מהם היבטי המפתח של מסמך אפיון מוצר (PRD) מוצלח?

דרך טובה להתחיל בפיתוח מוצר היא באמצעות קביעת כל הדרישות, הרעיונות והצעדים האסטרטגיים במסמך PRD.

דרך טובה להתחיל בפיתוח מוצר היא באמצעות קביעת כל הדרישות, הרעיונות והצעדים האסטרטגיים במסמך אפיון מוצר, או דרישות מוצר, Product Requirement Document, נסביר על כך במאמר זה.


אסטרטגיה ללא ביסוס במסמכים היא הבטחת סרק. כל ניצחון בקרב מתחיל בתכנית מקוצרת, אך יציבה. ועם יד על הלב, איזה מנהל מוצר לא חלם להפוך לאסטרטג גדול…?
הבה ונתחיל מהגדרת הסיבות שבעטיין PRD מסייע להצלחת ניהול המוצר ומרכיבי המפתח שלו.

מהו PRD?

PRD הוא סוג של מסמך ויזואלי המכיל את הפונקציונאליות הבסיסית של המוצר הנמצא בפיתוח. המסמך מסייע גם למנהל המוצר להגדיר את סדר הפרויקט ואת כל תנאי המשימות השונות.

המשימות והעניינים העומדים לנגד עיניו של מנהל המוצר יכולים להפוך בקלות למעגל של בעיות סבוכות, שעלולות להוביל להשלכות איומות. לכן, מוטב להתחיל מ-PRD איכותי, על מנת להימנע מנפילה לרוטינה במשימות ניהול המוצר, ולהתמודד ביעילות עם בלבול.

יש לשים לב להבדל בין PRD ל-MRD, שהוא מסמך דרישות השוק, או Market Requirement Document. השוני הוא פשוט: MRD מתאר את ההזדמנות או את צרכי השוק, בעוד שה-PRD קשור למוצר, המתייחס להזדמנות או לצרכים.

מדוע PRD כה חשוב למנהלים?

הימצאותה של תמונה שלמה של ההתרחשויות היא תמיד דבר נוח. PRD הוא סקירה כללית של פרטי הליבה החשובים הדרושים לפיתוח פרויקט פוטנציאלי. המסמך כולל יעדי מפתח, מטרות, עקרונות יישום, תוצאות מיוחלות, מסגרת הזמן הנדרשת וכל דרישה טכנית נוספת. כאשר מנהלי מוצר מפרטים את דרישות המוצר במסמך, הם יכולים לצפות בעיות אפשריות ולמנוע מהן לצוץ.

מדוע מנהל מוצר מצליח זקוק ל-PRD? מכיוון שמטרתו העיקרית של PRD היא להגדיר את המוצר שרוצים ליצור – מתכליתו ועד לפיצ׳רים ולפונקציונאליות שלו. מסמך זה אינו רכושו הפרטי של מנהל המוצר, משום שעליו להיות משותף עם הצוותים הטכניים והעסקיים: מסמך PRD מעוצב היטב מספק הנחיות ברורות להשגת מטרות המוצר, ביצירתו הבנה משותפת בין הצוותים העסקיים והטכניים.

יתרונות וחסרונות ה-PRD

מנהלים מדגישים את היתרונות הברורים שביצירת PRD איכותי. ואולם, יש כאלה שמציינים כמה חסרונות הגלומים בדבר. הנה הם:

יתרונות ה-PRD

-משלב בין כל הצעדים בתמונה השלמה של המוצר, ביחד עם האפשרות לכלול או להשמיט פיצ׳רים ולזהות מבעוד מועד בעיות פוטנציאליות
-ממחיש כמה זמן יהיה דרוש לתהליך פיתוח הפרויקט
-מסייע להבנת התקציב הנדרש לפיתוח הפרויקט
-מפתח הבנה הדדית מקיפה בין הלקוחות לבין צוות הפיתוח

חסרונות ה-PRD

-צורך מזמנו של המנהל, לשם זיהוי ורישום כל הדרישות לפרויקט
-צורך כסף לפיתוח מסמך מפורט הכולל את כל האפיון

מה דורשת תבנית PRD איכותית?

להלן רשימת רכיבים שעל כל PRD לכלול, כאשר כל חלק בתבנית זו חשוב בדרכו שלו. שכל אלה יוצרים שלם מלוכד, התוצאה עשויה לשנות את מהלך העבודה של ניהול המוצר:

-מטרות
-רכיבי מפתח
-User Flow
-פרטים אודות כל צעד ב User Flow
-אנליטיקה
-פיצ’רים עתידיים

כיצד ליצור PRD מעולה?

הטיפים הבאים כוללים צעדים שאינם פשוטים לביצוע, אך בהחלט יסייעו לכם ליצור מסמך ניהול מוצר אפקטיבי. מובן שכל נקודה תלויה במוצר שלכם ובמורכבותו, אך היו סמוכים ובטוחים שכל צעד ניתן להתאמה לצרכיכם.

הקדמה (מטרות ויעדים): הצעד הראשון בהחלט בדרך ליצירת מסמך צריך להיות קשור למטרותיכם. זהו המקום בו אתם מציעים לקוראים אינפורמציית רקע, שתעזור להם להבין מהו המוצר.
שאלו את עצמכם: מיהו קהל היעד של המוצר שלכם? מהי הבעיה הגלובלית שאתם מנסים לפתור? מהן מטרות המוצר? וכן הלאה. כאן אסור להציג שום ספק, רק הבנה ברורה של הצורך ושל האופן בו המוצר נותן לו מענה.
באפשרותו של מנהל המוצר לייצר הצעת ערך ברורה ותמציתית, שתתקשר בקלות עם כולם – חברי הצוות, מנהלים ביצועיים, לקוחות, מנהלי מכירות ועוד.

רכיבים: בשלב זה, עליכם לרשום את חלקי המפתח של הפיצ׳רים של המוצר. הדבר יספק לקורא תמונה בנוגע לדברים בהם יתרכז ה-PRD בהמשך.

תיאור ה User Flow: זהו השלב בו תגדירו את דרכם של הלקוחות צעד אחר צעד. על שלב זה לכלול פרטים אודות האופן בו משתמשים יעברו כל שלב בדרך.

פרטים אודות כל צעד ב User Flow: לאחר הגדרת המטרות, הרכיבים וה-user flow, הגיע הזמן לקבוע את מאפייניו של כל עמוד. עליכם לשרטט את האלמנטים של כל פיצ׳ר שעליו אתם עובדים ואת כל המצבים השונים שעשויים להתקיים.

אנליזה: שיתוף פעולה בקרב חברי הצוות הוא חיוני במהלך כתיבת ה-PRD. חשוב גם להבין מה המשתמשים עושים, על מנת לשפר את הפיצ׳רים. עליכם לעבוד עם סוגים שונים של שאלות והיפותזות על מנת לנתח את המוצר שלכם.

פיצ’רים עתידיים: על ידי הגדרת הפיצ׳רים העתידיים, הצוות יבין כיצד המוצר יכול להתפתח עם הזמן. כמנהלי מוצר, יש לכם לבטח יותר תובנות אודות המוצר מאשר לאחרים. לכן, עליכם לחלוק את הידע הזה עם הצוות, כדי לסייע לו לפעול במהירות רבה יותר.

כיצד ליצור PRD מעולה?

ניתן להפיץ את המסמך על כל שלביו באמצעות Google Doc פשוט או אפילו בקובץ אקסל. ואולם, במאה ה-21 צעדים גלובליים ואסטרטגיים רבים נעשים באמצעות כלים ושירותים ידידותיים.  

Roadmap יכסה את כל הצרכים הניהוליים שכם, ויקל על הדרך ללכידת אסטרטגיית ודרישות המוצר ולתקשורת עם הצוות. לא משנה אם בכלי האסטרטגי הזה משתמש מנהל מוצר אג׳ילי או אם מדובר ב-roadmap שיווקי – הפונקציונליות שלו תספיק ליישום אסטרטגיות ארוכות טווח ותוכניות יומיות כאחד.


מסקנות

ככל שתעבדו באופן מפורט יותר על ה-PRD, כך תתארו טוב יותר את המוצר שאתם בונים. הדבר יסייע לצוות שלכם, כמו גם למחלקות המכירות והשיווק, לחבר את הפאזל לכדי תמונה אחת.
אל תהססו להקדיש זמן ליצירת PRD איכותי, כמפורט במאמר זה. הדבר ללא ספק יהיה לכם לעזר.


הם לא מבינים את תפקידכם כמוביל מוצר. האם אתם מבינים אותו…?

מאמר זה יאיר את האחריות האמיתית של מוביל מוצר, על מנת שלא יהיה עוד בגדר סוד.

תפקיד מוביל המוצר צופן בחובו הרבה יותר מניהול מחלקת המוצר. למרבה הצער, במרבית החברות לא יאמרו לכם זאת, פשוט משום שטרם נתקלו בתפקיד. מאמר זה יאיר את האחריות האמיתית של מוביל מוצר, על מנת שלא יהיה עוד בגדר סוד.


מרבית המנכ״לים יודעים שתפקיד מוביל המוצר הוא חשוב מאוד, אך רבים מהם אינם מבינים לחלוטין באיזה אופן. מנכ״לי סטארט-אפים שזוהי הפעם הראשונה שלהם בתפקיד מועדים במיוחד לחשוב שמדובר שתפקיד שמהותו UX ושרטוט מסכים בלבד.
למרות שמדובר בהיבטים חשובים של המוצר (חרף העובדה שמוצר ו-UX הם תפקידים שונים), התפיסה הזו רחוקה מלשקף את תחום האחריות המלא של מוביל המוצר. אלא שגם אם בתור מובילי מוצר אתם עושים הרבה מעבר ל-UX, החברה עדיין יכולה שלא להבין מהי האחריות העיקרית שלכם במסגרת התפקיד.

מדוע זה כך?

ניהול מוצר הוא תפקיד ייחודי בהמון מובנים. אחד מהם הוא שאין לו ״הוראות הפעלה״ ברורות והגבולות שלו מטושטשים. הוסיפו לכך את העובדה שמרבית העבודה מתבטאת בחשיבה ובדיבור, ושעל מנת לקבל תוצאות אמיתיות – מנהלי מוצר צריכים שאחרים יבצעו את העבודה המוטלת עליהם, וכעת מתברר מדוע במבט מהצד קשה לתפוס מה בדיוק מנהל המוצר עושה.

בהערכת סטראט-אפ, המייסדים עושים תחילה את מה שהם יכולים לעשות, ו״חושבים ומדברים על המוצר״ בהחלט כלול בקטגוריה הזו. מתי הם מרגישים שהם כבר אינם עושים זאת בעצמם? כשמגיעים לתוצרי העבודה הממשיים שמנהלי מוצר מעבירים: שרטוטי מסכים וסיפורי משתמש. בערך באותו זמן העבודה מול ה-R&D (מחקר ופיתוח) מתחילה להיות אינטנסיבית יותר, כך שדרושה פעילות מאומצת מצד ניהול המוצר.

