מתחבטים בנוגע לשאלה איזו מערכת עיצוב תתאים כמו כפפה ליד לחברה או לצוות שלכם? המאמר הבא מיועד לכם.
מערכות עיצוב הן דוגמאות מהוללות ונוצצות לבשלות עיצובית של ארגון. הן מספקות חוויות קונסיסטנטיות ומוכחות ותורמות ליעילות המעצבים, המהנדסים והצוותים.
כל זאת הוא אמת לאמיתה, והאור הוורוד שבו נצבעו בשנים האחרונות מערכות עיצוב ממקם אותן גבוה בסולם העדיפויות של חברות וצוותים. קל ללמוד על מערכות העיצוב הטובות ביותר הקיימות, לרדת לעומק הדוקומנטציה שלהן, לחקור את רכיביהן ולהתענג על יופיין.
באותה מידה, קל גם לחשוב שארגונכם או הצוות שבו אתם פועלים זקוק למערכת עיצוב בשלה. במציאות, מרביתנו אינם עובדים ב-Google, ב-IBM או ב-Shopify, אלא פועלים בחברות המונות פחות מ-10 אנשים או בצוותי עיצוב המונים פחות מ-5 חברים. חלקנו אפילו מעצבים יחידים בארגון.
כל זאת מתנקז לשאלה אחת שיש לשאול בתחילת מסע מערכת העיצוב שלנו: ״מה תהיה הבחירה הכי נכונה עבורי/עבורנו/עבור הארגון?״
הנה התובנות שיש לנו לתרום בנושא:
הגדירו את המטרות החשובות ביותר
מהן הבעיות בעדיפות הגבוהה ביותר שמערכת העיצוב אמורה להעניק להן מענה? גם פה, התשובה תהיה תלויה בארגון הספציפי, ובשלב הראשון יניעו אותה מחלקת העיצוב או ה-CEO.
הגדרת העדיפויות באופן ישירה עשויה לסייע לקבוע חזון ועקרונות למערכת. ניקח, למשל, סדר עדיפויות כזה:
1 – קונסיסטנטיות. לדוגמה, כאשר יש למזג כמה אפליקציות מוכרות לתוך אחת חדשה, ובמקביל נבנית אחת נוספת, ועוד אחת מצויה בשלבי תכנון. צוותים שונים עובדים על האפליקציות שעל הפרק ועליהם ליישר קו זה עם זה.
2 – יעילות, או הצורך לשפר את שיתוף הפעולה בין צוותי העיצוב וההנדסה ואת מהלך העבודה.
התחילו מהמינימום
לאחר שהוגדרו העדיפויות, התחילו על הגרסה קלת המשקל ביותר שממנה תוכלו להתחיל. בשלב זה עליכם להגדיר את ה-MVP (מוצר בר-קיימא מינימלי) של מערכת העיצוב. הדבר יועיל לכם במיוחד אם אתם עמוסים בעבודה יומיומית ועלכם לדחוס זאת ״בין לבין״.
בדוגמה שניתנה בנקודה הקודמת, גרסה ראשונית יכולה להסתכם בבחירת גופנים ו-Design Tokens (סט תכונות העיצוב העיקריות של אפליקציה או אתר) עבור:
-גודלי דפוס
-צבעים
-ריווח
-הצללות
לאחר מכן, על פי הגדרת ה-MVP, ניתן להגדיר גם את המשקל, הצימוד, הרשת, סט האייקונים, אינפוט הטפסים, הכפתורים ועוד.
ייתכן, למשל, שבמקור ה-MVP כלל גם מענה לעניינים נוספים, כמו רכיבים בסיסיים, flow, תכניות ארגוניות למערכת עיצוב, דוקומנטציה, שטף עדכונים ועוד. מה שמוביל אותנו אל הנקודה החשובה ביותר…
היו גמישים
כדאי שנזכיר לעצמנו מעת לעת שאנו עובדים בעולם האמיתי. סדר העדיפויות מתחלף, משאבים משתנים ובאופן כללי – מצבים הם נזילים, מה שאומר שלעולם אין לנו שליטה מלאה. וטוב שכך! מדוע? משום שזה דוחף אותנו קדימה, אל שיתוף פעולה מוצלח יותר ואל מהלך עבודה ייחודי שעשוי להיות נכון עבור החברה או הצוות הפרטיקולריים.
כך קורה לעתים שצירי זמן וגורמים אחרים בצוותים השונים ידרשו חשיבה מחודשת על מה שתוכנן וצמצום של התכנית המקורית. זה לא אידיאלי, אבל כאן יש לבחון את הדברים מנקודת המבט של המטרות העיקריות שהוגדרו. אם נצמד אל הדוגמה שלנו, השאלות יהיו ״האם האפליקציות עדיין יהיו קונסיסטנטיות?״ ו״האם עדיין נהיה יעילים יותר מבחינת שיתוף הפעולה?״. אם התשובות הן ״כן״, זה בסדר גמור, ואפשר להמשך קדימה בהתלהבות.
