבוע, עם לקוחות וצוותים העובדים מול לקוחות. השיחות הללו יכולות להיות שבועיות או רבעוניות, באופן התלוי בכמה הערכות מצב עליכם לעשות במהלך תהליך התכנון. גלו סקרנות בנוגע לאינפוט שלהם ביחס לפתרון שמוצע: כאשר אתם משוחחים עמם, נסו לזהות את הטרנדים בבעיות ובבקשות לפיצ׳רים, כך שתוכלו לעגן את התכניות שלכם בפידבק אמיתי.

תכנון roadmap מוצר לא נועד לומר ״הנה מה שיש לי בראש, ואני רק שומר אתכם מיודעים״, אלא להביא את הצוותים לשיחות שבהן מעורבותם גדולה יותר. הובילו את נקודות המגע שלכם עם הצוותים המטפלים בלקוחות באמצעות שאלות כמו:

-אילו בעיות אתם חשים שהן דחופות? תוכלו להסביר מדוע אתם חשים כך?
-על אילו ראיות אתם מבססים זאת?
-מה לדעתכם תהיה ההשפעה של פעולה/חוסר פעולה בנוגע לפידבק הספציפי הזה?

הגדירו מטריצות להצלחה ו KPIs עבור היוזמות שבמפת המוצר

מהי הדרך הטובה ביותר לכמת את השפעת המטרות שיש להשיג והבעיות שיש לפתור בפרק הזמן הנתון? על ידי כך שתבטיחו שה-roadmap מחובר ל-KPIs מוגדרים היטב.

אחת מהשיטות הפופולריות המסייעות לצוותי המוצר להשיב לשאלות הללו היא OKRs (יעדים והישגי מפתח). OKRs הם מסגרת מעולה להצבת יעדים, משום שהם לוקחים חזון מסדר גבוה ופורטים אותו ליעדים ניתנים לניהול.
יעדי OKR תחומים בזמן, ניתן לפעול להשגתם והם מעוררי השראה, במובן זה שהם נותנים לצוות השראה להפשיל שרוולים ולפעול עצמאית להוצאת היעדים אל הפועל. הישגי מפתח, מן העבר השני, לוקחים את ההיבט האיכותני של היעדים והופכים אותו לאבני דרך ניתנות לכימות. לדוגמא:

יעד: לשלש את ממוצע הסשנים השבועיים במובייל עד לסוף פברואר.
הישגי מפתח:
KR1- בדיקת איכות QA לכל פונקציות המובייל
KR2- שיפור זמן הטעינה ב 40%
KR3- הוספת אינטגרציה חדשה לגרסת המובייל

כיצד לתעדף את Roadmap המוצר?

החלטות מוצר מעולות נובעות מהבנה עמוקה של צרכי המשתמש, ביחד עם הבנה שווה בעומקה של מה שניתן להשיג באמצעות המשאבים המצויים בידי החברה.

כאן נכנסת לתמונה מסגרת התעדוף במהלך שלב תכנון roadmap המוצר. התחילו בלשאול שאלות: אילו יוזמות יצרו את ההשפעה הגדולה ביותר? מהו הדבר הדחוף ביותר שיש לתת לו מענה? מהו טווח המשאבים שלנו (זמן, מאמץ, טכנולוגיה)? משם, המשיכו אל דרכים לכימות התשובות הללו, באופן שיאפשר לכם להשתמש בכך להחלטות תעדוף. בין היתר, ישנן שתי שיטות ציון משוקלל מומלצות שיכולות לסייע למדוד את ה-epics או הפיצ׳רים הפוטנציאליים מול מטרות המוצר:

RICE – ראשי תיבות של Reach, Impact, Confidence ו-Effort. זוהי שיטת ציון משוקלל לכימות הערך הפוטנציאלי של פיצ׳רים, רעיונות לפרויקטים ויוזמות. ציון RICE עוזר למנהלי מוצר לכמת את הערך המוערך של פיצ׳ר או רעיון לפרויקט באופן שיהיה קל לסווג אותו כאשר יגיע הזמן להחליט על סדר הביצוע. שון מקברייד, מפתח שותף לתעדוף RICE בתפקידו כמנהל מוצר ב-Intercom, מסביר בקישור זה מהי הדרך הטובה ביותר לשימוש בשיטת תעדוף זו.

Value vs. Effort – דרך פופולרית וקלה לתקשור להתחלת תעדוף רעיונות היא להשוות בין הערך שיושג מרעיון מול המאמץ שיידרש להשלמתו. על ידי שימוש בניקוד סטנדרטי מ-1 עד 5, מנהל מוצר או צוות מוצר יכול לקחת החלטות במהירות ובקלות. בקישור זה תוכלו למצוא פירוט של הגורמים המגדירים ערך ומאמץ.