רושם ראשוני אפשר לעשות רק פעם אחת, ולכן אין הפתעה בכך שמנכ״לים רבים רואים את תפקיד המוצר בעיקר כתפקיד ביצועי לשם קבלת תוצאות קונקרטיות. 
כשזה מגיע למוביל המוצר (בקרב סטארט-אפים בשלבים מוקדמים מדובר אפילו באותו אדם שהוא מנהל המוצר בפועל), המנכ״לים עדיין רואים את חשיבות התפקיד במונחים של ״הוצאת המוצר אל הפועל״. הם יאמרו שזהו תפקיד אסטרטגי, אך במקרים רבים כל מה שהם יחשבו עליו במונחים של אחריות יהיה קשור להוצאה אל הפועל.

הגדרת מוצר כשלעצמה, אינה אסטרטגיה

מדוע, אם כן, מנכ״לים אומרים שמדובר בתפקיד אסטרטגי חשוב? לרוב הם יטענו זאת משום שכחברת מוצר האדם שמגדיר את המוצר הוא בעל השפעה עצומה על יכולת החברה להצליח. זה הגיוני לחלוטין.

אבל מהי בדיוק הגדרת המוצר? רבים רואים זאת כ-UX של המוצר והתנהגותו. אין ספק שזהו חלק מההגדרה, אבל זהו החלק הטקטי. לכן, ניתן לכלול אותו תחת אחריות של מוביל המוצר הנוגעת להוצאה אל הפועל. אין זה אומר, אגב, שזוהי עבודה קלה או שהיא אינה חשובה ליכולת החברה להצליח. אבל הבעיה מתחילה כאשר האחריות של מוביל המוצר עוצרת שם.
הגדרה אמיתית של המוצר כוללת הרבה דברים אחרים, כמו אילו בעיות הוא פותר ועבור מי, הערך שהוא מציע ומדוע הוא הגיוני מבחינה עסקית, בהתחשב בכל נקודות המבט הרלוונטיות, כולל אלה של הלקוחות, של השוק ושל החברה עצמה.

בחנו את עצמכם: כמובילי מוצר, האם אתם עוסקים בדברים הללו, או שמא אתם רק עוקבים אחר הוראות ההנהלה הבכירה ומנסים לבנות מוצר שיוציא את המיטב מההנחיות? עד כמה גדולה חופש המשחק שיש לכם להגדרה אמיתית של המוצר?

אם אינכם עוסקים בהיבטים האסטרטגיים של הגדרת המוצר, כדאי להתחיל בכך בהקדם האפשרי. דרך אחת לעשות זאת היא כחלק מה-CPO Bootcamp, שם המשתתפים לומדים את ההיבטים העמוקים של אסטרטגיית מוצר ומקבלים הדרכה מפורשת בבניית אסטרטגיה למוצריהם שלהם.

גם העסקים הם העסק שלכם

כמובילי מוצר, האחריות העיקרית שלכם היא להנהיג את הצלחתה העסקית של החברה דרך מוצריה. על מנת לעשות זאת, יש להתחיל בראש ובראשונה ממעורבות והבנה בכל ההיבטים העסקיים של המוצר, כולל המטרות העסקיות של החברה וההנמקות שמאחוריהן.

במהדורה הראשונה של ספרו “Inspired”, מרטי קגן טוען שעל מנת שמוצר יצליח הוא חייב להיות בעל ערך, שמיש וישים. רק במהדורה השנייה, שהתפרסמה ב-דצמבר 2017, הוא הוסיף שהמוצר צריך גם להיות מעשי מבחינה עסקית. כמעט 10 שנים לקח לקגן להתייחס להיבט החשוב הזה בהובלת מוצר, כך שלא מפתיע שמובילי מוצר רבים אינם מבינים שהדבר מהווה חלק מתפקידם. למרבה הצער, מכיוון שמרבית המנכ״לים אינם מובילי מוצר מנוסים בעצמם או שלא עבדו בעבר עם כאלה, אין ביכולתם לומר למוביל המוצר שהדבר בתחום אחריותו, ודאי שלא להדריכו כיצד לעשות זאת.

מומלץ שלא להמתין לקבלת האחריות באופן מפורש מאדם אחר, משום שבמרבית המקרים היא לא תגיע לעולם. במקום זאת, התחילו לחשוב מנקודת המבט הזו והשתתפו בדיונים שמעוררים מחשבה של אחרים על הנושאים הללו. זהו אחד מהדברים שמבינים עד כמה הם היו חסרים רק אחרי שמתחילים לעשותם.

תפקידו הכפול של מוביל המוצר

כאשר מתבוננים בתפקיד מוביל המוצר, או ה-CPO, בהשוואה לעמיתיו (CMO, CTO, CRO, CFO), תפקידו בולט. כל התפקידים הללו, כולל זה של ה-CPO, הם בעלי תחומי אחריות ביצועיים, כל אחד באגף שלו, וכולם הם מעין רשות מבצעת בתוך חברה, מה שאומר שהם חלק מהחלטות הקשורות לחברה, אפילו אם הן מחוץ לאחריותם הישירה. לכל בעלי התפקידים הללו יש תחומי אחריות אסטרטגיים בתוך הנישה שלהם, אך האחריות האסטרטגית של מוביל המוצר הולכת עד לרמת החברה וחוצה את כל שאר התחומים.

אסטרטגיית המוצר בחברת מוצר אינה האסטרטגיה של מחלקת המוצר, אלא הרבה יותר קרובה לאסטרטגיית החברה, מבחינת רוחב היריעה שלה. למעשה, מה שמוביל המוצר יצטרך לעשות הוא לקחת את אסטרטגיית החברה ולהוריד אותה כמה רמות על מנת להבטיח שהיא הגיונית אפילו כאשר מוסיפים לה פרטים. אם לא, זו אחריותו של מוביל המוצר לעורר דיונים שסביר להניח שיסתכמו בעדכון אסטרטגיית החברה.

זה אינו תפקיד פשוט, לא מנטלית ולא מעשית. קשה לבוא עם אסטרטגיה טובה, ולעשות זאת כשאיש אינו מבין שזו האחריות שלכם – רק מקשה על כך.
ועדיין, ישנם דברים רבים שניתן לעשות כדי להקל על המשימה. הראשון שבהם הוא להבין שזוהי אחריותכם, אפילו אם איש לא אמר לכם זאת מפורשות. אל תחכו שינחו אתכם לכך – התחילו עכשיו. הרגישו בנוח לפתוח בדיונים שמחוץ לתחום המוגדר של המוצר, ושאלו שאלות קשות.


מסקנות

בין אם תעשו זאת בעצמכם או כחלק מה-CPO Bootcamp, זכרו שתפקידכם כמובילי מוצר אינו להוביל את המוצר של החברה, אלא להוביל את החברה דרך מוצריה, וזהו הבדל עצום. מאמר זה נועד לשפוך אור על מהותו האמיתית של התפקיד מוביל המוצר, שנוטה להיתפס כמצומצם בהרבה ממה שצפון בו באמת.


זיהוי בעלי העניין להצלחת מוצר שלכם

לבניית מוצר טוב יותר ולמען תהליך לקיחת החלטות חלק יותר, חשוב מאוד להבין היטב מיהם בעלי העניין בשלב מוקדם מאוד של הפרויקט.

לבניית מוצר טוב יותר ולמען תהליך לקיחת החלטות חלק יותר, חשוב מאוד להבין היטב מיהם בעלי העניין בשלב מוקדם מאוד של הפרויקט. מכיוון שלבעלי עניין שונים יש סדרי עדיפויות שונים וציפיות שונות, הבנה עמוקה של בעלי העניין היא משמעותית ביותר להצלחת או לכישלון המוצר.


במהלך השלבים השונים של מחזור חיי המוצר, מנהלי מוצר נדרשים לתקשר באפקטיביות את חזון המוצר, את ה-roadmaps האסטרטגיים שלו ורעיונות אחרים לבעלי עניין מגוונים. האתגר הוא לזהות עם מי יש לשתף עדכוני פרויקט ומוצר, מכיוון שבעלי העניין עשויים להתחלף במהלך חיי המוצר. 

לאור כל אלה, בנוגע לכל פרויקט חדש כדאי להשקיע זמן ומאמץ על מנת לפענח מי בעל עניין בו, את מי צריך לנהל ואת מי צריך רק ליידע. זיהוי בעלי העניין וההבנה כיצד יש להביא את הדבר לידי ביטוי במפת בעלי העניין הוא כלי התומך בעבודתו של מנהל המוצר.

ראשית, יש לזהות מי בעל עניין במוצר. התשובה לכך היא: כל אדם בתוך או מחוץ לארגון שיש לו עניין במוצר ובהצלחתו ויכול להשפיע על החלטות הקשורות למוצר. בעלי עניין מושפעים מהמוצר בעקיפין או ישירות.

שנית, עליכם להבין מתי תדרשו להקדיש זמן לזיהוי בעלי עניין. כאשר מדובר בחברת סטארט-אפ, ייתכן ואין צורך בשרטוט מפת בעלי עניין מפורטת, משום שבמרבית המקרים מנהל המוצר יהיה מקושר היטב וינהל ישיבות עדכון על בסיס קבוע בנוכחות כל בעלי העניין הרלוונטיים, כמו ה-CEO או VP התפעול השיווקי. לעתים, בעסקים קטנים יותר, מנהלי המוצר משיגים את צרכיהם באמצעות כתיבת פרסונות או פרופילי משתמש, ואין להם צורך במיפוי בעלי עניין.
אבל כשארגון גדל ומתרחב, הצורך בפגישות קבועות עם בעלי העניין הרלוונטיים עשוי להציב בפני מנהל המוצר אתגר. לעתים קרובות מנהלי מוצר אחראיים לתהליך התקשורת סביב מחזור חיי המוצר ונדרשים לוודא שכל האנשים הרלוונטיים נמצאים ב״לופ״ התקשורת שלהם, בעיקר בנוגע לתהליך פיתוח המוצר, שדורש אישורים מבעלי העניין המתאימים.

זיהוי של בעלי עניין יכול להיות מאתגר ואינו תמיד נחשב לעבודתו המקובלת של מנהל המוצר, אבל ראוי שייחשב לחלק מהתפקיד באופן סטנדרטי, בכדי לשרטט תכניות בצורה שתביא להצלחת המוצר ועל מנת ליישר קו באפן קבוע בין מחזור פיתוח המוצר למטרות הארגון.

ייתכן וכבר חוויתם ישיבה גדולה בנוכחות אנשים רבים (20-25, לערך) הנחשבים לבעלי עניין, אשר הסתכמה בניהול תקשורת מורכבת. במקרים כאלה, רשימה ברורה של בעלי העניין מעניקה למנהלי מוצר הזדמנות לקבוע צוות ליבה וצוות מורחב, לניהול ישיבות אפקטיביות יותר ועל מנת להבטיח שהאנשים הנכונים נוכחים בישיבה, במקום לבזבז את הזמן על נוכחים נוספים. קבוצה קטנה מאפשרת את הסברת המצב לבעלי העניין באופן המוביל לתקשורת דו-כיוונית טובה יותר.

הדבר השלישי שיש להבין הוא יתרונות הבהירות מול בעלי העניין. תקשורת אפקטיבית וקבלת אישורים מבעלי העניין הנכונים תעזור לזרז את הפרויקט ותתמוך בהקצאת המשאבים, כשיהיה בכך צורך. בדיקות מול האנשים הנכונים הם המפתח עבור מנהל המוצר לבניית הסכמה ולקבלת אישורים לצעדים קדימה, בכיוון הנכון ובמהירות.