גמישות אין פירושה לאבד את הפוקוס על המטרות ארוכות הטווח והחזון. במקום זאת, לפעמים הכוונה היא פשוט לשנות מעט את הדרך להגיע אליהם.
חבקו את טבע השיפור המתמשך של מערכות העיצוב
כולנו יודעים שמערכות עיצוב אינן ״גמורות״ לעולם, והן מתפתחות ומתעדנות תדיר. אם זוכרים זאת, הדבר מקל עלינו להבין שבמקרה שלהן אין ״מידה אחת״ שמתאימה לכולם או לכל מצב. שחררתם גרסה של מערכת עיצוב שמתאימה לכם ברגע זה? מצוין, אך איש אינו מבטיח שהיא עדיין תתאים לצרכיכם ברבעון הבא או בשנה הבאה. אלא שזה בדיוק חלק מסוד קסמן של המערכות הללו.
ההתחלה מגרסה קטנה וקלת משקל מאפשרת לנו להעניק מענה לצרכים עכשוויים, להעביר ערך באופן מידי ואז לבצע התאמות, אם נדרש.
מה לוקחים מפה?
מערכות עיצוב הן כלי רב עוצמה, אך הן עלולות ״להציף״, בעיקר כאשר מדובר בחברות קטנות. פעמים רבות צוותים בחברות קטנות נוטים להשוות את מערכותיהם לאלה של גופים כמו IBM ולחשוב שהם זקוקים למערכת ברמה דומה.
קחו צעד אחורה, העריכו את הצרכים שלכם וחבקו את העובדה שמערכות עיצוב מגיעות בכל הגדלים והצורות. עבור התסריט שלכם, הגדרת tokens לבדה עשויה להספיק כדי לתת מענה לצרכים שעל הפרק. לאחר מכן, המשיכו לשערך את המטרות שלכם באופן מתמשך ולגדול לפי הצורך. העצות המצויות במאמר זה יוכלו להדריך אתכם בדרך למערכת העיצוב המתאימה ביותר לחברתכם ולצרכיה.
מתחבטים בנוגע לשאלה איזו מערכת עיצוב תתאים כמו כפפה ליד לחברה או לצוות שלכם? המאמר הבא מיועד לכם.
מערכות עיצוב הן דוגמאות מהוללות ונוצצות לבשלות עיצובית של ארגון. הן מספקות חוויות קונסיסטנטיות ומוכחות ותורמות ליעילות המעצבים, המהנדסים והצוותים.
כל זאת הוא אמת לאמיתה, והאור הוורוד שבו נצבעו בשנים האחרונות מערכות עיצוב ממקם אותן גבוה בסולם העדיפויות של חברות וצוותים. קל ללמוד על מערכות העיצוב הטובות ביותר הקיימות, לרדת לעומק הדוקומנטציה שלהן, לחקור את רכיביהן ולהתענג על יופיין.
באותה מידה, קל גם לחשוב שארגונכם או הצוות שבו אתם פועלים זקוק למערכת עיצוב בשלה. במציאות, מרביתנו אינם עובדים ב-Google, ב-IBM או ב-Shopify, אלא פועלים בחברות המונות פחות מ-10 אנשים או בצוותי עיצוב המונים פחות מ-5 חברים. חלקנו אפילו מעצבים יחידים בארגון.
כל זאת מתנקז לשאלה אחת שיש לשאול בתחילת מסע מערכת העיצוב שלנו: ״מה תהיה הבחירה הכי נכונה עבורי/עבורנו/עבור הארגון?״
הנה התובנות שיש לנו לתרום בנושא:
הגדירו את המטרות החשובות ביותר
מהן הבעיות בעדיפות הגבוהה ביותר שמערכת העיצוב אמורה להעניק להן מענה? גם פה, התשובה תהיה תלויה בארגון הספציפי, ובשלב הראשון יניעו אותה מחלקת העיצוב או ה-CEO.
הגדרת העדיפויות באופן ישירה עשויה לסייע לקבוע חזון ועקרונות למערכת. ניקח, למשל, סדר עדיפויות כזה:
1 – קונסיסטנטיות. לדוגמה, כאשר יש למזג כמה אפליקציות מוכרות לתוך אחת חדשה, ובמקביל נבנית אחת נוספת, ועוד אחת מצויה בשלבי תכנון. צוותים שונים עובדים על האפליקציות שעל הפרק ועליהם ליישר קו זה עם זה.