היררכית תפקידי מנהלי מוצר

מנהל מוצר הוא תפקיד רחב ובעל תחומי אחריות רבים, יש בלבול רב סביב היררכיית התפקידים השונים במקצוע, דבר…

מנהל מוצר הוא תפקיד רחב ובעל תחומי אחריות רבים, יש בלבול רב סביב היררכיית התפקידים השונים במקצוע, דבר המקשה על השוואת משרות, תכנון הקריירה וגיוס עובדים לצוות המוצר.

כעת, נציג את היררכית התפקידים המקובלת:


מנהל מוצר שותף / Associate Product Manager

זוהי עמדת כניסה לחסרי ניסיון בתפקיד, הוא נפוץ בתוכנית APM אשר נפוצה בארגונים גדולים כמו גוגל ופייסבוק.
תפקיד מנהל מוצר שותף מתאים לג’וניורים שסיימו לימודים אקדמיים ושואפים להגיע לתפקיד מנהל מוצר, החניכה בתפקיד מאפשר התפתחות מקצועית באמצעות שילוב ין הכשרה ומוערבות מעשית בפרויקטים אמיתיים.

מנהל מוצר זוטר / Junior Product Manager

מנהל מוצר זוטר לא דורש ניסיון רב, לרוב מדובר בעובדים בעלי רקע וניסיון מתחומי האנליזה עסקית, בדיקת תוכנה QA ותמיכה.
ברוב המקרים, מנהל מוצר זוטר יעבוד תחת הדרכתו של מנהל מוצר בכיר יותר יחד עם צוות פיתוח מוצר על מוצר או תחום ספציפי.

מנהל מוצר / Product Manager

תואר המשרה הנפוץ ביותר, מקיף מגוון רחב של תחומי אחריות, כישורים וניסיון מקצועי. מנהל מוצר פועל באופן עצמאי, מוביל את העבודה מול צוותי פיתוח מוצר ואחראי לאינטרקציה בין המוצר ללקוחות.
כיוון שמשרה זו היא נפוצה, חשוב להתייחס לסוג המוצר אותו מנהלים, דבר המשפיע רבות על היקף הניסיון המקצועי. כאשר מדובר במוצר אשר משפיע ומשמש מיליוני משתמשים נדרש ניסיון רב יותר מאשר ניהול מוצר של סטארט אפ חדשני.

מנהל מוצר בכיר / Senior Product Manager

מנהל מוצר בכיר הינו בעל תחומי אחריות דומים לשל מנהל מוצר, יש לו תואר בכיר יותר מתוך הכרה בתרומתו ובחשיבות המוצר שלו. דבר נוסף המשפיע על על תואר המשרה הוא העובדה שמנהל מוצר בכיר מדריך ומלווה מנהלי מוצר זוטרים.
בארגונים מסוימים זהו תפקיד היברידי, בו מנהל המוצר הבכיר אחראי על המוצר ובנוסף אחראי על הכשרה וטיפוח מנהלי המוצר הזוטרים.

מנהל מוצר מוביל / Product Lead

זהו תפקיד חדש יותר, המתאים למנהל מוצר האחראי על מוצר גדול ומשמעותי בארגון. תפקיד זה שווה ערך בדרגה למנהל מוצר בכיר עד סמנכ”ל מוצר, אך ההבדל הוא שהם לא מעוניינים בהתקדמות בהיררכיית התפקידים דרך הדרכת מנהלי מוצר זוטרים, אלא דרך עבודה קשה ומאומצת סביב המוצר שלהם בלבד.

לכל מנהל מוצר מתאים נתיב התקדמות מקצועי שונה, יש להבחין בין מנהלי מוצר בעלי כישורי מנהיגות, אשר יתאימו יותר להדרכת מנהלי מוצר זוטרים לבין אלו אשר מצויינים בבנייה וניהול של מוצרים איכותיים. ארגון אשר ידע לזהות את כישורי מנהלי המוצר שלו ירוויח מכך ערך רב.

דירקטור מוצר / Product Director

זה המקום שבו התפקיד מתחיל להשתנות ממנהל מוצר יחיד שבאחריותו ניהול מוצר אחד בעבודה משותפת עם צוות מוצר אשר כולל מהנדסים ומעצבים. לבין מנהלי מוצר אשר לוקחים צעד אחורה מהעבודה היום-יומית סביב המוצר על מנת להתמקד בניהול ובניית אסטרטגיה למנהלי מוצר אחרים.
מנהלי מוצר אלו יהיו בעלי כישורים ומימנות סביב ניהול אנשים, שבמקרים רבים אפילו קשים יותר מניהול מוצר!