למשל, בפרויקט ניהול מוצר מומלץ ליישר קו בשלב מוקדם בנוגע להצהרת הבעיה (Problem Statement), לאחר מכן ליישר קו בנוגע לפתרונות העסקיים המוצעים ולבסוף ליישר קו בנוגע לפתרון המוצר. מכיוון שעל הארגון לקבל אישור של בעלי העניין בנוגע לכל שלושת השלבים הקריטיים הללו, יש ערך לשקיפות מלאה ביחס לגורמים שמהם יש לבקש אישורים להבאת מוצר לשוק, משום שהדבר יהפוך את תהליך המוצר לחלק הרבה יותר.

זיהוי בעלי עניין – התהליך לזיהוי בעלי העניין האמיתיים

צעד ראשון – סיווג צוות המוצר: פרקטיקה טובה היא להתחיל מלפצל את כל שיתופי הפעולה שלכם במסגרת הפרויקט באופן שיוצג מיד, מה שיסייע לכם להקטין את הפגישות המונות 20 איש ומעלה לקבוצות קטנות בנות פחות מ-10 משתתפים:

מסייעים/מקלים: משתפי פעולה שמקלים על הפרויקט, למשל מנהלי פרויקטים, אנשים שיסייעו למנהל המוצר להשיג גישה קלה למועצת המנהלים או כאלה שיעזרו בנוגע לישיבות ההנהלה.

אנשים שעובדים על הפרויקט: כאלה שעובדים על הפרויקט באופן מעשי, כמו מפתח תוכנה, מנהל מוצר, בודקי QA וטכנאים.

בעלי עניין: כל האנשים שיש להם עניין במוצר, כפי שפורט בתחילת המאמר – פנימיים וחיצוניים כאחד, ובהם משתמשים, לקוחות, VP ומנהלי C-level.

בעלי עניין מרכזיים: חברי סגל המחזיקים בדרגה הגבוהה ביותר של סמכות ועניין במוצר. אנשים אלה הם מקבלי החלטות.

צעד שני – צלילה פנימה: הבחנה בין בעל עניין לבעל עניין מרכזי

סקרו את רשימת כל האנשים מצוות הפרויקט לאחר שסווגו, והתמקדו ברשימות בעלי העניין ובעלי העניין המרכזיים בפרויקט.
רשמו את שמותיהם ואז שאלו את עצמכם – מי מהם לא יוכל לישון היטב בלילה אם הפרויקט ייכשל? התשובה צריכה לכלול מספר מוגבל מאוד של בעלי עניין (5-8) וזוהי שאלת המפתח שעליה צריכים מנהלי מוצר להשיב לטובת הצלחת הפרויקט.
ערוץ התקשורת לבעלי העניין המרכזיים צריך תמיד להיות פתוח, ויש לתת לו את מירב תשומת הלב משך כל מחזור חיי המוצר.

עם התקדמות המוצר שלכם, ישתנו בעלי העניין ובעלי העניין המרכזיים כאחד. למשל, בשלבי הפיתוח המוקדמים, סביר יותר להניח שה-CTO יהיה בעל עניין מרכזי, ובשלב המסחור – צוות ההובלה השיווקית ידרוש הרבה יותר בדיקות קבועות ותמיכה מצד מנהל המוצר, על מנת להתאים את המשימות סביב אפקטיביות המוצר.

המפתח להצלחתכם הוא לזהות את בעלי העניין המרכזיים ולהגדיר בשלב מוקדם את מטריצת ההצלחה האישית שלהם. בעולם אידיאלי, ההערכה תבוצע בסדרה של ראיונות עם כל בעלי העניין שברשימתכם, על מנת להבין את מחשבותיהם אודות האלמנטים הבאים:

כיצד הם מגדירים את הצלחת המוצר.
כיצד נראית בעיניהם ההצלחה, במבט של 6-12 חודשים קדימה.
מהו העניין שלהם במוצר.

במהלך הראיונות, על מנהל המוצר לקבל תחושה בנוגע למטריצת ההצלחה של כל אחד מבעלי העניין, 6-12 חודשים קדימה. ואולם, על מנת שהמוצר יצליח ויהיה מיושר קו עם מטרות בעלי העניין, כדאי להוסיף שערוך – בייחוד בנוגע למטריצת ההצלחה – כעבור 6-12 חודשים, לפחות מול בעלי העניין המרכזיים, שכן מטריצה זו יכולה להשתנות בחלוף הזמן.


מסקנות

זיהוי בעלי העניין על ידי מנהל המוצר הוא חיוני להצלחת המוצר, ומאמר זה מסביר כדי ניתן לזהותם ולהפיק מהם את מירב התועלת עבור המוצר.


10 דברים שתלמדו מעבודה כמעצבי מוצר בסטארט אפ

מאמר זה נועד להציג בפניכם את חוויית עיצוב המוצר בחברות סטארט-טפ ואת מה שניתן לקחת ממנה אל תוך ארגז הכלים.

חדשים בתעשיית העיצוב? מתעניינים בעבודה בסטארט-אפ? מאמר זה נועד להציג בפניכם את חוויית עיצוב המוצר בחברות סטארט-טפ ואת מה שניתן לקחת ממנה אל תוך ארגז הכלים.


להכיר כלים לא – עיצוביים

תוכנות לא-עיצוביות  עשויות להיות פחות נוחות, אך למידתן תסייע לכם רבות, לא רק בתהליך העיצוב אלא גם בתקשורת מול בעלי העניין.
לדוגמא, Google analytics הוא עקומת למידה רצינית, לא צריך להפוך למומחים בו – מספיק ללמוד קצת בכל פעם, על ידי שתפענחו כיצד למצוא את המידע הספציפי הדרוש לכם.

תעדוף, תעדוף, תעדוף

לומדים לזהות את מה שהכרחי, להבדיל ממה ש״נחמד כשיש אותו״. תעדפו את המשימות בהתבסס על השאלה הבאה: ״אילו משימות יחסמו אדם אחר מלפעול, במידה ולא יבוצעו״.
אסטרטגיה נוספת שתסייע לכם להתמקד במטרה הפרויקט העיקרית היא זו של Scope Hammering – תיחום היקף העבודה לתוך מסגרת הזמן הקיימת, באמצעות שאילה ומענה לשאלות נוקבות אודות החשיבות של כל חלק בעבודה.

זה ממש-ממש בסדר לא להיות מושלם!

כן, חשוב לעשות את המקסימום ולשים לב לכל פרט, אבל העבודה בסטארט-אפ מהירה מאוד, ולמרבה הצער אינה תמיד מאפשרת די זמן לפרפקציוניזם בנוגע לכל מוקאפ.
הדבר קשור ישירות לנקודה הקודמת – תעדוף והבחנה בין ה-Must לבין מה שיהווה תוספת נחמדה, במידה ויהיה די זמן לכך.

להוביל את העיצוב. להראות יוזמה. לדבר בשפה שלהם.

לכל חברה תהליכי עיצוב משלה. חשוב ללמד אחרים על עיצוב לכל אורך העבודה המשותפת, כך שיבינו מדוע העיצוב כה חשוב, או מדוע לעתים הוא מצריך יותר זמן ממה שבעלי העניין סבורים.

יצירת הספרייה היא תהליך שאינו נעשה בן לילה, אך היא מביאה תועלת רבה יותר ממה שנראה במבט ראשון: הספרייה מסייעת לספק עקביות בתקשור הברנד וחוויית משתמש מחוברת, היא עוזרת לתקנן את הקוד עבור צוות הפיתוח והיא מאפשרת לנו להשתמש שוב באותם רכיבים, מה שחוסך זמן ומכשיר את הקרקע לקצב עבודה מהיר יותר.
הספרייה מוסיפה גם לסדר ברמה העסקית ומשפיעה על הצוותים השונים: אם יעלה בידינו לעבוד מהר יותר – נוכל להקצות יותר זמן לטיפול במשימה הבאה בסדר העדיפויות.

להשתמש במטרות עסקיות כבמצפן

מעצב ממוקד-משתמש תמיד יחשוב על המשתמשים, ואולם בסוף היום הדברים צריכים להתבצע באופן שיספק ערך עסקי.

לתקשר פרואקטיבית

תקשורת ושקיפות הן מפתח לעבודת צוות מעולה, כזו שמאפשרת לעבוד באפקטיביות ביחד וליצור מוצר מצוין.
בתקופת הקורונה, עם המעבר לעבודה מהבית התחוור עד כמה חשוב לעדכן את כולם בהתקדמות מבלי להישאל באופן יזום. תקשורת-יתר תועיל לכם: אל תחכו לישיבה הבאה כדי להתייחס לבעיות.

להישאר שני צעדים קדימה

אם יש לדון בבעיה עם בעלי העניין, אל תסתפקו בלהצביע עליה, אלא הציגו פתרונות אפשריים, כך שההחלטה תיעשה כבר באותה פגישה.

לצד פתרונות, נסו לתקשר עם צוות פיתוח המוצר, על מנת לקבל הערכה ביחס לכל אופציה. באופן זה תוכלו לשקול במהלך הפגישה את האופציות, בהתבסס על הזמן שעומד לרשותכם לביצוע הפרויקט ורמת העדיפות שבה פתרון הבעיה ממוקם ביחס לבעיות אחרות.

לשתף פעולה עם כולם

דברו עם אנשים שמולם אינכם עובדים באופן ישיר. קבלו פידבק על המוצר ולימדו מה המשתמשים אוהבים ולא אוהבים ואילו רעיונות אחרים יש להם לשיפור המוצר.
הם מומחים בתחומם, ולכן אפשר להשתמש בהם כמשאב מעולה.

זה בסדר גמור לומר ״אני לא יודע״, אך לאחר מכן יש למצוא תשובות

לפעמים שאלה שנזרקת באמצע פגישה מתקילה אותנו. אם אין לכם תשובה, אין צורך להיכנס לפאניקה, וזה גם לא אומר שלא הייתם מוכנים כראוי לפגישה.
הנה נוסחה שיכולה לסייע לכם להתמודד עם המצב:

״אני לא יודע״ + [מה תעשו בנוגע לזה] + [כמה זמן זה ייקח] + [איך תיידעו את הנוכחים]

לדוגמה: ״אני לא יודע את התשובה כרגע. אני צריך לבדוק ב-x, y, z. אני אשלח לכם במהלך היום תשובה ב-Slack, ברגע שזה יתברר לי״.

לעולם לא לתפוס את עצמכם כמעצבי ״ג׳וניור״

זהו הדבר הכי חשוב, אולי, שתוכלו למוד בעבודה בסטארט-אפ. תשכחו מנוסחת קריירה של ״מתחילים כג׳וניור, כעבור כמה שנים הופכים למעצב ברמת ביניים ואחרי הרבה מאוד שנים הופכים למעצב בכיר״.
הדפוס הזה הרסני לביטחון העצמי שלכם, ועלול למנוע מכם לשתף את הצוות ברעיונות שלכם לעיצוב.

בעניינים הללו אין ״נכון״ ו״לא נכון״, ודעה של ג׳וניור חשובה לא פחות מזו של מעצב בכיר. שינוי דפוס החשיבה הזה הוא מתכון נפלא לצמיחה.