2 – יעילות, או הצורך לשפר את שיתוף הפעולה בין צוותי העיצוב וההנדסה ואת מהלך העבודה.
התחילו מהמינימום
לאחר שהוגדרו העדיפויות, התחילו על הגרסה קלת המשקל ביותר שממנה תוכלו להתחיל. בשלב זה עליכם להגדיר את ה-MVP (מוצר בר-קיימא מינימלי) של מערכת העיצוב. הדבר יועיל לכם במיוחד אם אתם עמוסים בעבודה יומיומית ועלכם לדחוס זאת ״בין לבין״.
בדוגמה שניתנה בנקודה הקודמת, גרסה ראשונית יכולה להסתכם בבחירת גופנים ו-Design Tokens (סט תכונות העיצוב העיקריות של אפליקציה או אתר) עבור:
-גודלי דפוס
-צבעים
-ריווח
-הצללות
לאחר מכן, על פי הגדרת ה-MVP, ניתן להגדיר גם את המשקל, הצימוד, הרשת, סט האייקונים, אינפוט הטפסים, הכפתורים ועוד.
ייתכן, למשל, שבמקור ה-MVP כלל גם מענה לעניינים נוספים, כמו רכיבים בסיסיים, flow, תכניות ארגוניות למערכת עיצוב, דוקומנטציה, שטף עדכונים ועוד. מה שמוביל אותנו אל הנקודה החשובה ביותר…
היו גמישים
כדאי שנזכיר לעצמנו מעת לעת שאנו עובדים בעולם האמיתי. סדר העדיפויות מתחלף, משאבים משתנים ובאופן כללי – מצבים הם נזילים, מה שאומר שלעולם אין לנו שליטה מלאה. וטוב שכך! מדוע? משום שזה דוחף אותנו קדימה, אל שיתוף פעולה מוצלח יותר ואל מהלך עבודה ייחודי שעשוי להיות נכון עבור החברה או הצוות הפרטיקולריים.
כך קורה לעתים שצירי זמן וגורמים אחרים בצוותים השונים ידרשו חשיבה מחודשת על מה שתוכנן וצמצום של התכנית המקורית. זה לא אידיאלי, אבל כאן יש לבחון את הדברים מנקודת המבט של המטרות העיקריות שהוגדרו. אם נצמד אל הדוגמה שלנו, השאלות יהיו ״האם האפליקציות עדיין יהיו קונסיסטנטיות?״ ו״האם עדיין נהיה יעילים יותר מבחינת שיתוף הפעולה?״. אם התשובות הן ״כן״, זה בסדר גמור, ואפשר להמשך קדימה בהתלהבות.
גמישות אין פירושה לאבד את הפוקוס על המטרות ארוכות הטווח והחזון. במקום זאת, לפעמים הכוונה היא פשוט לשנות מעט את הדרך להגיע אליהם.
חבקו את טבע השיפור המתמשך של מערכות העיצוב
כולנו יודעים שמערכות עיצוב אינן ״גמורות״ לעולם, והן מתפתחות ומתעדנות תדיר. אם זוכרים זאת, הדבר מקל עלינו להבין שבמקרה שלהן אין ״מידה אחת״ שמתאימה לכולם או לכל מצב. שחררתם גרסה של מערכת עיצוב שמתאימה לכם ברגע זה? מצוין, אך איש אינו מבטיח שהיא עדיין תתאים לצרכיכם ברבעון הבא או בשנה הבאה. אלא שזה בדיוק חלק מסוד קסמן של המערכות הללו.
ההתחלה מגרסה קטנה וקלת משקל מאפשרת לנו להעניק מענה לצרכים עכשוויים, להעביר ערך באופן מידי ואז לבצע התאמות, אם נדרש.
מה לוקחים מפה?
מערכות עיצוב הן כלי רב עוצמה, אך הן עלולות ״להציף״, בעיקר כאשר מדובר בחברות קטנות. פעמים רבות צוותים בחברות קטנות נוטים להשוות את מערכותיהם לאלה של גופים כמו IBM ולחשוב שהם זקוקים למערכת ברמה דומה.
קחו צעד אחורה, העריכו את הצרכים שלכם וחבקו את העובדה שמערכות עיצוב מגיעות בכל הגדלים והצורות. עבור התסריט שלכם, הגדרת tokens לבדה עשויה להספיק כדי לתת מענה לצרכים שעל הפרק. לאחר מכן, המשיכו לשערך את המטרות שלכם באופן מתמשך ולגדול לפי הצורך. העצות המצויות במאמר זה יוכלו להדריך אתכם בדרך למערכת העיצוב המתאימה ביותר לחברתכם ולצרכיה.