סמנכ”ל מוצר / VP Product 

תפקיד זה דומה בתחומי האחריות שלו לדירקטור מוצר, אך נפוץ בארגונים גדולים בעלי מוצרים ושכבות ניהול רבות, בעולמות הסטארט אפ תפקיד VP Product יתאר את מנהל המוצר הבכיר ביותר בחברה.
סמנכ”ל מוצר מתמקד בעבודתו בניהול מנהלי מוצר אחרים ובניהול תקציבי הצוות.

בחברות סטארט אפ רבות, תפקיד זה נקרא ראש מוצר / Head Of Product , ישנו חוסר הסכמה בנוגע לתיאור תפקיד זה, כיוון שמשתמע מכך שזהו תפקיד ניהול המוצר הבכיר ביותר, וזה הוא לא המקרה.

מנכ”ל מוצר / CPO

מנכ”ל מוצר הוא התפקיד הגבוה ביותר בהיררכית תפקידי מנהלי המוצר, ברוב המקרים הם ינהלו יותר מצוות אחד של מנהלי מוצר ויהיו אחראים על אסטרטגיות כלל המוצרים בארגון. בין היתר, הם אחראים על תהליכי העבודה בתוך צוותי המוצר ובין מחלקות אחרות בארגון.

בארוגנים קטנים, ההבדל בין סמנכ”ל מוצר למנכ”ל מוצר אינו גדול, והתואר משמש לסירוגין עבור איש המוצר הבכיר ביותר בחברה. אך בארגונים גדולים יותר שבהם קיימים שני התפקידים, תחומי האחריות הם שונים: סמנכ”ל מוצר אחראי על צוות המוצר, תהליכי העבודה וניהול כלל הפרויקטים, בעוד שמנכ”ל מוצר אחראי על חזון המוצר, בנייתו ועיצובו ועל התיאום הארגוני הכולל.


היררכיה אחת לא מתאימה לכל ארגון

לא בכל ארגון יש צורך בדרגות השונות של מנהל מוצר, לכן חשוב ליצור התאמה בין גודל וסוג הארגון לבין היררכיית התפקידים.
בחברות סטארט אפ בתחילת דרכן יתכן שיהיה רק מנהל מוצר, ולאורך זמן כאשר החברה תגדל יהיה צורך במנהלי מוצר נוספים אשר יעבדו תחת סמנכ”ל מוצר.
עליכם להקפיד שמבנה הצוות והדרגים השונים בארגון יהיו תואמים לצרכי הלקוח, לגודל השוק ולהתקדמות העסקית, כל אלה בהתאמה ליעדים שהצבתם.

בעל מוצר ≠ מנהל מוצר

בעל מוצר /  Product Owner הוא תפקיד שהגיע מתוך מתודולוגיות פיתוח ביניהם Scrum ו Agile. ארגונים וחברות רבות טועים ומגדירים את בעל המוצר כמנהל המוצר.

במתדולוגית פיתוח Scrum בעל המוצר הוא אחראי על הדרישות השונות של המוצר ובמתדולוגית פיתוח Agile בעל המוצר מוגדר כ”נציג העסק”, אך גם במקרה הזה הוא לא מקיף את תחומי האחריות הרבים של מנהלי המוצר.

ברוב המקרים, בעלי מוצר עברו קורס Scrum אשר לא מספק מבחינה מקצועית לתחומי האחריות של מנהלי מוצר, ההגדרה של תפקידים אלו הם שונים ובלבול ביניהם יכול להשפיע רבות על הצלחת המוצר.
לפני שאתם מגדירים את בעל המוצר שלכם כמנהל מוצר, הקפידו להעביר אותו הדרכה מקיפה, כוללת ומקצועית על כל תחומי האחריות, ורק אז, שנו את כותרת התפקיד.

היררכיה = בהירות

היררכית התפקידים תעזור לענות על השאלות: האם תארי התפקיד של חברי הצוות משקפים במדויק את תחומי האחריות שלהם? האם היררכיית התפקידים בארגון ברורה עבור מחפשי עבודה בתחום? באיזה תפקידי ניהול מוצר ניתן להשתלב בהאם לניסיון המקצועי שלי?

שמירה על היררכיה מבנית ברורה ומשותפת לתפקידי ניהול מוצר, תעזור לצוותים בארגון להכיר את תחומי האחריות של כל בעל תפקיד.