לסיכום, מאמר זה נועד להאיר כמה אלמנטים חשובים שאותם תוכלו ללמוד בתחילת הקריירה שלכם, במסגרת עבודה בסטארט-אפ, כאלה שילוו אתכם ויסייעו לכם משך כל שנות עבודתכם כמעצבים.


העצות הגרועות ביותר בתחום ניהול המוצר

ריכזנו עבורכם כמה מהעצות הגרועות ביותר הנפוצות בתחום ניהול המוצר, לצד עצות נכונות שיועילו לכם.

תחום ניהול המוצר, כמו כל ענף מקצועי אחר, מלא בעצות מאנשים ש״היו שם ועשו את זה״. וזה אדיר! נפלא שיש קהילת מקצוענים מלאי תשוקה, שלהוטים לסייע לאחרים לפרוץ בתעשייה, לבצע שינויים, לקבל קידום, לנהל צוות או כל שאר הדברים שביניהם. מנהלי מוצר לומדים זה מזה, ועצות ממומחים הן נכס עצום. אבל יש סוג נוסף של עצות, כזה שכולנו חווים מעת לעת: עצות לא רצויות, או פשוט רעות.


אם אתם חדשים בתחום ניהול המוצר, אתם נמצאים בסיכון לשמוע לאחת העצות הרעות הללו ולקחת אותה כתורה מסיני. אל הבור הזה – אנחנו משוכנעים – אין לכם שום רצון ליפול.
לכן, ריכזנו עבורכם כמה מהעצות הגרועות ביותר הנפוצות בתחום, לצד עצות נכונות שיועילו לכם.

״עבדו לבד על ה-Roadmap״

העצה: עבדו על ה-roadmap בבידוד מוחלט. אל תקבלו שום אינפוט מאיש בנוגע לדבר, מכיוון שה-roadmap הוא שלכם, ושלכם בלבד. עבדו עליו עד שיגיע לרמת שלמות, ורק אז הציגו אותו בפני כולם.

מדוע זו עצה רעה? העצה הזו שגויה בכל כך הרבה רמות… ראשית, מי שנותן אותה מניח שיכול להגיע רגע בו ה-roadmap יהיה מדויק ב-100%. בפועל, לא קיים roadmap מוגמר וללא רבב.

אם בחצי הדרך בפיתוח אתם מבינים שהמוצר שנבנה אינו מעולה כמו שחשבתם שיהיה, עליכם להיות מסוגלים לבצע התאמות לפיצ׳רים, מה שאומר לחזור אל ה-roadmap ולערוך בו כמה שינויים.
שנית, העצה הזו מניחה שמנהל מוצר הוא האדם היחיד שיכולה להיות לו נגיעה מועילה ל-roadmap. אך כיצד זה יכול להיות נכון, אם מנהל המוצר אינו האדם היחיד שעובד על המוצר הממשי? ארכיטקט אינו בונה בית שלם בעצמו!

העצה האמיתית: אל תחשבו על ה-roadmap כעל דבר שיכול להיות ״מוגמר״ אי פעם. גלו פתיחות לשינויים ולשיתופי פעולה. צוות שהולך לבנות מוצר מעולה ביחד חייב להיות מסוגל לבנות ביחד roadmap.

״אתם שולטים במפתחים״

העצה: כמנהלי מוצר, כל פיתוח המוצר הוא על אחריותכם, הן ברמת המאקרו והן ברמת המיקרו. בנוגע למהנדסים, אתם פשוט צריכים לוודא שהם בונים הכל לפי ההנחיות שלכם. ויש לכם יעד, אז אל תפחדו להאיץ בהם אם הם עובדים באיטיות!

מדוע זו עצה רעה? המחשבה שיש לכם איזושהי סמכות ביחס המהנדסים היא דרך מהירה לקנות לכם אויבים, בעיקר בקרב מובילי צוותי ההנדסה!

גם אם יש לכם רקע טכני, יש סיכוי טוב שהידע שלכם אפילו לא מתקרב לזה של המהנדסים לגבי הטכנולוגיה שאיתה הם עובדים. במרבית הארגונים, לצוותי ההנדסה יהיה מבנה היררכי ומנהיגות משלהם, על מנת להבטיח שדברים כמו בדיקות איכות מתוקתקים.

העצה האמיתית: ניהול מוצר הוא תפקיד שדורש שיתוף פעולה. אם המהנדסים עובדים לאט מדי בהשוואה לצוותים אחרים, דברו איתם על מנת לגלות מדוע. גלו אמפתיה לבעיות שלהם ונסו להבין מה ניתן לעשות על מנת לסלק את מה שעומד בדרכם.

אם יתגלה שמסגרות הזמן שהוצבו להם מגבילות מדי ופשוט לא ניתן לבנות את מבוקשכם בפרק הזמן שלו פיללתם, חזרו אל ה-roadmap, תקשרו עם כל המעורבים ועבדו על מנת למצוא דדליינים ופתרונות חדשים.

״אתם מנכ״לים״

העצה: כמנהלי מוצר, חשבו על עצמכם כעל CEOs על המוצר. אתם רואים מלמעלה את כל מה שמתרחש, ויש לכם הבנה רחבה, להבדיל מעמוקה, של כל היבטי הפיתוח. זהו תפקיד בדרג גבוה, הכולל חשיבה על התמונה הגדולה והקפדה על כך שכולם יעבדו לעבר אותן מטרות שלכם. 

מדוע זו עצה רעה? זוהי, ככל הנראה, הדרך המהירה ביותר לאבד את הכבוד שרוחשים לכם חברי הצוות. דמיינו את מנהל השיווק קורא לעצמו ״ה-CEO של השיווק״. זה פשוט לא נשמע טוב.

אם תחשבו על עצמכם כעל מנכ״לים המסתכלים על דבר מה מלמעלה, זוהי תהיה החמצה גמורה של רכיב שנעדר מהעמדה שלכם – סמכות. הבעיה העיקרית היא שלבסוף תתפסו את עצמכם ככאלה שיש להם סמכות הרבה יותר גדולה ממה שיש לכם באמת.

העצה האמיתית: עליכם לעבוד בשיתוף פעולה עם צוותי המוצר שלכם ולקנות את הכבוד שלהם. הרכיב החשוב ביותר של ניהול מוצר הוא לדעת כיצד להשפיע במקום שבו אין סמכות רשמית. פירוש הדבר הוא הזדהות עם הצוותים ומציאת דרכים לתקן את ״נקודות הכאב״ שלהם. וזה אומר שתמיד צריכה להיות לכם אסטרטגיית מוצר ברורה.

״הנתונים לא משנים״

העצה: נתונים הם overrated, הם לא מספרים את כל הסיפור. מה שחשוב הרבה יותר הם האינסטינקטים והחזון. להיגיון בריא יש חשיבות הרבה יותר גדולה מכמה מספרים אקראיים. אם אתם מקצוענים אמיתיים, גרפים לא יכולים להגיד לכם כלום!

מדוע זו עצה רעה? בעוד שהטענה שאין צורך להיות מומחה גדול בנתונים כדי לנהל מוצר היא טענה נכונה, צריך בהחלט לכבד נתונים ולדעת איך לעבוד איתם. כן, לפעמים האינסטינקטים שלכם יהיו נכונים, אבל כשאתם חדשים בעולם המוצר, האינסטינקטים עדיין לא מכווננים כפי שאולי נדמה לכם. דרושות לכך שנים של ניסיון.

נתונים מסייעים לכם להבין משהו קרוב לאמת האובייקטיבית. הם יכולים להעניק לכם תובנות מעולות אודות האופן בו הלקוחות משתמשים במוצר, מדוע הם משתמשים בו ומה ה-pain points שלהם, ולפתוח ערוצים לשיפורים אפשריים.

העצה האמיתית: הקשיבו תמיד לאינסטינקטים שלכם, אבל בדקו את התאמתם לנתונים. אם יש לכך תחושת בטן, גבו אותה במחקר ובבדיקות.
בתחום המוצר, עליכם להסביר את ההחלטות שלכם. עליכם לקנות את אמון הצוותים, ולשם כך עליכם לסייע לחברי הצוות שלכם להבין את ה״למה״ מאחורי כל בחירה שלכם.
אם זה עדיין דבר מה שאינכם מרגישים לגמרי בנוח איתו – אל תברחו, אלא ראו בכך הזדמנות ללמידה. עליכם להיות בסביבת נתונים על בסיס יומי, אז מוטב שתתרגלו לכך!

״אין לכם את ההכשרה להיות מנהלי מוצר״

העצה: הדרך היחידה להפוך למנהל מוצר היא לרכוש תואר במדעי המחשב ולצבור ניסיון תעסוקתי בעולם הטכנולוגיה. אתם חייבים גם לדעת לכתוב קוד וגם להיות בעלי מיומנויות חזקות של ניהול עסקים. אגב, אתם צריכים גם לשלוט ב-AI, בבלוקצ׳יין וברובוטיקה קוונטית…

מדוע זו עצה רעה? זו לא כל כך עצה כמו שזו דחייה, אבל לעתים אנשים יאמרו לכם שאינכם בשלים למעבר לתחום המוצר, או שאין לכם את המיומנויות הנדרשות, או שלמרבה הצער בחרתם בתואר האקדמי הלא נכון. 

אבל האמת היא שישנם מסלולים רבים שמובילים אל תחום המוצר. אין שתי משרות ניהול מוצר זהות, מה שאומר שעליכם פשוט למצוא את זו הנכונה עבורכם. אם יש לכם רקע טכני, אתם נמצאים בעמדה טובה יותר לעבוד בענקית טכנולוגיה, כמו Google, Apple ו-Microsoft. אם הרקע שלכם נוגע יותר לשיווק, יעוץ עסקי או עיצוב, עדיין יש המון תקווה! כמה ממובילי המוצר הטובים ביותר הגיעו ממגוון רקעים ועם תארים שנעים מכלכלה ועד אמנות.

העצה האמיתית: לא משנה היכן אתם עומדים בקריירה שלכם, יש מסלול שיוביל אתכם אל תחום המוצר. אולי תצטרכו לרכוש מיומנויות חדשות או למצק את הידע שלכם, אך צעד אחד קדימה יהיה הסמכה בניהול מוצר.


שיתוף מקצועי, אם כן, יכול להיות דבר נפלא, כל עוד לא לוקחים כל עצה כאורים ותומים. יש לא מעט עצות אחיתופל שם בחוץ…


4 מיתוסים נפוצים בניהול מוצר

קל להיתקע בין כל סבך הפרטים והמידע כשמבקשים לעשות צעדים ראשונים בעולם המוצר, והמיתוסים הרבים שאופפים את ניהול המוצר רק מוסיפים לבלבול.

קל להיתקע בין כל סבך הפרטים והמידע כשמבקשים לעשות צעדים ראשונים בעולם המוצר, והמיתוסים הרבים שאופפים את ניהול המוצר רק מוסיפים לבלבול. קחו פטיש, ובואו ננפץ כמה מיתוסים, כדי שתבינו טוב יותר אם ניהול מוצר נועד לכם.


מיתוס 1: מנהלי מוצר חייבים להיות בוגרי תואר בתחום מדעי המחשב

המיתוס הזה נובע מהתפיסה השגויה לפיה כל מי שעובד בתעשיית ההייטק חייב להיות בעל הבנה טכנולוגית עמוקה. אלא שכמו בכל תעשייה, הטכנולוגיה משגשגת על מצע מגוון של כוחות ושחקנים, כל אחד מהם בעל יכולות, חוויות וכישרונות אחרים. אפילו חברות הטכנולוגיה הבסיסיות ביותר יזדקקו לאגף משאבי אנוש, לצוות שיווק, למעצבים גראפיים ולמעצבי UX/UI. כל אלה תפקידים שדורשים, לכל היותר, עניין בטכנולוגיה, אך מובן שלא הבנה עמוקה של ידע מעשי בבניית אפליקציה.

ובכל זאת, רבים נמנעים מקריירת ניהול המוצר שעליה הם חולמים, רק משום שאין באמתחתם תואר בתחום מדעי המחשב. מיתוס זה הוא ככל הנראה השכיח ביותר בתחום, אולי משום שבכל זאת יש בו גרעין של אמת. בואו נסתכל לעובדות בעיניים:

תואר מסוג זה אינו דרוש לכל תפקידי ניהול המוצר, משום שהתפקידים ותחומי האחריות בענף ניהול המוצר אינם כוללים בניית דברים בפועל.

למנהלי מוצר רבים יש רקע במדעי המחשב. עבור אנשים שתמיד התעניינו בטכנולוגיה ובפיתוח תוכנה, תואר במדעי המחשב הוא המסלול הטבעי. לכן, ישנם כיום מנהלי מוצר רבים עם רקע במדעי המחשב, אשר בשלב מאוחר יותר עשו את המעבר לתפקיד האופנתי שהופיע על בימת הטק.

רקע במדעי המחשב שימושי עבור מנהלי מוצר. ככל שתדעו יותר אודות הטכנולוגיה שעליה אתם עובדים, הדבר יסייע לכם לקחת החלטות מודעות, לתקשר ביעילות רבה יותר עם הצוות הטכנולוגי, ואפילו להתקדם אל תפקיד מנהל מוצר טכני.

ומה אם אין לי תואר במדעי המחשב?

ללא ספק תוכלו עדיין לעבוד בתחום! כמה מאנשי המקצוע המצליחים והמוערכים ביותר בענף מעולם לא למדו לתואר במדעי המחשב. אחרי הכל, תכנית העבודה של המוצר אינה נכתבת בקוד…

מי שאין לו ביד תואר במדעי המחשב, פשוט מחפש אחר תפקידי מוצר שאינם דורשים כזה. פירוש הדבר הוא הימנעות מכל מודעת דרושים שכותרתה כוללת את המילה ״טכני״, וככלל אצבע – גם כל מודעה בתחום שפורסמה מטעם Apple או Google. אם אתם מצויים ממש בתחילת הדרך, חפשו תפקידים בחברות קטנות ובסטארט-אפים, שם יעריכו יותר את כישוריכם הלא-טכניים.

אם תבקשו להגדיל את הידע שלכם במדעי המחשב או בקוד, ישנו מגוון עצום של קורסים שתוכלו ללמוד בזמנכם הפנוי. למידה היא השקעה לטווח ארוך עם מחשבה קדימה, ושווה להקצות זמן לכך, אפילו אם לא מדובר ברכישת תואר רשמי.

מיתוס 2: מנהלי מוצר הם מנכ״לים של המוצר שלהם

בעבר, כשתחום ניהול המוצר היה יחסית חדש בשטח, המונח אכן היה פופולרי מאוד, משום שאיש עוד לא ידע כיצד להסביר במדויק את מהות התפקיד. הכוונה בשימוש במונח ״מנכ״ל״ הייתה שמנהלי מוצר הם אנשי החזון המפקחים על צוותים רבים ויש להם ראייה שסוקרת את התפתחות המוצר בכללותה.

אלא שבתפקיד המנכ״ל יש רכיב חשוב שלמנהל המוצר אין כל נגיעה אליו: סמכות. מנהל מוצר מתחיל אינו אחראי בשום צורה על גיוס ופיטור חברי צוות ואין לו את הכוח להקצות משאבים או להחליט על הכיוון בו תפנה החברה.

כל אדם הפועל בתחום המוצר יסכים שהמיומנות רבת הערך ביותר עבור מנהל מוצר היא היכולת ״להשפיע ללא סמכות״, היות ומנהל מוצר צריך לומר לחברי הצוות מה לעשות, מבלי שיש לו את הסמכות לכפות עליהם את רעיונותיו.

אז איך משפיעים ללא סמכות…?

אמרה ידועה בקרב מנהלי מוצר היא טוויסט מחוכם על משפט ידוע של ״ספיידרמן״: ״לאחריות גדולה לא נלווה שום כוח״… מעשית, נראה שהדרך הטובה ביותר להשפיע ללא סמכות היא על ידי הנמקה מוצלחת של מה שעומד מאחורי ההנחיות וגיבוי כל החלטה בנתונים. ללא נתונים, מנהל המוצר הוא רק אדם עם דעה. מנהל מוצר מתחיל חסר את המוניטין והאמון הנדרשים להובלת צוות, אך למרבה המזל אנשים בוטחים בידע, ומספרים מדברים בעד עצמם.

מיתוס 3: עבודתו של מנהל המוצר מסתיימת עם השקת המוצר

הייתם מתים… או במילים אחרות: מיתוס מוחלט. לאחר ההשקה, צוות המוצר מתחיל לאסוף את המשובים המתקבלים אודות המוצר ששוחרר, יהא זה מוצר בר-קיימא מינימלי (MVP) או האיטרציה ה-200 שלו… לא רק שאסטרטגיית המוצר אינה מסתיימת ברגע שהוא עובר לידי הלקוח, אלא שרבים יטענו שבשלב הזה רק מתחילה עבודתו האמיתית של בעל המוצר!

אז מה מנהלי מוצר עושים אחרי ההשקה?

מנהלי מוצר מצליחים נסמכים הן על יכולתם לאסוף משוב ממשתמשים והן על הידע כיצד לפעול לאורו, והם נדרשים לאזן בין ידיעה מה המשתמש רוצה לבין מה שהוא צריך.

בשלב זה, מנהל מוצר ינפה את הפידבקים על מנת להבין מה בעצם הלקוח אומר, ויבחן את הנתונים שיצביעו על התנהלות המשתמש בפועל. לאחר מכן הוא יציג תובנות בנוגע לדרכים לשיפור המוצר ויחל בתכנון מפת הדרכים אל עבר גרסת המוצר הבאה.

אחריות נוספת המצויה בידי מנהל המוצר היא לשקף את טיב עבודת הצוות המשותפת בספרינט האחרון. עליו להתבונן בתוצאות ולהתמקד בתקשורת ובמהלך העבודה, על מנת למצוא מקומות שבהם יש ״כיסים״ מבודדים וצווארי בקבוק, ולהימנע מהם בשלב הבא של מחזור חיי המוצר.

מיתוס 4: ניהול מוצר זהה בכל חברה

ניהול מוצר רחוק מלהיות דבר מה סטטי ובלתי משתנה. אדרבא – כל חברה, וכל מוצר בתוך חברה, זקוקים לדברים שונים ממנהל המוצר. מספר גורמים יכולים להשפיע על תפקוד ניהול המוצר בתוך חברה:

גודל החברה: בסטארט-אפ קטן מנהל המוצר עשוי להיות היחיד בתפקידו, בעוד שבענקיות כמו Facebook ו-Google הוא יהיה אחד מני רבי, בתוך מבנה היררכי שכולל מנהלי מוצר בכירים, מנהלי מוצר קבוצתיים, דירקטורי מוצר ועוד.

התעשייה: ישנן תעשיות, כמו תעשיית אבטחת הסייבר והפינטק, שהן בעלות דרישות ייחודיות שמנהלי מוצר בתעשיות אחרות אינם חווים בעבודתם.

תרבות החברה:  יש חברות המאופיינות בשיתוף פעולה וצוות פיתוח בעל חירויות של ארגון עצמי, בעוד שבחברות אחרות, מסורתיות יותר, המטרות ולוחות הזמנים יוכתבו מהחלונות הגבוהים.


ובכל זאת, ישנן כמה דוגמות ניהול מוצר שנשמרות בכל קונסטלציה: מנהלי מוצר חייבים תמיד להסתמך על נתונים ולהתמקד בלקוח. הדבר מהווה חדשות נהדרות: אם בבסיס אתם בעלי כל המיומנויות הנדרשות ותשוקה לניהול מוצר – יש שם בחוץ משרה שתפורה עבורכם. אם העיניים שלכם בורקות כשמוזכר צמד המילים ״ניהול מוצר״, עזבו את המיתוסים שזה עתה ניפצנו וצאו אל הדרך.


    שם מלא

    טלפון

    אימייל

    נושא

    תקציב






    איך לבנות מוצרים טובים יותר?

    קורה שאתם שואלים את עצמכם, בעבודה או בחיים האישיים אם אתם באמת עובדים על הדבר הנכון, או החשוב ביותר?

    קורה שאתם שואלים את עצמכם, בעבודה או בחיים האישיים אם אתם באמת עובדים על הדבר הנכון, או החשוב ביותר? אם אפילו בתקופה ההפכפכה שאנו חיים בה, עם שגרת העבודה המופרת, אתם עדיין מוצאים שהשאלה הזו מטרטרת לכם במוח, וגם ההפך – אם היא כלל לא עוברת לכם בראש – המאמר הזה הוא בשבילכם.


    רבים מאיתנו עושים ים של דברים במקביל ומנסים לרצות את כולם. התוצאה: פיזור האנרגיה בצורה שאינה מביאה לשום התקדמות משמעותית או מספקת באף אחד ממיליון העיסוקים שלנו.

    מהזווית של תחום המוצר, ספרו של גרג מקיואן Essentialism: The Disciplined Pursuit of Less עשוי להועיל רבות לעוסקים בענף, כמו גם לכל מי ששואף למקסם את תרומתו לעבודתו ולחייו. אם לסכם את הספר במשפט אחד – ״Less is more״, ואם יש הצהרה אחת שמנהלי מוצר צריכים לחיות לאורה היא בדיוק זו. מנהלי מוצר יכולים ללמוד רבות כיצד לבנות מוצרים טובים יותר באמצעות שיטות לתעדוף בחיינו האישיים.

    מהותנות, על רגל אחת

    מהותנות היא גישה לקביעת המקום בו נמצא הערך הגבוה ביותר, ולאחר מכן הוצאה אל הפועל של דרך להשגתו, על חשבון פעילויות רבות אחרות. במילים אחרות, המהותן הוא אדם שמרבה לומר ״לא״.

    המהותן אינו שואף ״לעשות כמה שיותר״ אלא לעשות את הדברים הנכונים. לא קצת מזכיר לכם תעדוף יומיומי בעבודתם של מנהלי מוצר…?

    גישת המהותן היא ״לעבוד רק על כמה דברים שחשובים באמת״. מי שיצליח לבחור אותם בקפידה, הן בחייו והן בתהליך ניהול המוצר, יוכל לבצע זינוקים משמעותיים קדימה. מלבד זאת, חיים כאלה רוויים בתחושת שליטה ומשמעות.

    איפה זה פוגש מנהלי מוצר?

    הדימיון בין גישתו של ה״לא מהותן״ לניהול מוצר שאינו אפקטיבי. הנה כמה דפוסים שעשויים לייצג חשיבה לא-מהותנית בניהול מוצר: 

    ״הכל חשוב״ – מנהל מוצר לא-מהותן ינסה להיות הכל עבור כולם: הוא יאבק כדי שהכל יסתדר כפי שהוא רוצה וירגיש שהוא אחראי לכל, שיש לו את התשובות לכל השאלות וששום החלטה אינה יכולה להילקח מבלי להתחשב בדעתו. מהו תקציב הפרויקט?

    ״עוד״ – מנהל מוצר לא-מהותן יתקמד ב״יותר״, דבר ריאקטיבי ונטול משמעת: יותר פיצ׳רים מהמתחרה, למשל, ויותר ״כן״ אוטומטי מבלי לחשוב לעומק ומתוך גישה של ״מה כבר יכול לקרות אם נסכים להוסיף עוד סיפור משתמש אחד?״.

    ״האם אנחנו עובדים על הדברים הנכונים?״ פעמים רבות מנהל מוצר לא-מהותן יאבד שליטה, משום שהוא מעמיס  על עצמו יותר מדי. לכן, הוא יאבד את הביטחון בנוגע לשאלה אם ייתכן והוא עובד על הדבר הלא נכון. התוצאה הבלתי נמנעת תהיה תחושת הצפה וחוסר שביעות רצון.

    אם משהו מאלה נשמע לכם מוכר – זה בסדר, כולנו נופלים אל תוך המלכודות הללו מפעם לפעם. אלה מאתנו שעוסקים בבניית מוצרים יפגינו או ירגישו בשלב זה או אחר דפוסים כאלה, ועדיין – ישנן כיום דרכי חשיבה וארגון שנועדו למנוע הגעה לנקודה הזו. אחרי הכל, כולנו משוועים לתחושת תכלית, נוחות וסיפוק מהעבודה שאנו עושים.

    דפוס החשיבה של מנהל מוצר

    תנו מקום לחשיבה

    מרבית מנהלי המוצר מעבירים את ימיהם בפגישות ב״זום״, בשיחות טלפון, בחלופת מיילים, בכתיבת סיפורים, בהפרעות ב-Slack וכן הלאה. עם המעבר לעבודה מהבית, קיבלנו את ההזדמנות ליצור לעצמנו חלקים ביום שאותם נוכל להקדיש לחשיבה אסטרטגית ויצירתית, בלי כל זמזומי הרקע הללו.

    מהותן מקדיש זמן בכל יום לתובנות ולחשיבה, במקום לכבות שריפות ללא הרף. את התהליך הזה ניתן ליישם במרחב העבודה שלנו. רבים מאיתנו עובדים מהבית, ומכיוון שסביר להניח שמשך לפחות שליש מהיום אתם מקדישים לעבודה, יש חשיבות גדולה לנוחיות שתרגישו בסביבת העבודה שלכם, ולהשראה והיצירתיות שהיא מאפשרת לכם. הפסקה יומית מחוץ לבית – להליכה, לריצה או אפילו לסיבוב קצר בחצר האחורית – יכולה להיות נהדרת לעיבוד שלבי העבודה הבאים.

    הגדירו את תכלית המוצר שלכם

    מתי היתה הפעם האחרונה בה חשבתם על מטרת המוצר ועל המשימה בכללותה, על יעדי והישגי המפתח (ה-OKRs), על מה שמבדיל את המוצר שלכם מאלה של המתחרים או על מה שבו המוצר שלכם הכי טוב? עם התנודות הכלכליות המשמעותיות שהעולם חווה, כבר לא ניתן לקחת כמובן מאליו שחזון ומטרת המוצר נכונים לימינו ושצריך להיצמד אליהם.

    עכשיו זוהי נקודת הזמן הנכונה לחשוב מחדש על הדברים הללו. מה שתחליטו כעת יקבע אילו יוזמות הן החשובות ביותר להמשך העבודה.

    הטמיעו מינימום מוצר

    הגישה ההפוכה ל״הכל חשוב״. ״המוצר היישומי המינימלי״ המספק ערך ללקוח הוא הפילוסופיה לאמץ כרגע.

    עצרו ואמרו “לא”

    מנהל מוצר לא-מהותן תמיד יאמר בסוף ״כן״, בעוד שמנהל מוצר מהותן יאמר המון ״לא״ ויתרכז במעט החיוני. מנהלי מוצר יצטרכו לנקוט בגישה כזו באופן אמפתי ומגובה בהסברים מנומקים בנוגע ל״לא״ (או ל״עדיין לא״…).

    לא מדובר רק בתשובות שליליות לבקשות לפיצ׳רים, אלא גם בחוסר התחייבות לפרויקטים והחלטות שאינם מובילים למטרה. זאת ועוד, ״לא״ מוצדק היטב רק יוסיף למנהל המוצר כבוד בקרב עמיתיו, בעלי העניין והלקוחות. מנהל מוצר מעולה יסביר לכל הצדדים את שקלול התמורות – מה הם יקבלו ועל מה הם יוותרו בכל דרך בה יבחרו.

    אם בעתודת המוצר ישנם פריטי שמנהל המוצר מבין שהוא לא יצליח להגיע אליהם ב-6 חודשים הקרובים, זה כנראה סימן לכך שהוא לוקח על עצמו יותר מדי התחייבויות. אותו הדבר תקף לריבוי ישיבות – תנו לכך את הדעת והנדסו בצורה אחרת את השבוע שלאחר מכן. לא צריך את כולן!


    מה לקחת אתכם לדרך?

    סקירה זו היא קצה הקרחון של מה שצוותי מוצר ויזמים יכולים לקחת איתם מהמנטליות המהותנית אל תוך היומיום שלהם. הצמדות לעקרונות אלו והטמעתם בדפוסי החשיבה – ומשם בעבודה השוטפת – תאתגר את המשפט המושמע-יתר-על-המידה ״אין מספיק זמן״. רתמו לצדכם את המהותנות, ובכך תזכו שוב בזמן היקר שאותו תקדישו למה שחשוב באמת – יצירת מוצרים טובים יותר.


    כלי Prototyping למעצבי UX/UI

    ריכזנו עבורכם את כלי ה App Prototyping המובילים בשוק עבור יזמים, מעצבי ux/ui, מנהלי מוצר על מנת ליצור…

    ריכזנו עבורכם את כלי ה App Prototyping המובילים בשוק עבור יזמים, מעצבי ux/ui, מנהלי מוצר על מנת ליצור את הפרוטוטייפ שלכם בקלות ובמהירות.


    תהליך העיצוב מחייב אותנו לעבוד על פי דרישות הלקוח, אך בפועל, פעמים רבות המעצב לא מבין לעומק את דרישותיו, דבר הגורר סדרה של טלפונים, הודעות, מיילים ופגישות.
    ניתן לעקוף את התהליך הארוך והמייגע הזה באמצעות כלי אחד פשוט- Prototyping.


    “ If a picture is worth a thousand words, a prototype is worth a 1,000 meetings”


    כלי אב טיפוס תורמים בשיתוף פעולה טוב יותר בין מעצבים ולקוחות, כאשר עובדים עם אב טיפוס אין בלבול ואין נקודות מבט סותרות. הלקוחות מקבלים סקירה ויזואלית מלאה על מה שהמוצר יעשה בפועל.
    בנוסף, הוא מאחד את צוות המוצר ויוצר הבנה, מאפשר בחינת אפשרויות וחסמים אשר יעלו רק כאשר בונים ובודקים משהו. בסופו של יום, כלי Prototype משמש כפלטפורמה ליצירתיות וניסויים עבור צוות המוצר.

    היתרון הגדול ביותר הוא הסיכון, ככל שנכשל מהר יותר, כך נלמד מהר יותר.
    האב טיפוס הוא סוג של “נחיתה רכה” במקרה של כישלון, עדיין יש את האופציה לבחון, לאמת ולתקן בעיות.

    מה היתרונות בשימוש ב Prototyping ?

    הדרך הטובה ביותר להניע את מעורבות הלקוחות היא באמצעות חווית משתמש, שימוש ב Wireframe ומוק אפ עוזר לנו בתכנון המוצר, אך המעורבות האמיתית וקבלת פידבק איכותי מלקוחות יכול לקרות רק באמצעות אב טיפוס.

    יש קשר חזק בין חווית משתמש למיתוג, לעיתים קרובות מומלץ להשתמש באב טיפוס על מנת להראות ללקוחות איטרציות שונות של המוצר שלהם. זה מאפשר למעצבי UX/UI לייצר הוכחת קונספט עבור עיצוב ובכך להדק את הקשרים עם הלקוחות.

    איך לבחור את כלי ה Prototype המתאים עבורכם?

    בחירת הכלי המתאים הוא המפתח לתיאור המוצר ויצירת שיתוף פעולה טוב יותר עם לקוחות. המגוון הרחב של כלי האב טיפוס מקשה על תהליך הבחירה, כל כלי הוא בעל תכונות שונות ויש להתאים את תכונות כלי האב טיפוס לצרכים הספציפיים של המוצר.

    על מנת לעזור בתהליך מורכב זה, ישנם מספר גורמים אשר נדרשים להערכה על מנת למצוא את ההתאמה הטובה ביותר:

    עקומת למידה
    עלינו לבחון את תהליכי העבודה עם הכלי / התוכנה. כמה זמן יקח ללמוד לעבוד עם הכלי באופן יעיל?

    שיתוף
    מכיוון ששיתוף פעולה הוא המפתח לעיצוב, עלינו לבדוק עד כמה הכלי מתאים לעבודת צוות. הוא אמור לספק יכולת שיתוף פעולה ועבודה מסונכרנת עם גורמים רבים.

    שימושיות
    התאמת הכלי לתהליך העיצוב שלך, לדוגמא אם אתם מעצבים ב Photoshop, Illustrator או Sketch העדיפו כלי אשר מאפשר שימוש באותם הקבצים ומייעל את תהליכי העבודה.

    קלות ונוחות
    קלות השימוש בכלי תחסוך זמן ותעזור בהגדלת התפוקה, בחרו בכלי אשר מקצר את תהליכי העיצוב.

    עלות
    ככל שהתכונה תהיה בעלת פיצ’רים ותכונות רבות יותר, כך היא תהיה יקרה יותר. היזהרו לא “להסתנוור” מהתכונות הרבות, ברוב המקרים לא יהיה בהם שימוש.

    רמת דיוק
    מה הדרישות לאב טיפוס? הצגת ה Layout של המוצר או הצגת של תכונות ואלמנטים מורכבים יותר? רמת הדיוק של הפרויקט מסווגות כנמוך, בינוני וגבוה.
    רמת דיוק נמוכה מתייחסת רק לבחינה ובדיקה של הרעיון, רמת דיוק בינונית מתייחסת לפריסה, המידע והאינטראקציה של העיצוב ורמת דיוק גבוהה מתייחסת למראה החזותי, אנימציות ומיקרו אינטראקציות.

    ריכזנו עבורכם את כלי ה App Prototyping המובילים בשוק:

    InVision

    הוא ללא ספק כלי הפרוטוטייפ הפופולרי ביותר בעולם, הוא חדשני ומותאם לצרכי השוק, מתווספים אליו פיצ’רים ותכונות חדשות אשר הופכות את עיצוב האב טיפוס לקל ויעיל.
    עובד על Web, ומאפשר בניית פרוטוטייפ ל Web, Android, IOS.
    מחירים: 
    פרויקט יחיד – חינם
    3 פרויקטים (גרסת מתחיל) – 15$ בחודש
    ללא הגבלה (גרסה מקצועית) – 25$ בחודש

    Adobe Experience Design

    בתוכנה זו תוכלו לתמרן בקלות בין פונקציות עיצוב כמו: גרפיקות, וקטורים לבין פונקציות לבניית אב טיפוס ביניהם: שרטוט, תבניות מסך, Layout ועוד. כל אלו על מנת לבנות אב טיפוס אינטראקטיבי למוצר שלכם.
    עובד על OS X, Windows, IOS, Android, מאפשר בניית פרוטוטייפ לכל הפלטפורמות.
    מחירים:
    ללא עלות, ללא הגבלת פרויקטים.

    Origami Studio

    אוריגמי נוצרה במקור על ידי פייסבוק על מנת לעזור לצוותים לבנות ולעצב מוצרים. בעזרת תוכנה זו תוכלו לצפות בתצוגה מקדימה של ה Mock Up בשידור חי בזמן אמת.
    עובדת על OS X, מאפשרת בניית פרוטוטייפ ל IOS, Android.
    מחירים:
    ללא עלות, ללא הגבלת פרויקטים.

    Sketch

    דומה ל Photoshop במובנים רבים ומאפשרת עריכת תמונות מתקדמת, תהליכי העבודה המבוססים על Vector מקלים על תהליכי היצירה והופכים אותה לקלה ומהנה.
    עובד על OS X, מאפר בניית פרוטוטייפ ל OS X, Android, IOS.
    מחירים:
    גרסת דמו חינמית
    גרסה מלאה בעלות חד פעמית של 99$

    Axure

    תוכנה זו מאפשרת יצירת אבי טיפוס מקצועיים מבלי ידע בכתיבת קוד. בעלת פיצ’רים רבים ומתקדמים ביניהם: אנימציות, תוכן דינימי, פונקציות מתמטיות ועוד.
    עובד על OS X ו Windows, מאפשרת פרוטוטייפ לכל פלטפורמות OS.
    מחירים:
    גרסת דמה 30 יום – חינם
    גרסת פרו – 29$ בחודש
    גרסת צוות – 49$ בחודש
    גרסת ארגון/ תאגיד – 99$ בחודש

    Webflow

    הרבה מכירים את webflow בארץ, פחות בעולם ובכל זאת היתרון המשמעותי של Webflow היא הפונקציונליות החזקה שהיא מספקת. תוכנה זו מתמקדת באנימציות אינטרנט, אינטראקציות ועיצוב אתרים רספונסיבי.
    עובדת על Web, מתאימה לפרוטוטייפ בכל הפלטפורמות.
    מחירים:
    2 פרויקטים ראשונים – חינם
    גרסה אישית – 16$ בחודש
    גרסת פרו –  35$ בחודש

    Framer

    אחד מכלי פרוטוטייפ הפופולריים ביותר, מבוססת על הנחת היסוד שבאמצעות קוד אפשר לבנות אב טיפוס לכל מוצר. פריימר בעלת זרימת עבודה חלקה ופשוטה בזכות תצוגה מקדימה של אב הטיפוס.
    עובדת על OS X, IOS, Android, Windows 10 Mobile, מתאימה לפרוטוטיפ בכל הפלטפורמות.
    מחירים:
    גרסת דמו (14 ימים) – חינם
    גרסה מלאה – 15$ בחודש


    לסיכום, ה- Prototyping הוא כלי מספר אחד שיזמים נעזרים בו להצגת רעיונות ואפליקציות חדשות למשקיעים ושותפים,, מנהלי מוצר יוצרים פרוטוטייפ למטרות פיתוח פנים ארגוניות והצגה להנהלת החברות.
    מגוון רחב ועוצמתי יותר של תוכנות וכלים הופכות את התהליך לפשוט יותר ומביאות לתוצאות טובות יותר.


    Power Users -ההצלחה של האפליקציה שלכם, איך עושים את זה ?

    מייסד סטארטאפ או מיזם, או כל מי שחושב להקים אחד- הכתבה הזו עבורכם!בכתבה זו נכיר את מודל ה…

    מייסד סטארטאפ או מיזם, או כל מי שחושב להקים אחד- הכתבה הזו עבורכם!
    בכתבה זו נכיר את מודל ה Power user curve ונלמד כיצד השימוש בו עוזר בניתוח מוערבות המשתמשים לקידום המיזם כולו.


    חשיבותם של ה Power users

    על מנת לפתוח את הנושא, אסביר את המונח Power user אשר מתייחס למשתמשים אשר לא יכולים לחיות בלי המוצר שלכם, הם קריטיים לניתוח והגדרת דפוסי המעורבות של המשתמשים. על סמך דפוסי ההתנהגות של המשתמשים תוכלו לשפר את ה UX Design של המוצר שלכם.
    ה Power users “מניעים” חלק מהחברות הגדולות בעולם, מכיוון שהם משתמשים שאוהבים את המוצר, מעורבים בו ותורמים ערך רב למוצר ולחברה עצמה. לדוגמא, בתחום המסחר האלקטרוני (E Commerce) הם נקראים Power sellers, בתחום הרשתות החברתיות הם נקראים משפיענים.

    השיטה המקובלת היא שימוש במטריצת DAU/MAU המנתחת את מעורבות המשתמשים לפי מספר משתמשים פעילים ביום חלקי מספר משתמשים פעילים בחודש, כלי פופולרי ונוח לשימוש, אך הוא בעל חסרונות.

    יזמים זקוקים למודל אשר משקף את מעורבות המשתמשים בצורה מקיפה ואובייקטיבית, על מנת לקבל החלטות מכריעות עבור עיצוב חווית המשתמש UX של המוצר. לכן, אני רוצה להציג בפניכם את המודל Power User Curve.
    מודל זה הוא הכלי האידיאלי לניתוח מעורבות המשתמשים באופן חודשי, הוא מאפשר מעקב וניתוח עפ”י מספר הימים בחודש אשר הם משתמשים במוצר, באמצעותו ניתן לנתח סטטיסטיקות יומיומיות, ביצוע ניתוחי שונות, ניתוח מגמות לטווח הקצר והארוך ועוד.

    למודל Power User Curve יש מספר יתרונות על מודל DAU/MAU ביניהם:

    • אתם אלו שמחליטים איזה פעולה במוצר תשקף את מעורבות המשתמשים
    • מציגה רמות שונות של מעורבות משתמשים, ממשתמשים המעורבים בצורה נמוכה עד למשתמשים המעורבים ביותר (Power users)
    • מציג את מעורבות המשתמשים ע”י מיפוי לקבוצות, המאפשר ללמוד האם המעורבות משתפרת עם הזמן, מנתונים אלו ניתן לקבל החלטות בנוגע ל UX Design של המוצר

    אז, בואו נסביר, איך המודל עובד?

    זה מאוד פשוט, ברגע שהמודל מראה צורה של חיוך, המעורבות של המשתמשים טובה.
    הצורה של המודל מעידה על מצב המעורבות של המשתמשים, הוא יכול להיות בין נוטה לשמאל לבין צורת חיוך, כל אחד מהם מעיד על מעורבות משתמשים שונה. 

    מודל ה Power User Curve במוצרים בעלי מעורבות גבוהה

    לצורך הדוגמא, זהו המודל בצורת חיוך:


    Source : https://andrewchen.co/power-user-curve/

    המודל המוצג בדוגמא, מתייחס למוצר חברתי (מוצר המחבר בין טכנולוגיה לאנשים לדוגמא: Waze) ומציג את צורת החיוך המצביעה כל כך שיש מספר גבוה של לקוחות אשר משתמשים במוצר פעם בשבוע, מספר בינוני של משתמשים מזדמנים ומספר גבוה של משתמשים אשר צורכים את המוצר באופן יום- יומי, אלה הם ה Power users.

    מודל ה Power User Curve במוצרים בעלי מעורבות נמוכה

    בואו נביט בדוגמא הזו, כפי שניתן לראות במקרה הזו לא מוצג צורה של חיוך:


    Source : https://andrewchen.co/power-user-curve/

    מודל זה מתייחס למוצר מסוג רשת חברתית (לדוגמא: לינקאדין), כפי שניתן לראות המודל הזה שונה מהמוצר הקודם, המודל נוטה שמאלה וממוצע השימוש של המשתמשים הוא פעם אחת בחודש, כאן אין למוצר Power users, אבל אין סיבה לדאגה, לא כל מוצר שואף שהמודל שלו יהיה בצורה של חיוך.

    כאשר מעורבות המשתמשים נמוכה, הדגש הוא על הערך שניתן להפיק בזמן השימוש במוצר. לצורך הדוגמא- לינקדאין, מעטים המשתמשים אשר מעורבים במוצר באופן יומיומי, אך אין אם זה בעיה, כיוון שהמודל העסקי של לינקדאין אינו קשור לשימוש יומיומי של המשתמשים.

    יזמים אשר נתקלים במצב בו מעורבות המשתמשים שלהם נמוכה, צריכים לחשוב על דרכים ופתרונות כיצד לשפר את חווית המשתמש UX של המוצר ולהמשיך לייצר הכנסות למיזם, כלומר לבנות מודל עסקי חדש אשר לא מחייב פעולות יומיומיות במוצר, או לחלופין לעודד את המשתמשים להיות יותר מעורבים במוצר על ידי שיפור חווית המשתמש, ה First Time Use או העברת הערך של המוצר.

    למה כדאי לנתח את מעורבות המשתמשים באופן שבועי וגם חודשי?

    יתרון נוסף בשימוש במודל Power User Curve הוא הצגת נתוני מעורבות המשתמשים בניתוח שבועי וגם חודשי. ניתוח שבועי יעיל במיוחד עבור מוצרים/ מערכות המשמשים עובדים בארגון לדוגמא SaaS B2B, כך ניתן לנתח את מעורבות העובדים רק בימי העבודה.

    יזמים אשר מפתחים מערכות עבור ארגונים, זקוקים לניתוח מקיף של כלל העובדים וניתוח אשר יתרום בהסקת מסקנות עבור צוותים מסוימים בארגון והתאמת הפעולות העתידיות, לדוגמא: מי הם העובדים המשתמשים במערכת רק יום אחד או יומיים בשבוע? האם יש צוותים מסוימים בארגון אשר מקבלים ערך רב יותר מהמערכת? איך אוכל להפוך את העובדים הפחות מעורבים ל Power users? לחלופין, אם השימוש במוצר/ במערכת מביא ערך רב למחלקות או צוותים ספציפיים, כיצד ניתן ללמוד בצורה טובה יותר את הצרכים שלהם ולהתאים את תהליכי העבודה אליהם?

    הפקת תובנות על המוצר באמצעות ניתוח מעורבות המשתמשים

    ניתוח והצגת הנתונים באמצעות השוואה שבועית או חודשית יכולה להפיק תובנות רבות. במשך הזמן, ניתן ללמוד האם המשתמשים יהפכו ל Power users על ידי השינויים ברמת המעורבות שלהם לאורך זמן.
    מדידת מעורבות המשתמשים תוכל ללמד על הצלחה או כישלון של שינויים או תוספות במוצר, על חווית המשתמש UX של המשתמשים, במידה וישנה הצלחה תצפו לראות עלייה במעורבות של ה Power users.

    אתם מחליטים על גבי איזה פעולה במערכת תנותח מעורבות המשתמשים

    בניגוד למודלים אחרים אשר מנתחים את מעורבות המשתמשים על פי כניסה למערכת או פעולות בסיסיות אחרות, במודל זה ניתן לייחס את מעורבות המשתמשים לאיזה פעולה שתחליטו.
    על מנת ללמוד מה הפעולה המעידה בצורה הטובה ביותר על מעורבות המשתמשים, מומלץ לנתח את פעולות הליבה של המוצר ומהם לבחור את הפעולה אשר מייצגת בצורה האמיתית את מעורבות המשתמשים. זה הוא שלב חשוב כיוון שהוא “מאלץ” להבין מהן פעולות הליבה ואיזה מהן מעודדת את מעורבות המשתמש.

    בתור יזמים, עליכם להקדיש זמן ומחשבה בעיצוב חווית המשתמש של המוצר כך שכל משתמש יקבל תחושת הצלחה בשימוש בו. כך תצליחו למשוך משתמשים נוספים להתנסות במוצר, להפוך למשתמשים מעורבים ובעתיד להפוך אותם ל Power users.

    אל תחששו מכך שהמוצר/ המערכת שלכם לא מתאים לשימוש יומיומי

    בחירת המודל העסקי של המיזם חייב להתאים לכמות המעורבות של המשתמשים במוצר, בנוסף ניתן לבסס מהלכים עתידיים על מנת לעודד מעורבות גבוהה יותר אצל משתמשים פחות פעילים. גם עבור ה Power users ניתן לבסס מהלכים אשר יגבירו את מעורבותם אף יותר ויקבלו ערך רב יותר משימוש במוצר.

    השוני במודל זה לעומת המודל הקלאסי DAU/MAU הוא שניתוח הנתונים מציג הטרוגניות אצל משתמשי המוצר ומשקף את הניואנסים של קבוצות משתמשים שונות, יצירת גרסאות שונות של המודל על ידי ניתוח קבוצות שונות של משתמשים יכולים להפיק תובנות יוצאות דופן.
    לדוגמא, חברות מקומיות אשר ינתחו את מעורבות המשתמשים שלהם על פי אזורים שונים במדינה, יכול ללמד איזה קבוצות משתמשים הינם בעלות מעורבות גבוהה יותר וכך להגביר את פעילות של החברה באזורים הללו ולהגביר את השיווק באזורים הפחות פעילים.


    לסיכום, עליכם לזכור שניתוח אפקטיבי של התנהגות ומעורבות המשתשמשים שלכם יאפשר הסקת תובנות חשובות על ה UX Design של המוצר, על העדפות המשתשמשים והתנהגותם. על סמך אלו תוכלו לשנות ולשפר את המוצר שלכם ולהפוך עוד ועוד מהמשתמשים שלכם ל Power Users.


    FTUE (First Time User Experience)

    יש שני פרמטרים קריטיים להצלחה של כל פלטפורמה/אפליקציה: כמות משתמשים חדשים Customer Acquisition  ויחס שימוש חוזר- Retention Rate. …

    יש שני פרמטרים קריטיים להצלחה של כל פלטפורמה/אפליקציה: כמות משתמשים חדשים Customer Acquisition  ויחס שימוש חוזר- Retention Rate.  חווית השימוש הראשונה היא לעיתים קריטית להצלחת המיזם כולו משום שהיא משפיעה על חווית הערך הראשונית ולפיך באופן ישיר על ה Retention Rate.


    מהי חווית משתמש ראשונית- FTUE ?

    אינטראקציה ראשונה בין משתמש למערכת, היכולת של המשתמש להזדהות ולהבין כיצד הוא מממש את הצורך שבגללו נכנס. כמובן שחוויה זו, תכריע אם המשתמש יהפוך ללקוח חוזר ואת סיכויי ההצלחה של המוצר.

    You never get a second chance to make your first impression

    בפעמים רבות, מעצבים ומפתחי מוצר שוכחים שמשתמשים חדשים הפוגשים את המערכת לראשונה אינם יודעים כיצד לתפעל אותה, מה הצורך שעליו היא עונה ומה הערך המתקבל מהשימוש בה.

    כאשר חושבים על הרושם הראשוני של המשתמש הדגש העיקרי צריך להיות על הערך המתקבל, לעיתים הגורמים אשר מעורבים בעיצוב ופיתוח המוצר חושבים בצורה רחבה מדי, הם בעצם צריכים “לזקק” מכל המערכת את הערך המרכזי המתקבל מהשימוש בה ולהדגיש אותו בחוויה הראשונית.
    עידוד המשתמשים לביצוע פעולות מרכזיות וחשובות במערכת יעזור בהפחתת תחושת הבלבול והתסכול שהם עלולים לחוות.

    לכל פרט ופרט בחוויה הראשונית של המשתמש יש השפעה ישירה על התנהגותו העתידית, בין אם מדובר בצבעים, תמונות, כפתורי Call To Action, שפה וכו’. 

    מה זה Onboarding ?

    Onboarding הוא תהליך. סדרה מעוצבת של אינטראקציות והוראות המסייעות למשתמש להקל על החוויה הראשונה שלו עם המערכת, היא יכולה להתבצע באמצעות הסברים קצרים או באמצעות סדרת משימות שיש לבצעם.
    מטרתו היא להציג למשתמשים מה התהליך שיצטרכו לעבור על מנת לקבל שירות כלשהו, תוך הצגת המערכת עצמה ויתרונותיה.

    Onboarding נוח וידידותי יתרום ביצירת תחושת ביטחון ואמון, אשר יוביל ליצירת קשר הדוק ושמירתם כלקוחות נאמנים.

    אז, איך אתם יכולים לגרום למוצר שלכם להצליח?

    ראשית, הגדירו את ‘החוויה הראשונה’ כתהליך קריטי. גם אחרי שסיימתם לאפיין/לעצב/לפתח את המוצר שלכם.

    לחוויה הראשונית של המשתמש יש חשיבות גדולה בהצלחת המוצר שלכם. לכן, אל תיתנו לה “להתפספס”, הגדירו מישהו מהצוות או הארגון שלכם שיהיה אחראי על כך.
    הקצאת האחריות מתקבלת על פי גודל ושלב הבגרות של המוצר או המערכת: 
    עבור סטארטאפים בשלב מוקדם יחסית האחראי יהיה אחד המייסדים, עבור סטארט אפים ומיזמים בשלב בוגר יותר האחראי יכול להיות  VP Product או חבר צוות במחלקת שיווק.

    על מנת לייצר עבור המשתמש חוויה עקבית, אותו אדם או צוות שהוגדר כאחראי יהיה אחראי על כל תחומי ההטמעה- החוויה הראשונית של המשתמש והטמעת תוכנות או עיצובים חדשים. 

    נתבו את התנהגות המשתמשים שלכם

    התנהגות המשתמשים מורכבת משלושה מרכיבים עיקריים : מוטיבציה , יכולת וטריגרים שימשכו את המשתמש לביצוע פעולות.
    כאשר מעצבים חוויה ראשונית למערכת או מוצר חשוב לשים דגש על למידת התנהגותם של המשתמשים, ההתמקדות של החוויה תהיה על העברת הערך, לפני הצגת כלל המערכת ותכונותיה.
    למשל, אפשרות “להדליק”  את סדרת הפעולות שברצונכם להוביל את המשתמש, או שימוש ב סמנים או אפילו יש כאלו שממש עושים walk through מדוקדק עם היוזר.

    המטרה שלכם היא אחת: לשרטט סדרה של צעדים כדי שהמשתמש יזדהה עם האפליקציה ויפיק ממנה ערך כמה שיותר מהר, כמה שיותר פשוט!

    “Aha Moment” – הרגע הזה שהבטחת הערך באפליקציה מתגלה למשתמש

    הרגע הזה קורה כאשר המשתמש מבין ומפנים את הערך שהמוצר או המערכת שלכם מספקים.
    מאותו הרגע הוא יהיה מוכן לשלם עבורו, לתת גישה לעוד פרטים ונתונים וכמובן לשתף אותה עם אחרים.
    גילוי הנקודה שבה המשתמש מבין את הערך המתקבל היא תהליך של ניסוי וטעייה, לעיתים תצטרכו לשער מתי מגיע השלב בחוויה הראשונית על סמך הערך או הבידול של המוצר או המערכת לעומת המתחרים ולבחון אותה באמצעות סקרים או בדיקות משתמשים.

    לאחר שמצאתם את הרגע הזה שאלו את עצמכם- האם השלבים שעובר המשתמש עד למציאת הערך של האפליקציה הם הכרחיים? האם השלבים הבאים ברורים למשתמש והוא יודע כיצד לבצע אותם?
    לדוגמא, מערכת שליחת ניוזלטר, המטרה היא לאפשר למשתמש להקים תבנית מעוצבת בזמן קצר ולשלוח אותו אל עצמו. וואלה…זה עובד !
    דוגמא נוספת קצת יותר מוכרת, וויז- המשתמש מכניס כתובת יעד, לחיצה בודדת ואופה מקבלים מסלולי נסיעה, זמן נסיעה והכי חשוב- זמן הגעה.

    השתמשו בשילוב של Channels

    יש שלושה Channels מרכזיים בתהליך החוויה הראשונית עם משתמשים חדשים- אימייל, הודעות בתוך המערכת וסיור של המערכת/ המוצר.
    שילוב בין שלושת ערוצים אלו ילמדו, יאתגרו ויעודדו מוטיבציה אצל המשתמשים שלכם.

    נתחו את החוויה הראשונית שוב ושוב

    נכון לחשוב על First time use כתהליך שדורש תחזוקה שוטפת, התייחסו אליו ככלי שצריך כוונון קל לאורך זמן על מנת להגביר את המעורבות של המשתמשים עם המוצר או המערכת.
    החשיבה מאחורי תהליך הבנייה הוא פיתוח ועיצוב טיוטה ראשונית לחוויה שעליה תוכלו לבצע אנליטיקה על מנת לבצע אופטימיזציה.

    ישנם שלושה כלים מרכזיים בהם תוכלו להשתמש על מנת לבצע אופטימיזציה:
    Analytics- כלי המאפשר ניתוח תנועת המשתמשים במערכת
    A/B Testing- מאפשר בדיקת שתי גרסאות על קהל המשתמשים
    תוכנות אשר מאפשרות ניתוח של “מסע” המשתמש במערכת- Heatmap ו video Screenshot 

    שימוש בכלים אלו יאפשר לבדוק ולנתח את החוויה הראשונית של המשתמש ויתרום בשיפור ומיקסום האינטראקציה של המשתמשים.


    לסיכום, אין תשובה אחת לדרך שבה חווית השימוש הראשונית צריכה להראות, מה שעובד עבור מערכת אחת עשוי לא לעבוד עבור מערכת אחרת.
    חווית המשתמש הראשונית אמורה לתת למשתמש תחושת הצלחה. בין אם המוצר שלך עוסק בחידוש בשוק, בידור, פתרון בעיה, ההורדה נעשית מתוך חוסר סיפוק במצב הנוכחי בו המשתמש נמצא.
    למידה כיצד להעביר ערך למשתמשים במהלך האינטראקציה הראשונה שלהם עם המערכת יגרום להם לא רק לעבור דרך הדלת, אלא גם לחזור אליה.